אתה מסוגל להרוג תינוק עמלקי?

[אברך מעמיק]

אתה יהודי יקירי!

לחץ כדי לכווץ...

בלי להיכנס לעצם הענין, אבל להיות יהודי משמעותו לשמוע בקול ה' התורה אמרה: "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" וכיון שיהודי אתה יקירי! הרי שאתה מושבע ועומד!...

 

[המכבד את הבריות]

דווקא אחר שציינת את הדוגמא הזו, ראוי להביא לשון חז"ל (בר"ר נו, ח) וז"ל:

"מיד, וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין, ועיניו מורידות דמעות, ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא, ואעפ"כ, הלב שמח לעשות רצון יוצרו, והיו המלאכים מתקבצין כתות כתות מלמעלן".

יש לדון האם זה שייך לנידון (להרוג רשע, לעומת הקרבת יצחק שהיה צדיק ואליבא דאמת הרי הוכח כי לא זה רצון ה' באמת), או האם הדמעות מלמדות כי כך ראוי להיות (או שכוונת חז"ל רק ללמד כי למרות הקושי הטבעי התגבר אברהם, אבל לא להורות כי מוכרחים לדמעות), אבל עכ"פ מבואר בחז"ל שעיני אברהם הורידו דמעות (ועם זאת היה לבו שמח, וגם בגדר זה יש לדון לעניננו שאולי יש מקום להכיל שני ניגודים אלו, ובלי קשר יש מקום להתבונן על עצם השילוב הזה).​

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח שהעמידני מר על טעותי, כך זכורני מינקותי מקדמת דנא...
ואברר כהנ"ל בע"ה.

 

[יאיר החושב]

יתמו חטאים ולא חוטאים, וצ"ע אי קאי אעכו"ם או אישראל דוקא.

עיי"ש מחלקות רבי מאיר וברוריה

לחץ כדי לכווץ...

מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכו'

 

[יעקב ירושלמי]

מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכו'

לחץ כדי לכווץ...

נאמר למלאכים, אבל עם ישראל אומרים שירה.

ונראה לבאר החילוק שהאמירה כלפי המלאכים היא שהן אמנם שבהנתן המציאות כפי שהיא ההריגה היא שמחה אבל התכלית המקווה היא שלא היו חוטאים ויהיו צדיקים ולא יהיו כך, וממילא כשבאה רשעתם אל תכליתה וממילא נהרגו, אזי מצד ישראל שהם מקיימים את רצון ה' בתוך הבריאה וחיים את רצונו מתוך המציאות כפי שהיא, נכון וראוי לשמוח ולומר שירה ובאבוד רשעים רינה, ומאידך מבחינת המלאכים שהם כביכול שותפים ברצון הראשון בבריאה ובמטרה העליונה, לא מתאים לומר שירה.
כמובן שגם ישראל שייכים גם כן במטרה העליונה, וברור שגם אנחנו מצטערים על כך שהמצרים חטאו ונהרגו תחת שיעשו רצון ה', אבל זה לא עיקר העסק שלנו בפועל, ולכן בפועל וכתגובה הראשונה והמיידית לאירוע המיתה אז ישיר משה ובני ישראל.

 

[מכנדבי]

ייתכן ברוח הקודש,

לחץ כדי לכווץ...

לא בשמיים היא, ולכן הוא מופרך גם מתוכו.

 

[יאיר החושב]

נאמר למלאכים, אבל עם ישראל אומרים שירה.

לחץ כדי לכווץ...

צודק טעיתי וזה גמ' מפורשת לא כמוני

 

[מכנדבי]

שלום וברכה.
אני אישית הייתי בורח…
לא מסוגל!
לא מסוגל לראות דם של ילד!
לרצוח אותו?
ומי אמר לך שלא יתגייר?
ונעזוב את זה-רגש.
אתה יהודי יקירי!
נכתוב הלכתית או לא כרגע-
אתה מסוגל לראות דם של ילד רוצח ומבעצבע על הרצפה?
והיה כנה…
אם הייתי רואה את היטלר בתור תינוק- לא יודע אפילו אם הייתי מצליח להרגו…
וכך כל אדם מסתמא…
אפשר לומר ואפשר… אבל לא כך,
וגם הצד שלי כך-ייתכן בהחלט והייתי מרצחו נפש…

לחץ כדי לכווץ...

