אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,202
תודות
10,217
נקודות
555
מבואר בגמ' שנעשו לפנחס ניסים כדי שיצליח להרוג את זמרי ובמדרש מוסיפים עוד ניסים ואמבואר שבלא יסים אלו לא יכל פנחס להרוג את זמרי ומכאן באה השאלה איך העלה בדעתו להרוג את זמרי וכי סמך על הנס?
 
מבואר בגמ' שנעשו לפנחס ניסים כדי שיצליח להרוג את זמרי ובמדרש מוסיפים עוד ניסים ואמבואר שבלא יסים אלו לא יכל פנחס להרוג את זמרי ומכאן באה השאלה איך העלה בדעתו להרוג את זמרי וכי סמך על הנס?
התירוץ המרכזי המוזכר בראשונים ובספרי המחשבה הוא שפנחס כלל לא סמך על הנס, אלא פעל מתוך מסירות נפש מוחלטת למות על קידוש השם.
 
התירוץ המרכזי המוזכר בראשונים ובספרי המחשבה הוא שפנחס כלל לא סמך על הנס, אלא פעל מתוך מסירות נפש מוחלטת למות על קידוש השם.
האם מותר למסור הנפש על דברים של חוץ משלש עבירות חמורות?
 
האם מותר למסור הנפש על דברים של חוץ משלש עבירות חמורות?
באמת יש חלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם רשאי למסור נפשו על כל המצוות וכאן אולי זה מצוה של קנאין פוגעים בו אכן יתכן שאין כזו מצוה על כן נראה לומר בפשטות זה היה קטרוג על כלל ישראל ויצא להציל ומיהו מלבד זה יש פוסקים שאומרים שלמען קידוש ה' מותר למסור את הנפש.
 
התירוץ המרכזי המוזכר בראשונים ובספרי המחשבה הוא שפנחס כלל לא סמך על הנס, אלא פעל מתוך מסירות נפש מוחלטת למות על קידוש השם.
לא הבנתי מה המקור לכך שחשב שימות בגלל זה.
הנה מבואר בגמ' בסנהדרין (פ"ב ע"ב) אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס: והנס האחרון שבא מלאך והשחית בעם. ופרש"י והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס.

אכן היה עוד ניסים אחד - שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש, ופרש"ישהיה לו לפרוש מן האשה, ושוב אין ניתן להורגו. ועוד נעשה לו נס שהיה לו לדבר ולא דבר, ופרש"י לזעוק לאנשי שבטו לסייעו. עוד נס שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה, ופרש"י וראו אותם דבוקים זה בזה, וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו ולא יאמרו שנאה היתה בלבו עליו. ונס הרביעי שלא נשמטו מן הרומח, שלא נשמטו - לפרוש זה מזה, עד שראו שהרגם בדין. ונס חמישי שבא מלאך והגביה את המשקוף, ופרש"י שהוציאן נדבקים ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו.

ובמדרש הוסיפו עוד ששה ניסים הא' האריך הברזל כדי שידקור את שניהם, הב' נתן כח בזרועו כדי שיגביה את שניהם, הג' נתן כח בעץ לסבול את שניהם הד' הפכן המלאך בראש הרומח כתקנן לראות קלונם לכל, הה' לא הטיפו דם שלא יטמא פנחס, הו' ששמר הקדוש ברוך הוא רוחותיהן שלא ימותו ויטמא.

והיינו שכדי לקיים את הענין דקנאין פוגעין בו ולהראות לכולם שהרגו על דבר הטומאה הוצרך לכל כך הרבה ניסים שבלא נס א' לא היה מצליח. ואיך סמך על הניסים הרבים הללו ללכת ללהורגם ולהוציאם ולקחת אותם בכל מחנה ישראל.
 
