• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
כי המציאות היא שניתן לגדול גם בלי סתירות, ודאי שלא כדבר ראשון.
והמציאות גם שאין ילד שלא הגיע אפילו פעם אחת למצב שמגיע לו סטירה
כגוןריצה לכביש ודברים מסוכנים שילד עושה
 
והמציאות גם שאין ילד שלא הגיע אפילו פעם אחת למצב שמגיע לו סטירה
כגוןריצה לכביש ודברים מסוכנים שילד עושה
בהחלט.
אבל לא כי א"א לגדול בלי סתירות,
אלא כי ברוב המקרים הילד עושה מעשים חמורים עד כדי שחיבים סתירה,
אבל זה לא כדרך חינוך של לכתחילה עד כדי "שונא בנו".
 
כולם אומרים היום שזה דור חלש וצריך רק האהבה
האם זה נכון
מצד אחד אולי זה דור חלש והוא לא מסתדר עם קשיחות
מצד שני בכל בית קורה זמנים שהמצב הוא שצריך להעמיד את הענינים
בכל נושא או בחוצפה שלא מקשיבים או שרבים אחד עם השני
האם גם אז ילד לא סובל קשיחות???
במשא החינוך ממרן הגר"ד לנדו שליט"א בכינוס לראשי ישיבות לצעירים:
"דבר נוסף וזה אולי הדבר החשוב ביותר לתת הרגשה הטובה לבחור שיכול להתייעץ עם הר"מ על הקשיים שמתעוררים לו".

לצפייה
 
בלת"ק די הצורך, רק להעיר, שבכל הדורות גם אלו שנקטו בקשיחות, זה צריך לבוא מאהבה גדולה... שירגיש המוכה כשהוא מוכה תוך כדי שהוכה, שלא פסקה האהבה. ולעולם לא התחנך איש על ידי מחנך ששנאוהו או שחשב ששונאהו.​
 
כולם אומרים היום שזה דור חלש וצריך רק האהבה
האם זה נכון
מצד אחד אולי זה דור חלש והוא לא מסתדר עם קשיחות
מצד שני בכל בית קורה זמנים שהמצב הוא שצריך להעמיד את הענינים
בכל נושא או בחוצפה שלא מקשיבים או שרבים אחד עם השני
האם גם אז ילד לא סובל קשיחות???
נכון מאוד, אך ורק עם אהבה וחיבה, אפשר לקרב, כמו שכתוב שמאל דוחה וימין מקרבת. מניסיון אישי שלי.
 
מצד אחד אולי זה דור חלש והוא לא מסתדר עם קשיחות
מצד שני בכל בית קורה זמנים שהמצב הוא שצריך להעמיד את הענינים
בכל נושא או בחוצפה שלא מקשיבים או שרבים אחד עם השני
האם גם אז ילד לא סובל קשיחות???
לא הבנתי מדוע אתה מחלק הדבר לב' צדדים?

למה סותר חינוך לאהבה אבל גם להעמיד גבולות?

אדם שלא מעמיד לילדיו גבולות לא רק שאינו מאהבה אלא זו אכזריות שמסכן את ילדיו להידרדר למקומות המסוכנים ביותר.

[אני ממליץ לעיין בספר 'הנפש היהודית' של הרב בלוי שמדבר בחריפות על העניין הזה..]
 
כבוד הגאון רבי @נראה לפשוט שליט''א השלום עליכם
קטונתי מלדבר נגד גדו''י ומה שהנחילו לרכזי האיגוד האיחוד וכו'
אך עדיין אני חושב שאתה טועה אני למדתי בישי''ג בשיעור א לפני יותר מעשור. ואני זוכר את בין הזמנים נחמד יפה אבל מאז שבאו ישיבות בין הזמנים זה ניהיה מלבב ופורח
וכן לא תמיד צריך לראות הכל שלילי ברוך ה' שבדור שלנו נתרבו ספסלי ביהמ''ד בכמות ובאיכות ברמה שלא היתה כמוה משנות בבל כלשונם של גדולי ומאורי הדור
וזה שבחור נמצא במעמד עם גדולי הזמר ורוצה להעריץ אותם בעיני ובעיני כל בר דעת זה פסול וכבר שמעתי שבכינוס בארנה הרב קורלנסקי דיבר ע''ז וברור כשמש שזה דבר דוחה להעריץ בן אדם רדוד שחוץ מקול יפה לא שווה כלום
בוקר טוב ויום טוב
בתגובה על
תגידו לי, זה שבחור נוסע לאיזה ארוע דבילי של כמה כוכבי זמר מתועבים במסווה של "האיחוד" אינה חרפה?
זה שבחור מנייעס בבית כנסת סביב שולחן ערוך כל יום כמה שעות טובות, עם האברך המפטומטם של הבית כנסת איננה חרפה???
איפה יצמחו תחי"ם בדור הבא??? איך שייך לרדד כל כך הרבה את בני עולם התורה???
יש בחורים שצריכים את זה!, התירוץ הנבוב, רוב ככל מי שצריך את זה [עכ"פ בב"ב י-ם וק"ס וכדו'] זה בגלל שיש את זה, מה היה עד לפני 8 שנים??? לא למדו בביה"ז בביכ"נ???
האם הצלת נושר או שנים בשנה שווה רידוד מוחלט של עשרות בני עלייה שעתידם היה ראשי ישיבות ומנחילי התורה???
אתמהה.
כעת, כשרבינו הגרח"פ הביע את דעתו ברבים כבר אינני בכלל "לדבר נגד גדולי"?
והכל בא על מקומו בשלום.
 
