יום

רבי יהושע צבי מיכל שפירא, מעובדי השם הגדולים והפלאיים שבירושלים, מחבר ספר "ציץ הקודש" (נולד ה'ת"ר - נפטר ה'תרס"ו). https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90 אנקדוטות מעניינות: בנוסף...

רבי דוד קאמין, מחכמי ליטא, מחבר הספר המונומנטלי על הלכות שחיטה "בית דוד" (נולד ה'תרה - נפטר ה'תרפב). https://hebrewbooks.org/8055 https://hebrewbooks.org/8056 ספרו המקיף, עליו עבד במשך שתים עשרה שנה, זכה להסכמות נלהבות מגדולי דורו, ובשל כך מכונה "הרבי של השוחטים". נפטר ללא זרע של קיימא...

רבי משה אלאשקאר, מגדולי רבני מצרים (נולד ה'רכה - נפטר ה'שב). https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%A8 אנקדוטות מעניינות: פרסם לראשונה בעולם התורה את שיטת הגאונים בזמן בין השמשות, שהתקבלה בכלל ישראל [עכ"פ לחומרא]. כתב פירוש על הטור...

רבי חנוך העניך אַייגֶשׂ, רבה האחרון של קהילת ווילנא, בעל ספר "מרחשת" (נולד ה'תרכ"ד - נרצח ה'תש"א). https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A9 אנקדוטות מעניינות: התנגד לדרך הלימוד של הגר"ח. נרצח בשואה ע"י הנאצים.

הרב יואל שוורץ (נולד ת"ש - נפטר תשפ"ב). https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5 אנקדוטות מעניינות: מונה למשגיח בישיבת איתרי בגיל 28. ליווה את קהילת "בני נח" [גויים ששומרים שבע מצוות]. כתב למעלה מ-300 ספרים וחוברות על עשרות נושאים...

הגאון רבי ראובן מרגליות, ת"ח עצום וסופר פורה, מגדולי הבקיאים בדור האחרון טרום עידן המחשב (נולד ה'תר"ן - נפטר ה'תשל"א). https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA

מגדולי רבני איטליה בראשית תקופת האחרונים (נולד ה'רס"ג - נפטר ה'של"ו), רבה של מנטובה. https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%95

בס"ד שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה, הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל. כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת". מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר: א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או...

במשנ"ב בסי' תקפ"א סק"ג הביא מח' אם מתחילים לתקוע בשופר מא' דר"ח אלול או מב' דר"ח אלול ויל"ע באמת ממתי מתחילים לדון את חודש אלול אי מיום הראשון או מהיום השני ומה באמת הפיצול ביניהם. ולכא' יש נפק"מ גם לעניין משנכנס אדר ומשנכנס אב (אך יעויין בפמ"ג בהלכות ת"ב דכתב דתליא במולד) ודו"ק בסוגיה בנדרים...

בשו"ת הרמב"ם [סימן תלו] בתשובה לר' עובדיה גר צדק כותב פשט חדש לגמרי בביאור הגמ' של ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.... וז"ל: שאלה על הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים תשובה על מה שאמרת אתה כי כל מעשה [בני] האדם אינם בגזירה מלפני הבורא יתעלה הוא האמת שאין בו דופי ולפיכך...

היכן מצינו שצריך אדם ללמוד 100 הלכות בכל יום

לדעת השו"ע סימן תקנ"ד סעיף ו' יולדת בתוך ל' יום אינה מתענה. אבל דעת הרמ"א שנוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול, והמיקל לא הפסיד. מה נחשב לצער גדול. ומה נוהגים?

ולכאו' צ"ב מדוע לא אמרו בגמ' הלכות שבת בשבת כמו שאר יו"ט, דהא ג"כ מקרא קודש?

אחד הרעיונות המרתקים והמפתיעים ביותר המחברים בין התורה למדע עוסק במחזוריות הטבע: מניין הימים של בריאת האור. לפי ספר בראשית, האור נברא ביום הראשון ואילו השמש והירח, שמשמשים לנו היום כ"שעונים" טבעיים, נבראו רק ביום הרביעי. עובדה זו מעוררת באופן טבעי את השאלה: כיצד ייתכן שהיו "ימים" לפני שנבראו...

בעלון עלים לתרופה פרשת קרח הביאו דבר מעניין מאוד עיין ברמ''ע מפאנו זי''ל במאמר שבתות ה' חלק ו' שכתב שמשיח [מנחם בן עמיאל] מברך על השקדים ואוכל מהם בכל יום

בפרשתינו (במדבר כ, כד): "יאסף אהרן אל עמיו". ואיתא במדרש (במ"ר יט, יז): "מלמד שמודיעים לצדיקים יום מיתתן כדי שיורישו כתרם לבניהם". מאמר חז"ל זה מורה כי מן השמיים בחרו להחריג את הצדיקים ולגלות להם מראש את קץ ימיהם, וכל זאת למטרה נעלה של העברת הנהגת הכתר לדור הבא. אולם, קביעה זו מעוררת קושי עצום...

מילה בפרשה שבגללה צריך לצום יום נוסף

כ' לחודש סיון הוא עת רצון גדול וזמן תשובה. בספר מאמר מרדכי להרה"ק הרבי רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע (בפר' בשלח) מפרש את הפסוק (שמות יז, טז) "כי יד על כס י-ה", כ"ס נוטריקון כ' ס'יון, י"ה נוטריקון י'ום ה'כיפורים, לרמז כי ביום כ' סיון יש בו הארה גדולה לכפרה כמו יום הכיפורים, כי תענית כ' סיון נקבע על...

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וגו' לָּם אֲנָשִׁים וגו' (יג, ג). וברש"י ואותה שעה כשרים היו. בדרך חידוד יש לומר, הנה העונש על המרגלים היה "יום לשנה יום לשנה תשאו את עונותיכם" והובא במדרש (רבה פר' טז) "שגלוי היה לפני הקב"ה שהם באים ואומרים לשון הרע על הארץ, ונגזר על אותו הדור שנים של צרה יום לשנה"...