ביטאת את המחשבות האידיאליות שצריכות להיות במקרה כזה בסגנונך המשובח והמיוחד.
אבל למעשה, ברור ופשוט שצריך לקיים המצוה למחות את זכר עמלק, בדיוק באותם רגשי קודש של מצוות הצלת נפשות.

ולעצם העניין.
סנחריב בלבל את האומות ואין דין עמלק היום.
אין אפשרות להרגם.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה היא תיאורטית, אך כמובן יכולה להיות מעשית עם נפילת משפט הרשע בב"א (אף לפני ביאת גוא"צ) בהריגת רודף, או בן נח שעבר על א' משבע מצוות.

ומי אמר לך שלא יתגייר?

לחץ כדי לכווץ...

לדעת רבים מן הפוסקים, להלכה אין מקבלים גרים מעמלק (אף שברמב"ם נראה שמקבלים אף מהם).

 

[יאיר החושב]

דווקא אחר שציינת את הדוגמא הזו, ראוי להביא לשון חז"ל (בר"ר נו, ח) וז"ל:

"מיד, וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין, ועיניו מורידות דמעות, ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא, ואעפ"כ, הלב שמח לעשות רצון יוצרו, והיו המלאכים מתקבצין כתות כתות מלמעלן".

יש לדון האם זה שייך לנידון (להרוג רשע, לעומת הקרבת יצחק שהיה צדיק ואליבא דאמת הרי הוכח כי לא זה רצון ה' באמת), או האם הדמעות מלמדות כי כך ראוי להיות (או שכוונת חז"ל רק ללמד כי למרות הקושי הטבעי התגבר אברהם, אבל לא להורות כי מוכרחים לדמעות), אבל עכ"פ מבואר בחז"ל שעיני אברהם הורידו דמעות (ועם זאת היה לבו שמח, וגם בגדר זה יש לדון לעניננו שאולי יש מקום להכיל שני ניגודים אלו, ובלי קשר יש מקום להתבונן על עצם השילוב הזה).​

לחץ כדי לכווץ...

