פסח, חודש ניסן אמירת שיר השירים בפסח (1 צופה)

[אחד יחיד]

חשיבותה: החשיבות של מגילה זו בחז"ל היא גדולה ועצומה. אנו מוצאים ביטויים רבים שבהם רואים את המעלה העליונה שיש לשיר השירים. כך לדוגמא שנינו במשנה (מסכת ידיים פרק ג, משנה ה): "שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים". (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

פירושיה: לא תמיד היתה מגילת שיר השירים במעמדה הרם והנישא הזה. היתה תקופה שבה ביקשו חכמינו לגנוז מגילה זו. כך לדוגמה מובא באבות דרבי נתן (פרק א, משנה ד): "בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים ועמדו וגנזו אותם". אולם לבסוף היחס השתנה כמובא בהמשך שם: "עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם". (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

ביטויי אהבה לעם ישראל: 15 פעמים מופיעה במגילה המילה "יפה" ביחס לבני אדם, ודרשו זאת חז"ל (שיר השירים רבה א, טו) שהם ביטויי אהבה של הקב"ה כלפי עם ישראל שמייפים את נשמתם בתורה, במצוות ובמעשים טובים. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

זהות מחברה: אמנם ידוע ומפורסם כי שלמה המלך ע"ה כתבה, אולם בגמרא (בבא בתרא טו, א) מובא: "חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת". אבל באמת אין סתירה בין הדברים, כי שלמה המלך הוא זה שכתבה – יש אומרים שעשה כן לעת זקנותו ויש אומרים שכתבה בצעירותו דווקא – וחזקיה וסייעתו העתיקו אותה ופירסמוה, והיא נקראת על שמו של חזקיה משום שהוא זה שגרם לישראל לעסוק בתורה. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

זמני קריאתה: את שיר השירים נהוג לקרוא בקהילות שונות מעת לעת. ישנם הקוראים מגילה זו בכל ערב שבת. בקהילות אחרות נהגו לקוראה בשבתות של ספירת העומר. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

ענין קריאתה בפסח: בקהילות ישראל נהגו לקרוא שיר השירים בחג הפסח והמנהגים חלוקים באיזה יום בחג – יש קהילות בהן קוראים אותה בשבת חול המועד פסח, במקומות אחרים קוראים אותה בליל הסדר ויש הקוראים אותה בשביעי של פסח. טעם קריאת שיר השירים בחג הפסח הוא עמוק מני ים. אולם בפשטות, אחד ההסברים לכך הוא, שבחג הפסח נעשה החיבור והקשר בין הקב"ה לעם ישראל, כמו הקשר שבין איש לאשתו, שזהו המשל המופיע לאורך כל פרקי שיר השירים. טעם אחר כתבו המפרשים, שבמגילה זו מוזכרים פסוקים המתארים את האביב, שזוהי העונה בחודש ניסן, וחג הפסח הוא 'חג האביב'. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

שייכותה לגאולת מצרים: ישנן דרשות רבות הנלמדות ממגילת שיר השירים וקשורות לחג הפסח ויציאת מצרים. נצטט כמה מהן: "קול דודי דופק – זה משה, שנאמר (שמות יא, ד) 'ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה'… אחותי – במצרים שנתאחו לי בשתי מצוות, בדם פסח ובדם מילה. רעייתי – נתרעו לו בים, ואמרו (שם טו, יח) 'ה' ימלוך לעולם ועד'. יונתי – במרה שנצטוויתי לי כיונה במצוות. תמתי – שנתמו לי בסיני ואמרו (שמות כד, ז) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע'". זו סיבה נוספת לקריאתה בחג הפסח. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

"המלך" המוזכר במגילה: כמו במגילת אסתר, גם לגבי שיר השירים אומרים חז"ל (שבועות לה, ב) שכל מקום שנאמר 'המלך', הכוונה היא לקדוש ברוך הוא. ונחלקו שם החכמים האם גם כאשר נאמר 'המלך שלמה', הכוונה היא למלך שהשלום שלו – ה' יתברך. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

סגולת קריאתה: קריאת שיר השירים היא סגולה גדולה ונפלאה, לא רק בפסח. יש שאמרו כי קריאתה במשך ארבעים יום רצופים – מסוגלת לישועות גדולות, לרפואה שלמה, לזיווגים הגונים, לזרע של קיימא, ועוד שפע של ברכה והצלחה. (הרב אלעזר גולדברג)

 

[אחד יחיד]

אופן קריאתה: כאשר קוראים שיר השירים כסגולה, חשוב להקפיד לומר את המגילה כולה ללא הפסק. (הרב אלעזר גולדברג)