- הודעות
- 673
- תודות
- 3,328
- נקודות
- 317
בלי להיכנס לעצם הענין, אבל להיות יהודי משמעותו לשמוע בקול ה' התורה אמרה: "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" וכיון שיהודי אתה יקירי! הרי שאתה מושבע ועומד!...
- מתחיל חוט חד מבתראי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- להרוג מחיית עמלק תינוק
- הודעות
- 136
- תודות
- 776
- נקודות
- 141
יישר כח שהעמידני מר על טעותי, כך זכורני מינקותי מקדמת דנא...
ואברר כהנ"ל בע"ה.
- הודעות
- 212
- תודות
- 789
- נקודות
- 216
מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכו'
- הודעות
- 378
- תודות
- 1,378
- נקודות
- 157
נאמר למלאכים, אבל עם ישראל אומרים שירה.
ונראה לבאר החילוק שהאמירה כלפי המלאכים היא שהן אמנם שבהנתן המציאות כפי שהיא ההריגה היא שמחה אבל התכלית המקווה היא שלא היו חוטאים ויהיו צדיקים ולא יהיו כך, וממילא כשבאה רשעתם אל תכליתה וממילא נהרגו, אזי מצד ישראל שהם מקיימים את רצון ה' בתוך הבריאה וחיים את רצונו מתוך המציאות כפי שהיא, נכון וראוי לשמוח ולומר שירה ובאבוד רשעים רינה, ומאידך מבחינת המלאכים שהם כביכול שותפים ברצון הראשון בבריאה ובמטרה העליונה, לא מתאים לומר שירה.
כמובן שגם ישראל שייכים גם כן במטרה העליונה, וברור שגם אנחנו מצטערים על כך שהמצרים חטאו ונהרגו תחת שיעשו רצון ה', אבל זה לא עיקר העסק שלנו בפועל, ולכן בפועל וכתגובה הראשונה והמיידית לאירוע המיתה אז ישיר משה ובני ישראל.
לא בשמיים היא, ולכן הוא מופרך גם מתוכו.
- הודעות
- 212
- תודות
- 789
- נקודות
- 216
צודק טעיתי וזה גמ' מפורשת לא כמוני
ביטאת את המחשבות האידיאליות שצריכות להיות במקרה כזה בסגנונך המשובח והמיוחד.
אבל למעשה, ברור ופשוט שצריך לקיים המצוה למחות את זכר עמלק, בדיוק באותם רגשי קודש של מצוות הצלת נפשות.
השאלה היא תיאורטית, אך כמובן יכולה להיות מעשית עם נפילת משפט הרשע בב"א (אף לפני ביאת גוא"צ) בהריגת רודף, או בן נח שעבר על א' משבע מצוות.
לדעת רבים מן הפוסקים, להלכה אין מקבלים גרים מעמלק (אף שברמב"ם נראה שמקבלים אף מהם).
- הודעות
- 212
- תודות
- 789
- נקודות
- 216
עיין במאמר עץ פרי (נמצא בסוף הספר אור ישראל בחלק מן המהדורות) שכתב בזה"ל "
א) איתא בסוכה ( נ"ב ע"ב ) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו ע"ש. והנה אחרי אשר נודע כי היצה"ר לא נברא רק לטובת האדם. כדי שינצחו ויקבל שכרו, ואם ימשך אחר יצרו ממילא יקבל עונשו. ואם כן הלא יפלא לאיזה תכלית ברא הקב"ה ע"ז האופן אשר לא יהיה הכח בידו לנצח את יצרו הרע בלתי עזר מעם ה'. ומדוע נתן הקב"ה כח ועוז כזה להיצה"ר עד כי לא יכול האדם לבדו לנצחו כ"א בעזר הקב"ה.