עיין במאמר עץ פרי (נמצא בסוף הספר אור ישראל בחלק מן המהדורות) שכתב בזה"ל "
א) איתא בסוכה ( נ"ב ע"ב ) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו ע"ש. והנה אחרי אשר נודע כי היצה"ר לא נברא רק לטובת האדם. כדי שינצחו ויקבל שכרו, ואם ימשך אחר יצרו ממילא יקבל עונשו. ואם כן הלא יפלא לאיזה תכלית ברא הקב"ה ע"ז האופן אשר לא יהיה הכח בידו לנצח את יצרו הרע בלתי עזר מעם ה'. ומדוע נתן הקב"ה כח ועוז כזה להיצה"ר עד כי לא יכול האדם לבדו לנצחו כ"א בעזר הקב"ה.
ב) אמנם יבואר כי כאשר חקרו חוקרי נפש האדם ומצאו כי יש בנפש האדם שני מיני כוחות חיצוניות ופנימיות. למשל כאשר נתחיל ללמוד האל"ף בי"ת או שפה אחת אשר לא נדע כמה תכבד עלינו עד אשר נדע האותיות. ואחרי זה לחברם עם תנועות לתיבה. ולצרף כל האותיות למשפט שלם.אמנם אח"כ כאשר הורגלנו בשפה, בהחיצוניות, אז נוכל בהרף עין לראות ולהבין משפטים רבים כאחד וכלי הדיבור מוצאים מעצמם הדברים כרגע למענהו, מבלי שידע האדם איככה נעשו כי יתהוו באדם בפנימיותו התקשרות ממשפטים רבים, ויוצאים כרגע מבלי אשר ידע האדם בעצמו, אמנם המה בהאדם במצב כהים ( גאנץ דונקל ) { או בלשוננו תת מודע – מעתיק המאמר } ורק על ידי התעוררות קלה מהאדם יצאו ויתראו לפנינו ברורים ונכוחים, כן במדות האדם, בכוחות הפועלים עליו ישנם ג"כ שנים, חיצוניות ופנימיות, כהות וברורות.
ג) וידוע כי הפנימיות יפעלו על האדם יותר מן החיצוניות כאשר נראה בחוש, למשל אם יש לו לאיש תלמיד אהוב וחביב לו כבבת עינו ויעשה טובות עמו, ויש להאיש הזה גם בן, אמנם ישנאהו תכלית שנאה, ויראה לו בפועל שנאתו אליו, והנה קרה כאשר נפלה שינה על האיש הזה ועל עפעפיו תנומה, והנה אש יצא מאת ה' ותאחז בבית הבן גם בבית התלמיד ושניהם בסכנה.
ונעורר פתאום את האיש להחיש לעזרה, להציל מן הדליקה גם הבן וגם התלמיד, נראה כי ירוץ עד מהרה להציל בנו לראשונה, יען מה?
יען בפנימיותו בטבעו קננה האהבה לבנו השנוא לו, יותר מאהבה שאוהב לתלמידו על ידי כוחותיו החיצונים, ולכן נעורר האיש משנתו אשר אז גם כוחותיו החיצונים נמו שנתן, אז חיש קל יתעוררו כוחותיו הפנימיות ויתבררו ויתגברו על החיצוניות וירוץ להציל את בנו.
ד) והנה עיקר מלחמת היצר היא להגביר יראת ה' בלבבו נגד תאות היצר וכפי גודל התאוה כן עליו להגדיל יראתו יותר להכניע היצר בזה, וניסיון העקידה של אברהם אבינו היה ניסיון גדול להתגבר על התאוה הפנימיית בטבע אהבת הבן ועל זה אמר הכתוב ( בראשית כב ) עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני.
ה) אכן מבואר בדברי הילקוט ( פרשת וירא על הפסוק וישם אותו על המזבח ) וזה לשונו "היו דמעות מנשרות ונופלו מעיני אברהם עד שהייתה קומתו משוטטת בדמעות, ושם איתה הקב"ה רואה את האב מעקיד בכל לב, ולכאורה המאמרים סותרים זה את זה, כי אחרי שהיה מעקיד בכל לב, איך יוכל להיות כי יזלו דמעות מעיניו, אמנם לפי דברינו צדקו יחדיו ( ראה שם מסביר על כוחות הנפש בפנימיות ובחיצוניות שלהן ) כי מה שאמר הילקוט "מעקיד בכל לב" זהו בכחותיו החיצוניים, אשר היו באברהם במדרגה יותר נעלה להתגבר על הפנימים במעשה,אבל הדמעות היו נושרים מהכוחות הפנימיים אשר פעולתו יותר חזקה בכלל תכונת האדם, ובזה נראה בעליל כי גם באברהם אבינו, אשר מי לנו ביראתו וצדקתו, עם כל זה פעלו הכוחות הפנימיות עליו פעולה עזה, להוריד דמעות אף כי המעשה היה בשלימות גדול ועשה בלב שלם, גם בשמחה כמבואר במדרש. וכו' (עיי"ש)

 

[חד מבתראי]

לאו דווקא אלא מי שאין לו מניעה להרוג מצד עצמו, אלא שה' ציווה וממילא כשה' לא ציווה אין לו מניעה להרוג גם בלי ציווי ה' להרוג דהיינו שדי בכך שה' שלל את הצווי שלא להרוג כדי שהוא יהרוג, בזה אין חיסרון.

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון.
לולא היה הרצח מפורש בתורה להיתר או לאיסור, כמה אנשים היית רוצח במהלך חייך?
אם זה יותר מאפס, אתה בבעייה קשה. (ליתר דיוק, הציבור בבעייה..)

