יום

מעודי תמהתי, משום מה לא נוהגים העולם לבדוק ד' המינים דבר יום ביומו, שמא כבר אינם בכשרותם, וכפי המבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים גבי הציצית, והוא תימה רבתי

שמעתי שמי שרוצה לדעת מה הרגשה בגן עדן .. כמו שמרגישים במוצאי יוה,כ זה אפי' לא עשירית מההנאה מגן עדן מה אתם אומרים.

בש''ע סימן תר"ד ס"א כתב מצוה לאכול בערב יו"כ ולהרבות בסעודה, ולא כתב שיש מצוה לשתות. אמנם גירסת הגמ' ברכות ח: כל האוכל ושותה בתשיעי וכו'. מבואר להדיא שיש מצוה לשתות גם בערב יום כיפור ויל"ע.

טעם מעניין שמובא בתוס' מגילה. שרמז הוא שהם נצטוו לא לגלות ערווה אף אתה לא תגלה ערוותם ועוונותם.

בימים אלו נוהגים להרבות בבקשות סליחה ממי שפגענו בו במהלך השנה. לפני כמה זמן נמכרה גלויה מיוחדת במינה, שנדפסה לשימוש פרטי ואישי בלבד, בקשת סליחה של בן מהוריו. איננו יודעים מה התרחש ביניהם ומה היה אותו "חטא" שהוא מזכיר במילותיו: "חטאי אשר חטאתי נגדכם". אך הבן בחר לפייס את הוריו בדרך יוצאת דופן...

בעקבות האשכול שדן אם קטנים נידונים בר"ה, הסתפקתי האם גויים נידונים בראש השנה או אולי בכל יום בשנה?

רבי יעקב אלמליח נולד בשנת תרמ"א, ונפטר בי"ד אלול תשכ"א.

שמעתי בשם הגרח"ש דייטש, ראיה לכך שראש השנה הוא יום ההמלכה בעיקרו, מהא דהטועה ולא אמר ונתנה תוקף וכו', אינו צריך לחזור, אבל מי שלא אמר 'המלך הקדוש' צריך לחזור.

אקדים בדברי האדמו"ר מסאטמר על ישיבת מרכז הרב לאחר הפיגוע הנורא : "מודרנע ישיבה, אבל בכל זאת - ישיבה"... כעי"ז כשבאים לעסוק בדמותו של גדול מישראל לכל השיטות, אף אם יש שחלקו מכל וכל על השקפתו, ראוי לעשות זאת בכבוד. רק אביא כמה דברים אודותיו, על צדקותו האדירה וגאונותו, וקצת מהיחס והקשר של גדו"י...

לרגל יום פטירתו של הנצי"ב מוואלוז'ין נצרף תמונות שלו ותמונות מבית ה' בוואלוז'ין בראשה עמד

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח - י"ג בתמוז תקל"ה) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו. כיהן כרבה של קניגסברג במשך שלושים שנה...

https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99

רבי אברהם טברסקי (מכונה המגיד מטריסק) (ה'תקס"ו - ב' בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של רבי מרדכי טברסקי (המגיד מטשרנוביל), היה מייסד חסידות טריסק ומגדולי האדמו"רים בדורו. נולד בצ'רנוביל שבאוקראינה, לרבי מרדכי מטשרנוביל, ולפייגא, בתו של רבי דוד לייקס, תלמיד הבעש"ט. מסופר שכבר בהיותו כבן שנתיים וחצי...

הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד – ב' בתמוז ה'תרכ"ג) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא. נולד בלבוב לרב יצחק אהרן סג"ל איטינגא שהיה מחסידיו של החוזה מלובלין, ולאסתר בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב. נישא לרבי יעקב קלמן...

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ - א' בתמוז ה'רכ"ג) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור. נולד בקסטיליה שבספרד בשנת ק"כ לאביו רבי יעקב שהיה מתלמידיו של רבי חסדאי קרשקש. רבי יצחק קנפנטון עמד בראש ישיבה גדולה בסמורא שבצפון-מערב ספרד. תלמידיו...

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז - א' בתמוז תרס"ה) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. נולד לרבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים מצאנז ולביילא בת רבי אליעזר מדז'יקוב, בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) בדז'יקוב. בשנת תרכ"א נשא את רבקה הענא, בתו של רבי יהושע רוזנפלד...

הרב חיים אלעזר וקס (ה'תקפ"ב - א' בתמוז ה'תרמ"ט) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, רבן של קאליש ופיוטרקוב, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל. רבי חיים אלעזר וקס נולד בעיירה טרנוגרוד שבפולין בשנת 1822 לרבי אברהם יהודה לייבוש ולחיה. נקרא על שם דודו. נישא לבתו של...

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג), רב, ומקובל, מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע על שם ספרו מאור ושמש. רבי קלונימוס נולד בנובה מיאסטו (ניישטאט) בשנת תקי"א למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, לאביו ר' אהרן הלוי אפשטיין, צאצא לכאורה משמואל הנביא...

רבי שמואל שמריה (שמריהו, שמעריל) היינה (ה'תקי"ח – כ"ט בסיוון ה'תר"ז) היה רב ואב"ד אוסטרובצה, מתלמידי המגיד מקוז'ניץ החוזה מלובלין והיהודי הקדוש מפשיסחא, מחבר הספר 'זיכרון שמואל', מחותנו של האמרי אמת. נולד בסביבות שנת ה'תקי"ח לרבי יעקב מזוואלין. משפחתו מיוחסת לרמ"א, למהרש"ל ולרבי שמואל מפיורדא...