ב) אמנם יבואר כי כאשר חקרו חוקרי נפש האדם ומצאו כי יש בנפש האדם שני מיני כוחות חיצוניות ופנימיות. למשל כאשר נתחיל ללמוד האל"ף בי"ת או שפה אחת אשר לא נדע כמה תכבד עלינו עד אשר נדע האותיות. ואחרי זה לחברם עם תנועות לתיבה. ולצרף כל האותיות למשפט שלם.אמנם אח"כ כאשר הורגלנו בשפה, בהחיצוניות, אז נוכל בהרף עין לראות ולהבין משפטים רבים כאחד וכלי הדיבור מוצאים מעצמם הדברים כרגע למענהו, מבלי שידע האדם איככה נעשו כי יתהוו באדם בפנימיותו התקשרות ממשפטים רבים, ויוצאים כרגע מבלי אשר ידע האדם בעצמו, אמנם המה בהאדם במצב כהים ( גאנץ דונקל ) { או בלשוננו תת מודע – מעתיק המאמר } ורק על ידי התעוררות קלה מהאדם יצאו ויתראו לפנינו ברורים ונכוחים, כן במדות האדם, בכוחות הפועלים עליו ישנם ג"כ שנים, חיצוניות ופנימיות, כהות וברורות.
ג) וידוע כי הפנימיות יפעלו על האדם יותר מן החיצוניות כאשר נראה בחוש, למשל אם יש לו לאיש תלמיד אהוב וחביב לו כבבת עינו ויעשה טובות עמו, ויש להאיש הזה גם בן, אמנם ישנאהו תכלית שנאה, ויראה לו בפועל שנאתו אליו, והנה קרה כאשר נפלה שינה על האיש הזה ועל עפעפיו תנומה, והנה אש יצא מאת ה' ותאחז בבית הבן גם בבית התלמיד ושניהם בסכנה.
ונעורר פתאום את האיש להחיש לעזרה, להציל מן הדליקה גם הבן וגם התלמיד, נראה כי ירוץ עד מהרה להציל בנו לראשונה, יען מה?
יען בפנימיותו בטבעו קננה האהבה לבנו השנוא לו, יותר מאהבה שאוהב לתלמידו על ידי כוחותיו החיצונים, ולכן נעורר האיש משנתו אשר אז גם כוחותיו החיצונים נמו שנתן, אז חיש קל יתעוררו כוחותיו הפנימיות ויתבררו ויתגברו על החיצוניות וירוץ להציל את בנו.
ד) והנה עיקר מלחמת היצר היא להגביר יראת ה' בלבבו נגד תאות היצר וכפי גודל התאוה כן עליו להגדיל יראתו יותר להכניע היצר בזה, וניסיון העקידה של אברהם אבינו היה ניסיון גדול להתגבר על התאוה הפנימיית בטבע אהבת הבן ועל זה אמר הכתוב ( בראשית כב ) עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני.
ה) אכן מבואר בדברי הילקוט ( פרשת וירא על הפסוק וישם אותו על המזבח ) וזה לשונו "היו דמעות מנשרות ונופלו מעיני אברהם עד שהייתה קומתו משוטטת בדמעות, ושם איתה הקב"ה רואה את האב מעקיד בכל לב, ולכאורה המאמרים סותרים זה את זה, כי אחרי שהיה מעקיד בכל לב, איך יוכל להיות כי יזלו דמעות מעיניו, אמנם לפי דברינו צדקו יחדיו ( ראה שם מסביר על כוחות הנפש בפנימיות ובחיצוניות שלהן ) כי מה שאמר הילקוט "מעקיד בכל לב" זהו בכחותיו החיצוניים, אשר היו באברהם במדרגה יותר נעלה להתגבר על הפנימים במעשה,אבל הדמעות היו נושרים מהכוחות הפנימיים אשר פעולתו יותר חזקה בכלל תכונת האדם, ובזה נראה בעליל כי גם באברהם אבינו, אשר מי לנו ביראתו וצדקתו, עם כל זה פעלו הכוחות הפנימיות עליו פעולה עזה, להוריד דמעות אף כי המעשה היה בשלימות גדול ועשה בלב שלם, גם בשמחה כמבואר במדרש. וכו' (עיי"ש)
לא נכון.