 

[חד מבתראי]

אבל איך זה ייתכן? והאם זה שאנחנו לא מרגישים כך הוא פגם ברגשותינו? ברור שלא!! משום שהרי ביחס לרגש שלנו אין הבדל כל כך בין עמלקי למי שלא עמלקי, ועל כל פנים לא חי אצלינו המהות המהותית של עמלקי, ולכן כשעומד לפנינו עמלקי אם לא היינו מרגישים שלילה רצונית להרוג אותו הרי זה היה מלמד שאנחנו פשט 'רוצחים' במהותנו.
רק כשנבין היטב היטב את מהותו של עמלק, ונשיב אל ליבינו את זאת, ונדע ונחיה היטב את מהותו ומציאותו של העמלקי העומד לפנינו עם מוצצו אשר בפיו אז ממילא לא נחוש בהריגת העמלקי שום סלידה או קושי, ואדרבה עונג של טוב וחסד יהיה בליבנו כשנעשה זאת.

לחץ כדי לכווץ...

אני ממש לא בטוח.
אם תהרוג 'רודף', אתה תלך משם בצעדי ריקוד ותרדם בלילה על הרגע הראשון?
ושוב, גם אם זה אילוץ, זה לא שונה.
כמה שאני אשב ואחשוב על "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שיימחה שמו של עמלק", זה רק יחדד אצלי את הצורך והרצון לעשות זאת.
אבל האם זה יקל על התחושה?
או כמו שהוא אמר, 'נראה אותך'.
חשיבות הרציחה ורוע מעללי הנרצח, לא ישנו את המהות של רצח.
וכי סבור אתה שלמוציאים הורג של אייכמן ש"ט לא היו סיוטים?

 

[ב"מ]

ביטאת את המחשבות האידיאליות שצריכות להיות במקרה כזה בסגנונך המשובח והמיוחד.
אבל למעשה, ברור ופשוט שצריך לקיים המצוה למחות את זכר עמלק, בדיוק באותם רגשי קודש של מצוות הצלת נפשות.

השאלה היא תיאורטית, אך כמובן יכולה להיות מעשית עם נפילת משפט הרשע בב"א (אף לפני ביאת גוא"צ) בהריגת רודף, או בן נח שעבר על א' משבע מצוות.

לדעת רבים מן הפוסקים, להלכה אין מקבלים גרים מעמלק (אף שברמב"ם נראה שמקבלים אף מהם).

לחץ כדי לכווץ...

גר עמלקי כבר היה בימי דוד, וכן בני בניו של המן, וכבר כתבו הפוסקים (כמדומה בחיד"א) דאף אם אין מקבלים, היינו דאם אנו יודעים אין אנו מקבלים, אבל אם התגייר סו"ס גרותו חלה.
והאמת דאפי' לא נתגייר ממש כבר אינו נהרג וסגי בזה דהוי גר תושב, ועי' ברמב"ם הל' מלכים פ"ו הל' ד' דמשמע מיניה שאף בעמלק אם השלימו עם ישראל, והיינו כסדר דיני קבלת ישראל, אע"פ שלא נתגייר אלא הרי הוא גר תושב תו אינו נהרג, ודין זה הוא בין בז' עממין, ובין בעמלק. והראב"ד חלק.

ואעתיק את לשון הכס"מ-
אלא שאפשר לטעון בעד רבינו ולומר שבכלל השלימו הוא קבלת שבע מצות שאם קבלו עליהם שבע מצות הרי יצאו מכלל שבעה עממין ומכלל עמלק והרי הם כבני נח הכשרים

 

[יהודי וזהו]

לא נכון.
לולא היה הרצח מפורש בתורה להיתר או לאיסור, כמה אנשים היית רוצח במהלך חייך?
אם זה יותר מאפס, אתה בבעייה קשה. (ליתר דיוק, הציבור בבעייה..)

לחץ כדי לכווץ...

