- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.
ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.
עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.
ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.
עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.