לולא היה הרצח מפורש בתורה להיתר או לאיסור, כמה אנשים היית רוצח במהלך חייך?
אם זה יותר מאפס, אתה בבעייה קשה. (ליתר דיוק, הציבור בבעייה..)
אני ממש לא בטוח.
אם תהרוג 'רודף', אתה תלך משם בצעדי ריקוד ותרדם בלילה על הרגע הראשון?
ושוב, גם אם זה אילוץ, זה לא שונה.
כמה שאני אשב ואחשוב על "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שיימחה שמו של עמלק", זה רק יחדד אצלי את הצורך והרצון לעשות זאת.
אבל האם זה יקל על התחושה?
או כמו שהוא אמר, 'נראה אותך'.
חשיבות הרציחה ורוע מעללי הנרצח, לא ישנו את המהות של רצח.
וכי סבור אתה שלמוציאים הורג של אייכמן ש"ט לא היו סיוטים?
גר עמלקי כבר היה בימי דוד, וכן בני בניו של המן, וכבר כתבו הפוסקים (כמדומה בחיד"א) דאף אם אין מקבלים, היינו דאם אנו יודעים אין אנו מקבלים, אבל אם התגייר סו"ס גרותו חלה.
והאמת דאפי' לא נתגייר ממש כבר אינו נהרג וסגי בזה דהוי גר תושב, ועי' ברמב"ם הל' מלכים פ"ו הל' ד' דמשמע מיניה שאף בעמלק אם השלימו עם ישראל, והיינו כסדר דיני קבלת ישראל, אע"פ שלא נתגייר אלא הרי הוא גר תושב תו אינו נהרג, ודין זה הוא בין בז' עממין, ובין בעמלק. והראב"ד חלק.
ואעתיק את לשון הכס"מ-
אלא שאפשר לטעון בעד רבינו ולומר שבכלל השלימו הוא קבלת שבע מצות שאם קבלו עליהם שבע מצות הרי יצאו מכלל שבעה עממין ומכלל עמלק והרי הם כבני נח הכשרים
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
אמת. ובתנאי שהשכל מחייב שכך רצונו יתעלה, אומנם לו יאמר ה' בפירוש שאין רצונו שימנעו מלרצוח [ולא שרצונו שלא ימנעו] אזי הותר דמם לכל דבר ועניין ואין חיסרון עקרוני בזה.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ושוב שאלתי:
אם הדבר היה מותר לחלוטין מצד ההלכה, כמה אנשים היית רוצח בחייך?
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
- הודעות
- 378
- תודות
- 1,378
- נקודות
- 157
רודף זה שונה כמו שכבר ציינת, ולהורג אייכמאן כנראה שהיו סיוטים וזאת בגלל הסיבה שציינתי.
אבל בעמלק אני לא מתכוון בגלל שאין ה' שלם ואין הכסא שלם, אלא בגלל המהות של עמלק שהיא הסיבה שבגללה אין השם שלם ואין הכסא שלם.
אם אין השם שלם ואין הכסא שלם עד וכו' זה אומר שאותו עומק של צדק החיים וקדושתם שממנו נובעת הרתיעה האדירה והאלמותית שלנו מפגיעה כל שהיא ועל אחת כו"כ מהריגה היא עצמה תובעת את הריגתם של עמלק, זה אומר שהחיים שלהם נשואים אופי מהותי שונה.
אם נדע היטב את המהות של זה, ונחיה לחלוטין בכל עמקו ועל אמיתותו את תביעת צלם האלוקים שלא לפגוע בו, אז נרגיש שאותו רגש שמרתיע אותנו באופן מוחלט מלהרוג הוא עצמו יביא אותנו להרוג את עמלק ואדרבה כשנהרוג אותו נרגיש במעשה הזה הרגשה עילאית של צדק, והמשל אליה היא ההרגשה של מי שהציל זה עתה המוני בני אדם, ואת אותה סוג הרגשה שאנחנו מרגישים כלפי מעשה של רציחה נרגיש כלפי החיאת עמלקי.
אני מדגיש את כוונתי לא הכוונה שלמרות הכל מחמת שזה מצווה נשמח בזה, כלל וכלל לא, וכמו שהביאו מאברהם אבינו, לעיתים המצווה היא להקריב, זה בודאי לא כי זה מתאים בהוראת שעה כמו באברהם או בעניין שתלוי בסיטואציה אבל מצווה עקרונית ומהותית אף פעם לא תצהיה מנוגדת ובאה על חשבון ערך אמיתי ועקרוני אחר, ולכן בהכרח שזה בכלל לא מהווה סתירה.
אלו כנראה דברים עמוקים מאד ואנחנו או על כל פנים אני לא קרוב לזה עדיין, אבל אני יכול להבין איך זה יהיה, ובכל מקרה אני חושב בתוקף שלא יעלה על הדעת לומר שהרגש המוחלט שלנו שלא להרוג אינו אמת מוחלטת, ומאידך לא יעלה על הדעת לומר שלהרוג את מי שעצם קיומו הוא סתירה לשם ה' ולכסאו ואת מי שה' ציווה להרגו בחפצא (ולא מחמת צורך או סיטואציה מסויימת) יהיה דבר שכרוך בו גם איזה חוסר צדק ורחמים, וממילא בהכרח שהאמת היא כזו שכשנבין היטב הכל יהיו הדברים כנ"ל.
על זה (מחיית עמלק) אמרו חז"ל שם, (ילקו"ש שמואל, קכז')
אמר רבי יהושע בן לוי כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים.
לכל אחד כדאי לקחת זאת בחשבון...
הבאתי לעיל תיאורים מזעזעים, וכן סברא הפוכה דאדרבה כיון שהיום אבד זכרם, הרי ברור שככל שמצווה זו תהיה לעתיד הרי זה יהיה ע"פ נביא, וכמובן שאם נביא אומר לך על אדם מסויים, זה כבר משהו אחר, גם מה שכתבת שאפי' על היטלר עם מוצץ היה קשה, אין הדבר נכון אם נביא היה אומר לך שזה היטלר עם מוצץ, והכל חלק מיסוד זה דכל המרחם וכו'.
- הודעות
- 4
- תודות
- 15
- נקודות
- 5
לכן יש מצווה מקדימה להכניס שנאה
אמאי גרע ממצוות יבום (עי' אה"ע סי' קסה ס"א)?
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
מה בדיוק את המוכיח משם?
העתק את דבריך, אך תחליף כל הקשר של "רצח" ב"יבום", ובדוק אם הדברים מתאימים למקוש"ל.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבן שלמה
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודם הפנינה
- אוירא דארץ ישראל
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אוריה דניאלי
- אחד מארץ
- אחד מן החבורה
- אי"ש צעיר
- איד
- אידך גיסא
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי ל.
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אפי
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בינה לעתים
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דובי פלדמן
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דודו
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הסלבודקער
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ווינשטיין
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חבצלת
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חויישב
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חפץ לזכות אחרים
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- יגיעת התורה
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסף אומץ
- יוסף גליקמן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירושלמי
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- יתרון האור
- כותב
- כימיקער
- כיפי
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אורבך
- מאירלה
- מבקש תורת ה'
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מעט מזעיר
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נמקן
- נעם
- נפלאיתי
- נפקא מינא
- נפש שוקקה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עומד בשער
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- עפר זמיר בן יעקב
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרטי
- צדקת הצדיק
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קדוש אלול
- קהילת יעקב
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר פלוני
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רבינא
- רכזניק
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- רק רגע
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמע ישראל
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תומר לוי
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תשב"ר
- תתאה גבר
נושאים דומים
סיפורים על גדולים
למה ר' שלומק'ע לא היה מסוגל להעיר יהודי
פסח, חודש ניסן
יום זה מסוגל לפרנסה לכל שאר ימות השנה