אמת. ובתנאי שהשכל מחייב שכך רצונו יתעלה, אומנם לו יאמר ה' בפירוש שאין רצונו שימנעו מלרצוח [ולא שרצונו שלא ימנעו] אזי הותר דמם לכל דבר ועניין ואין חיסרון עקרוני בזה.

 

[חד מבתראי]

אמת. ובתנאי שהשכל מחייב שכך רצונו יתעלה, אומנם לו יאמר ה' בפירוש שאין רצונו שימנעו מלרצוח [ולא שרצונו שלא ימנעו] אזי הותר דמם לכל דבר ועניין כולל לשם בידור ואין חיסרון עקרוני בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ושוב שאלתי:
אם הדבר היה מותר לחלוטין מצד ההלכה, כמה אנשים היית רוצח בחייך?

 

[יהודי וזהו]

ושוב שאלתי:
אם הדבר היה מותר לחלוטין מצד ההלכה, כמה אנשים היית רוצח בחייך?

לחץ כדי לכווץ...

תלוי במיליון וחצי דברים.

ושוב שאלתי:
אם הדבר היה מותר לחלוטין מצד ההלכה, כמה אנשים היית רוצח בחייך?

לחץ כדי לכווץ...

ומה איתך?

 

[יעקב ירושלמי]

אני ממש לא בטוח.
אם תהרוג 'רודף', אתה תלך משם בצעדי ריקוד ותרדם בלילה על הרגע הראשון?
ושוב, גם אם זה אילוץ, זה לא שונה.
כמה שאני אשב ואחשוב על "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שיימחה שמו של עמלק", זה רק יחדד אצלי את הצורך והרצון לעשות זאת.
אבל האם זה יקל על התחושה?
או כמו שהוא אמר, 'נראה אותך'.
חשיבות הרציחה ורוע מעללי הנרצח, לא ישנו את המהות של רצח.
וכי סבור אתה שלמוציאים הורג של אייכמן ש"ט לא היו סיוטים?

לחץ כדי לכווץ...

רודף זה שונה כמו שכבר ציינת, ולהורג אייכמאן כנראה שהיו סיוטים וזאת בגלל הסיבה שציינתי.

אבל בעמלק אני לא מתכוון בגלל שאין ה' שלם ואין הכסא שלם, אלא בגלל המהות של עמלק שהיא הסיבה שבגללה אין השם שלם ואין הכסא שלם.

אם אין השם שלם ואין הכסא שלם עד וכו' זה אומר שאותו עומק של צדק החיים וקדושתם שממנו נובעת הרתיעה האדירה והאלמותית שלנו מפגיעה כל שהיא ועל אחת כו"כ מהריגה היא עצמה תובעת את הריגתם של עמלק, זה אומר שהחיים שלהם נשואים אופי מהותי שונה.

אם נדע היטב את המהות של זה, ונחיה לחלוטין בכל עמקו ועל אמיתותו את תביעת צלם האלוקים שלא לפגוע בו, אז נרגיש שאותו רגש שמרתיע אותנו באופן מוחלט מלהרוג הוא עצמו יביא אותנו להרוג את עמלק ואדרבה כשנהרוג אותו נרגיש במעשה הזה הרגשה עילאית של צדק, והמשל אליה היא ההרגשה של מי שהציל זה עתה המוני בני אדם, ואת אותה סוג הרגשה שאנחנו מרגישים כלפי מעשה של רציחה נרגיש כלפי החיאת עמלקי.

אני מדגיש את כוונתי לא הכוונה שלמרות הכל מחמת שזה מצווה נשמח בזה, כלל וכלל לא, וכמו שהביאו מאברהם אבינו, לעיתים המצווה היא להקריב, זה בודאי לא כי זה מתאים בהוראת שעה כמו באברהם או בעניין שתלוי בסיטואציה אבל מצווה עקרונית ומהותית אף פעם לא תצהיה מנוגדת ובאה על חשבון ערך אמיתי ועקרוני אחר, ולכן בהכרח שזה בכלל לא מהווה סתירה.

