ואוו יפה מאוד
לפי דבריו יוצא שהימים מסוגלים נאמר על כל שלושת השבועות ולאו דווקא יז' בתמוז וט' אב
מעניין אם יש לזה מקור גם מסגנון פחות חסידי ....
יש נוסח כזה בשפתי חיים מועדים ג' עמ/ ש' בתחיל הפרק העוסק באבילות ירושלים על חסרון כבוד שמים
 
יש נקודה נוספת שלדעתי מונעת ממנו להתחבר לבין המצרים
ובדגש על נקודה נוספת
אנחנו רגילים להתקדם לפי הקצב שלנו, מי שחינך את עצמו בזה, להיות שלם עם המצב האישי שלו, ולנסות לנצל ולמצות כמה שיותר
מהכוחות שלו וכו',
אנחנו מורגלים כבר להיות שלמים עם המצב שלנו
לו יצוייר יבקשנו ממנו להתפלל לחלק מאיתנו לדעת את כל הש''ס, או שיהיה לנו רוח הקודש או משהו שהוא באמת לא קשור לדרגות שלנו ושזו תיהיה התפילה העיקרית שלנו מלב רותח, זה פשוט לא יהיה שייך והגיוני, אפי' שאנחנו כן שייכים לזה מכח היותנו בני אברהם וכו',
אבל התרגלנו להסתכל על הד' אמות הבאות שאנחנו צריכים להתקדם... דבר שהוא בסיסי וחיובי במהותו בשאיפות
להסתכל על הצעדים הקטנים הקרובים ....
ולכן להכניס משיח גאולה בית המקדש לתוך הרצונות [ במיוחד כרצון חזק יבואר לקמן ], זה לא קשור ....
 
יש נקודה נוספת שלדעתי מונעת ממנו להתחבר לבין המצרים
ובדגש על נקודה נוספת
אנחנו רגילים להתקדם לפי הקצב שלנו, מי שחינך את עצמו בזה, להיות שלם עם המצב האישי שלו, ולנסות לנצל ולמצות כמה שיותר
מהכוחות שלו וכו',
אנחנו מורגלים כבר להיות שלמים עם המצב שלנו
לו יצוייר יבקשנו ממנו להתפלל לחלק מאיתנו לדעת את כל הש''ס, או שיהיה לנו רוח הקודש או משהו שהוא באמת לא קשור לדרגות שלנו ושזו תיהיה התפילה העיקרית שלנו מלב רותח, זה פשוט לא יהיה שייך והגיוני, אפי' שאנחנו כן שייכים לזה מכח היותנו בני אברהם וכו',
אבל התרגלנו להסתכל על הד' אמות הבאות שאנחנו צריכים להתקדם... דבר שהוא בסיסי וחיובי במהותו בשאיפות
להסתכל על הצעדים הקטנים הקרובים ....
ולכן להכניס משיח גאולה בית המקדש לתוך הרצונות [ במיוחד כרצון חזק יבואר לקמן ], זה לא קשור ....
אני מסכים. אז מה הפתרון שאתה מציע?
 
זה לא חיבור אמיתי אלא אגואיסטיות! כי החיבור הוא עם כאב השכינה ולא צרות גשמיות שלנו
אין שום סיכוי בעולם שאברך בגיל 30 יצליח לחשוב באמת על צער השכינה, בלי להכניס את צערו האישי לתמונה.
ולפיכך, הדרך היחידה שבה אנו יכולים להתחבר היא הדרך היותר פחותה, לחשוב על צרותינו.

