הערה נחמדה אפשר לפלפל בגדר הדין אשלד"ע. אבל בפשטות זה תיאור גנאי ותו לא. כמו כן אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, קרי הס"מ. ולכן גם לס"מ יש חלק בעצם המעשה, בשונה מסתם שלד"ע.
אולי מיירי לפי דעת שמאי הזקן.
דלא קי"ל.
אתה צודק אבל אולי זה המקור ואישתרבובי אישתרבוב.
שים לב יש כאן שתי טענות, הן מצד המשלח והן מצד השליח. כמו כן החילוק בין בעל בחירה תקף יותר בנוגע לשליח (וכידוע שי' הסמ"ע). בנוסף, אם הפשט באשלד"ע שהתורה שללה את יחוס השליחות, הרי זה תקף לכולם.
שמתי לב.. בכל מקום שיש שליח יש משלח, והא דאין שליח לד"ע נאמר בשליח של משלח, והיינו הך, אלא שכשהמשלח אינו בעל בחירה אי"צ לזה
אפשר דאין זה מדין שליחות אלא כשאדם עושה מחמת אחרים נקטו לשון שליחות
אולי אפשר לפרש, שהרי שלשוטה וקטן יש ליחות לדבר עבירה כנזיקין. והרי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות...
אבל ודאי אין רוח שטות כשוגג אלא כעין מי שנכנסה בו רוח שטות שהרי אינו חושב הפסד עבירה כנגד שכרה
אבל בשביל להיות שליח של השטן...
ותאמר זאת גם על כל אדם, שלכאו' זה בא מצד היצה"ר, וההוא גם מ"דברי הרב" כו'
אם כוונתך לפתיחת הדברים, הכללתי זאת כדנהוג עלמא, אכן הכללתי.
אינו דומה, שהמלאך השלח לכך מה'.
א) יש שאלה. ב) השאלה היא לא על הגמ', אלא על אלה שאומרים את המשפט הנ"ל..