אלו כנראה דברים עמוקים מאד ואנחנו או על כל פנים אני לא קרוב לזה עדיין, אבל אני יכול להבין איך זה יהיה, ובכל מקרה אני חושב בתוקף שלא יעלה על הדעת לומר שהרגש המוחלט שלנו שלא להרוג אינו אמת מוחלטת, ומאידך לא יעלה על הדעת לומר שלהרוג את מי שעצם קיומו הוא סתירה לשם ה' ולכסאו ואת מי שה' ציווה להרגו בחפצא (ולא מחמת צורך או סיטואציה מסויימת) יהיה דבר שכרוך בו גם איזה חוסר צדק ורחמים, וממילא בהכרח שהאמת היא כזו שכשנבין היטב הכל יהיו הדברים כנ"ל.

 

[ב"מ]

שלום וברכה.
אני אישית הייתי בורח…
לא מסוגל!
לא מסוגל לראות דם של ילד!
לרצוח אותו?
ומי אמר לך שלא יתגייר?
ונעזוב את זה-רגש.
אתה יהודי יקירי!
נכתוב הלכתית או לא כרגע-
אתה מסוגל לראות דם של ילד רוצח ומבעצבע על הרצפה?
והיה כנה…
אם הייתי רואה את היטלר בתור תינוק- לא יודע אפילו אם הייתי מצליח להרגו…
וכך כל אדם מסתמא…
אפשר לומר ואפשר… אבל לא כך,
וגם הצד שלי כך-ייתכן בהחלט והייתי מרצחו נפש…


ולעצם העניין.
סנחריב בלבל את האומות ואין דין עמלק היום.
אין אפשרות להרגם.
מה שכן הורגים את הערבים זה כי ״הבא להורגך השכם להורגו״
אגב זה דיי מעניין- כל הרצון שלהם לרצח זה כי הם יודעים שאנחנו טובים יותר…
ולכן מנסים להוריד אותנו…
דיברתי עם חמור אחד… (ערבי יימ״ש)
שאמר שחבר הכנסת הרב פורוש (בעלים לשעבר של מלון המרכז בירושלים)
היה יושב על הכיסא ועושה ״בום-בום״ (ודיי למבין)
והם יושבים על הרצפה ומשתחווים…
רואים שמנסים להןרידנו….
יימח שמם וזכרם.

לחץ כדי לכווץ...

על זה (מחיית עמלק) אמרו חז"ל שם, (ילקו"ש שמואל, קכז')
אמר רבי יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים.

לכל אחד כדאי לקחת זאת בחשבון...
הבאתי לעיל תיאורים מזעזעים, וכן סברא הפוכה דאדרבה כיון שהיום אבד זכרם, הרי ברור שככל שמצווה זו תהיה לעתיד הרי זה יהיה ע"פ נביא, וכמובן שאם נביא אומר לך על אדם מסויים, זה כבר משהו אחר, גם מה שכתבת שאפי' על היטלר עם מוצץ היה קשה, אין הדבר נכון אם נביא היה אומר לך שזה היטלר עם מוצץ, והכל חלק מיסוד זה דכל המרחם וכו'.

 

[ציפור בודד]

לכן יש מצווה מקדימה להכניס שנאה

 

[מכנדבי]

אמת. ובתנאי שהשכל מחייב שכך רצונו יתעלה, אומנם לו יאמר ה' בפירוש שאין רצונו שימנעו מלרצוח [ולא שרצונו שלא ימנעו] אזי הותר דמם לכל דבר ועניין כולל לשם בידור ואין חיסרון עקרוני בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אמאי גרע ממצוות יבום (עי' אה"ע סי' קסה ס"א)?

 

[יהודי וזהו]

אמאי גרע ממצוות יבום (עי' אה"ע סי' קסה ס"א)?

לחץ כדי לכווץ...

מה בדיוק את המוכיח משם?

 

[מכנדבי]

מה בדיוק את המוכיח משם?

לחץ כדי לכווץ...

העתק את דבריך, אך תחליף כל הקשר של "רצח" ב"יבום", ובדוק אם הדברים מתאימים למקוש"ל.