וביותר, שאף זהו צער השכינה דקלני מזרועי קלני מראשי וכו'.,
 
נערך לאחרונה:
יש נקודה נוספת שלדעתי מונעת ממנו להתחבר לבין המצרים
ובדגש על נקודה נוספת
אנחנו רגילים להתקדם לפי הקצב שלנו, מי שחינך את עצמו בזה, להיות שלם עם המצב האישי שלו, ולנסות לנצל ולמצות כמה שיותר
מהכוחות שלו וכו',
אנחנו מורגלים כבר להיות שלמים עם המצב שלנו
לו יצוייר יבקשנו ממנו להתפלל לחלק מאיתנו לדעת את כל הש''ס, או שיהיה לנו רוח הקודש או משהו שהוא באמת לא קשור לדרגות שלנו ושזו תיהיה התפילה העיקרית שלנו מלב רותח, זה פשוט לא יהיה שייך והגיוני, אפי' שאנחנו כן שייכים לזה מכח היותנו בני אברהם וכו',
אבל התרגלנו להסתכל על הד' אמות הבאות שאנחנו צריכים להתקדם... דבר שהוא בסיסי וחיובי במהותו בשאיפות
להסתכל על הצעדים הקטנים הקרובים ....
ולכן להכניס משיח גאולה בית המקדש לתוך הרצונות [ במיוחד כרצון חזק יבואר לקמן ], זה לא קשור ....
מניין ההנחה שמשיח וגאולה זה "לא קשור לדרגות שלנו"?
 
ל"נ שעניין אבלות על החורבן שייך לכל אחד ואחד
משמעותם של הגלות והחורבן הוא מצב של - ליבא לפומא לא גליא
הקדושה לא מתגלה בצורה המוחשית בעולם הזה
עם ישראל נתונים למשיסה ולא כמו שהיה ראוי לבן המלך
יש הרבה אנשים שמדברים על ה', אבל חסר לנו כבני אדם את המימד המוחשי של קרבנות, של בית ה', של "נורא אלוקים ממקדשיך"
צא ולמד שזה חלק גדול מהקושי שלנו בעבודת ה'
שאנחנו עובדים אבל לא רואים תוצאות, לא רואים שזה האמת
ודו"ק ויש מקום להאריך
 
אין שום סיכוי בעולם שאברך בגיל 30 יצליח לחשוב באמת על צער השכינה, בלי להכניס את צערו האישי לתמונה.
ולפיכך, הדרך היחידה שבה אנו יכולים להתחבר היא הדרך היותר פחותה, לחשוב על צרותינו.

וביותר, שאף זהו צער השכינה דקלני מזרועי קלני מראשי וכו'.,
תרשה לי לחלוק עליך מנסיון אישי
וזה לא גאווה, זה שייך פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה !
ואת האהבה לה' האמיתית !
ואת החיבור הנכון לכל הרעיון הזה של התגלות ה' בעולמו וכו' ....
 
זה לא חיבור אמיתי אלא אגואיסטיות! כי החיבור הוא עם כאב השכינה ולא צרות גשמיות שלנו
לא היתה הכוונה שנתאבל על צרותינו שלנו אלא שע"י נחוש בצער הגלות המרה וע"ז שהקב"ה גם בגלות, מלבד זאת בקינות מוזכרות גם צרות עמ"י לאורך הדורות, מסעי הצלב ושריפת התלמוד ועוד
 
הדרך הפשוטה והשווה לכל נפש, גם בדורינו,
היא ההסתכלות על הזמן הזה מול זמן הגאולה.
אבל בעיניים גשמיות.

כ"כ הרבה חולים יש בעולם, רווקים ורווקות המצפים לזיווגם,
זוגות צעירים ומבוגרים המצפים לזש"ק, יתומים, אלמנות, יסורים ושכול,
כ"כ הרבה עניים הרעבים ללחם, אנשים שמוכרחים לעבוד בביזיון כדי להביא פת לחם,

ולעומת זאת בזמן הגאולה,
"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר"

ההמשך,
כבר תלוי בדרגתו של כל אחד ואחד...
"ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
יש להבדיל בין דברים שהם אבלות על בית המקדש
ובין הציפיה למשיח
בזמן המשיח לא יהיה קנאה ותחרות וכל המעדנים מצויים כעפר
זאת לא היתה בכלל המציאות בזמן בית המקדש
היו חולים, היו מריבות, היו קשיים
ודאי לא שייך להתאבל על זה
להתאבל זה על משהו שהיה לנו ואיננו
רק שבימות המשיח יהיה בית המקדש השלישי וזה שייך לתשעה באב שמתאבלים על בית המקדש והגלות
 
תרשה לי לחלוק עליך מנסיון אישי
וזה לא גאווה, זה שייך פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה !
ואת האהבה לה' האמיתית !
ואת החיבור הנכון לכל הרעיון הזה של התגלות ה' בעולמו וכו' ....
זו לא גאווה, זהו שקר עצמי...
 