מבואר בגמ' שנעשו לפנחס ניסים כדי שיצליח להרוג את זמרי ובמדרש מוסיפים עוד ניסים ואמבואר שבלא יסים אלו לא יכל פנחס להרוג את זמרי ומכאן באה השאלה איך העלה בדעתו להרוג את זמרי וכי סמך על הנס?
עיין כלי חמדה כאן מד''ה וי''ל ואילך
 

קבצים מצורפים

מבואר בגמ' שנעשו לפנחס ניסים כדי שיצליח להרוג את זמרי ובמדרש מוסיפים עוד ניסים ואמבואר שבלא יסים אלו לא יכל פנחס להרוג את זמרי ומכאן באה השאלה איך העלה בדעתו להרוג את זמרי וכי סמך על הנס?
וע''ע ערוך לנר סנהדרין דף פב
 

קבצים מצורפים

  • 1782158746566.png
    1782158746566.png
    50.9 KB · צפיות: 3
  • 1782158825558.png
    1782158825558.png
    47.2 KB · צפיות: 3
איני מונח כרגע, אבל נראה לי שמותר לחסיד למסור נפש על קדוש השם גם במקום שאין זה מג"ע, וודאי שיש בזה ונקדשתי, מלבד מה שאמרו שזהו קנאה שלכן עשה כן.
 
איני מונח כרגע, אבל נראה לי שמותר לחסיד למסור נפש על קדוש השם גם במקום שאין זה מג"ע, וודאי שיש בזה ונקדשתי, מלבד מה שאמרו שזהו קנאה שלכן עשה כן.
יש לי בזה אריכות ובפשטות יש בזה מחלוקת הפוסקים
 
הנה מבואר בגמ' בסנהדרין (פ"ב ע"ב) אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס: והנס האחרון שבא מלאך והשחית בעם. ופרש"י והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס.

אכן היה עוד ניסים אחד - שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש, ופרש"ישהיה לו לפרוש מן האשה, ושוב אין ניתן להורגו. ועוד נעשה לו נס שהיה לו לדבר ולא דבר, ופרש"י לזעוק לאנשי שבטו לסייעו. עוד נס שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה, ופרש"י וראו אותם דבוקים זה בזה, וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו ולא יאמרו שנאה היתה בלבו עליו. ונס הרביעי שלא נשמטו מן הרומח, שלא נשמטו - לפרוש זה מזה, עד שראו שהרגם בדין. ונס חמישי שבא מלאך והגביה את המשקוף, ופרש"י שהוציאן נדבקים ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו.

ובמדרש הוסיפו עוד ששה ניסים הא' האריך הברזל כדי שידקור את שניהם, הב' נתן כח בזרועו כדי שיגביה את שניהם, הג' נתן כח בעץ לסבול את שניהם הד' הפכן המלאך בראש הרומח כתקנן לראות קלונם לכל, הה' לא הטיפו דם שלא יטמא פנחס, הו' ששמר הקדוש ברוך הוא רוחותיהן שלא ימותו ויטמא.

והיינו שכדי לקיים את הענין דקנאין פוגעין בו ולהראות לכולם שהרגו על דבר הטומאה הוצרך לכל כך הרבה ניסים שבלא נס א' לא היה מצליח. ואיך סמך על הניסים הרבים הללו ללכת ללהורגם ולהוציאם ולקחת אותם בכל מחנה ישראל.
אולי יש לומר, שבעת המעשה לא היה נראה שצריך כ"כ נס, ולא היה זה בגדר שכיחא היזקא, ולכן סמך על הכלל "שלוחי מצוה אינן ניזוקין".
 
יעוי' במצו"ב בטוטו"ד:
 

קבצים מצורפים

ייש"כ גדול אבל מלבד דין שאסןר לסתכן י לי קש גם באופן פרקטי והיינו שכדי לקיים את הענין דקנאין פוגעין בו ולהראות לכולם שהרגו על דבר הטומאה הוצרך לכל כך הרבה ניסים שבלא נס א' לא היה מצליח. ואיך סמך על הניסים הרבים הללו ללכת ללהורגם ולהוציאם ולקחת אותם בכל מחנה ישראל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון