וירא וגו' מת על שפת הים (יד, ל).
קשה למה הוצרך להודיענו שראוהו מת, פשיטא שלא יהיו חיים אחר הטביעה, ורבותינו ז"ל (מכילתא) אמרו כי ראו במיתתן, והודיענו בזה כי שם גמרו מיתתם, והטעם כדי שיכירו בהם ישראל בעודם חיים, והם יראו בישראל ותכסם בושה, ולפי זה תהיה כוונת הכתוב על זה הדרך וירא ישראל את מצרים...
וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
אף על פי שטבעו המצרים במצולות ים עשה הקב"ה נס מיוחד, שיפלוט אותם הים ליבשה בעודם מפרפרים בין חיים למיתה, וכדשנינו במכילתא (פרשה ו) על הפסוק, 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים', וכי מתים היו, אלא מתים ולא מתים, כענין שנאמר ויהי בצאת נפשה כי מתה (בראשית לה, יח)...
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וגו' (יג, יד). וברש"י זה תינוק טיפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת.
הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע אמר פעם: מה שאמרו חז"ל (ב"ב קנח, ב) "אוירא דארץ ישראל מחכים", אין הפירוש הוא שכל הנכנס לארץ ישראל נהפך לחכם, אלא שכל אדם – כשנכנס לארץ...
ולכל בני ישראל היה אור וגו' (י, כג).
דקדק לומר ולכל לומר שכל אחד ואחד מישראל שהיה הולך לבית המצרי היה לו אור במושבותם של המצריים. או יכוין לומר אור זה מנין מוצאו ואמר שהוא אור במושבותם וחסר תיבת אשר והרבה מקראות יקצרו כן והכוונה ע"ד אוז"ל (שם) כי הרשעים מתכסים בחושך והוא אשר כיסה המצרים הרשעים...
"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח)
ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור:
בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...
הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר נולד בשנת תרי"ג בעיר טורצ'ין, לאביו הרה"ק רבי יחיאל דנציגר אביו רבי יחיאל שהיה בעצמו ענק שבענקים, העניק לו מתורתו. ולקחו עמו לנסיעותיו לאדמורי"ם מווארקי.
ופעם אחת בעת שלקחו אביו להרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזמין אמר עליו האדמו"ר שעוד ירוצו אחריו חסידים רבים מאחר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי (ב יב)
בסנהדרין נח: אמר רבי חנינא נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר ויפן כה וכה וירא כי אין איש וגו'. וכתב בחידושי הר"ן שם, דמשמע שמדין גזל הוא, דמה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו, ולפי זה לא שנא כותי ולא שנא ישראל שוין בדבר...
ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי
בסנהדרין (נח, ב) למדו מכאן שגוי שהרג ישראל חייב מיתה. והקשה התורת חיים (נשמט בדפוסים, ונדפס בעלים לתרופה פר' שמיני תשפ"ב), שמשמע שדוקא משום שהכה יהודי, אבל אם הכה את חבירו אינו חייב. ולכאורה קודם מתן תורה היה להם דין בן נח. ותירץ, שמ"מ היו נחשבים אומה...
אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".
בעל התניא בספר איגרת הקודש פרק כב כותב:
אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף...
תמיד מדברים על כך ש"כשרון" זה כלום, ויש מספיק גדולים שהיו לא מוכשרים וגדלו בזכות העמל וכו'.
חשבתי, ולכאורה רוב מרביצי התורה שמפיהם אנו חיים היו כשרוניים מאוד מאוד.
הגר"ח, הגרש"ש הגרנ"ט, הגרב"ד,
אולי יוכלו כת"ר שליט"א ליישב זאת, או להביא שמות אחרים שלא היו כשרוניים נשמח מאוד.
ועיקר מעלת הכשרוניים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (מה יד)
פירש רש"י שבכה על המקדש שיבנה בחלקו, ועתיד להיחרב. והיינו משום דבית המקדש נקרא צואר, כדכתיב "כמגדל דוד צוארך", ודרשוהו בברכות ל. על בית המקדש, עי"ש.
אמנם בתרגום על שיר השירים תרגם האי קרא ד"כמגדל דוד צוארך", וז"ל...
ירושלמי חגיגה ב ב. כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל. הטעם שכתבו על קרן השור י''ל דהנה מצינו בנזקי שור, בשן ורגל לא נשתנה דין עכו''ם מישראל. ורק בקרן שנאמר שור רעהו חילקה התורה בין עכו''ם לישראל. ועוד שמצינו בב''ק לח. שמלכות רומי בקשה לעקור את התורה משום הדין הזה שאם שור רעהו אמר...