יש להבדיל בין דברים שהם אבלות על בית המקדש
ובין הציפיה למשיח
בזמן המשיח לא יהיה קנאה ותחרות וכל המעדנים מצויים כעפר
זאת לא היתה בכלל המציאות בזמן בית המקדש
היו חולים, היו מריבות, היו קשיים
ודאי לא שייך להתאבל על זה
להתאבל זה על משהו שהיה לנו ואיננו
רק שבימות המשיח יהיה בית המקדש השלישי וזה שייך לתשעה באב שמתאבלים על בית המקדש והגלות
אנו לא מצפים לבית ראשון, וגם לא לבית שני.
אנו מחכים לבית שלישי,
שכולל את כל הדברים שהזכרת, ועוד אחרים.
 
זו לא גאווה, זהו שקר עצמי...
לא היתה הכוונה שנתאבל על צרותינו שלנו אלא שע"י נחוש בצער הגלות המרה וע"ז שהקב"ה גם בגלות, מלבד זאת בקינות מוזכרות גם צרות עמ"י לאורך הדורות, מסעי הצלב ושריפת התלמוד ועוד
 
זו לא גאווה, זהו שקר עצמי...
למה אתה חושב כך
גם אם אתה עוד לא הגעת
ייתכן בהחלט שאחרים הגיעו ....
הכרתי עוד אחרים שהם פי מאתיים ממני
בצער אמיתי על הגלות ועל השכינה
והכרתי אותם טוב מאוד באישי
וזה מגיע מלימוד מעמיק ומקיף ברמח''ל
עם שילוב של אדם אמיתי ומרומם ונעלה
שהצליח !!!שהגיע לחיבור הזה עם ה' !
 
בכל מגילת איכה, וכן בקינות (לא יודע אם בכולם אבל ודאי ברובם), אנו מקוננים על הצער שלנו הגשמי והרוחני.
??
העיר רבתי עם היתה כאלמנה וכו'
מקוננים על ירושלים ועל כלל ישראל, שזה מדריגה להגיע לצער השכינה, ולא על הצער הפרטי.
 
מניין ההנחה שמשיח וגאולה זה "לא קשור לדרגות שלנו"?
מפני שלא חווינו אותם מעולם, כמשל הידוע על ההבדל בין עבד שנמכר לעבדות שמצפה לטעם החירות, לבן השפחה שאינו מכיר מציאות אחרת.
אך מאדם בעל דרגה מצופה להרגיש זאת גם במצבנו זה.
 
תרשה לי לחלוק עליך מנסיון אישי
וזה לא גאווה, זה שייך פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה !
ואת האהבה לה' האמיתית !
ואת החיבור הנכון לכל הרעיון הזה של התגלות ה' בעולמו וכו' ....
למה אתה חושב כך
גם אם אתה עוד לא הגעת
ייתכן בהחלט שאחרים הגיעו ....
הכרתי עוד אחרים שהם פי מאתיים ממני
בצער אמיתי על הגלות ועל השכינה
והכרתי אותם טוב מאוד באישי
וזה מגיע מלימוד מעמיק ומקיף ברמח''ל
עם שילוב של אדם אמיתי ומרומם ונעלה
שהצליח !!!שהגיע לחיבור הזה עם ה' !
לא כולם זכו ללמוד אצל מורך ורבך ודומיו, שליט"א.
אצלם המקדש וירושלים זה "תוסף" ליהדות, במקרה הטוב.
על זה לבד צריך להתאבל.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