כלומר רק בדיעבד.
אבל זה בדיוק העניין איך לגשת מהתחלה.
לא. אין חולק (?) שבדורינו זה מה שעדיף.
אבל האם זה מה שצריך? או אין ברירה ונשתנו הטבעים?
אין חולק שנפסקה הלכה כר' ישמעאל, ונשים לא צריכות לצאת מהבית.
אבל המציאות מכתיבה אחרת.
וזה לא סותר שכל אלו זה פרקטיקה ולא אידאולגיה.
כנ"ל אני מוכן לקבל כאלו שמתנזרים מלימוד הנ"ך, כל עוד הם מציגים זאת כפרקטיקה, לא כאידאולגיה.
מקווה שהעקרון הובן, ונא לא לפתוח חזית על כל אחד מהנושאים הנ"ל, אלו רק דוגמאות.
 
בודאי שניתן לגדול אבל בצורה לא טובה ע' ריש שמות רבה באריכות
ודאי שניתן לגדול ובצורה מעולה.
ובדיוק כמו שאמר הרב @חד מבתראי (אבל לצד ההפוך..) הסתירות הם לא כמו שהבינו בעץ חיים ש"מי שלא מכה לא חינך",
אלא בעצם כלפי האמת חינוך לא מחייב הכאה, ורק מציאותית יש צורך להכות לפי העניין.
 
ודאי שניתן לגדול ובצורה מעולה.
ובדיוק כמו שאמר הרב @חד מבתראי (אבל לצד ההפוך..) הסתירות הם לא כמו שהבינו בעץ חיים ש"מי שלא מכה לא חינך",
אלא בעצם כלפי האמת חינוך לא מחייב הכאה, ורק מציאותית יש צורך להכות לפי העניין.
לא יודע מה זה אצלך האמת ומה מציאותית הקב''ה ברא אדם עם יצר הרע ושלמה במשלי מזהיר כמה פעמים להכות בשבט וזה הדרך הנכונה לכוף את היצה''ר גם מי שכביכול נראה שאין לו יצה''ר ואינו מפריע לו מבואר בשמות רבה שאינו כן ודוד טעה בזה אלא יש לו יצה''ר נסתר שיתפרץ בהמשך ואדרבא אם קל לו להיות כמו כולם על כרחך שצריך לגדול הרבה יותר מהם ולמצות כוחותיו והיצה''ר שלו הוא להתעצל ולהיות כמו כולם ואם לא ימצה כוחותיו לטוב ימצה אותם לרע כשיהיה גדול
 
לגופו של ענין. על דברי חז"ל שאמרו 'יצר תינוק ואשה לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת' [הכולל בתוכו גם את דרך החינוך של האדם לעצמו, ודוק מינה...]

הענין של שמאל דוחה וימין מקרבת יכול להתיישב על הלב אם נמשיל אותו לצורף כלי כסף, החפץ לחרוט ולקשט את הכלי שבידו, אם הוא יקרב ביד ימין, החזקה שלו, את המחרט, הכלי פשוט יתרחק ולא יעמוד על המקום.

לכן עליו להחזיק אותו על המקום בידו השמאלית, לתת לו גבול ומקום ברור בלי יכולת תזוזה ואז להשפיע ולעטר אותו ביד ימינו ולתת בו את כשרונו ויכולתו, נמצא כי השמאל הוא ההיכי תמצי כדי להעמיד את הדבר במקום, וכדי שממילא יוכלו להשפיע עליו.

ומזה נלמד שני דברים. א. עיקר ההתמקדות זה ההענקה וחלק הימין, והשמאל הוא רק היכי תמצי לאפשר לימין להשפיע. ב. היכי תמצי הוא דבר שמשתנה לפי הענין, ועיקר הענין הוא ליצור את המסגרת באופן מוחלט והעונשים הם הדרך הטובה ליצור אותם, והמטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב שלא יהיה כמו אצל אדוניה 'ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית' כי תחושת העצב שישי לילד היא יוצרת את הגבול ברבות הזמן, ועל ידה נשלמת העמדתו על המקום היציב, וממילא האב יכול להעניק את החינוך הראוי שעיקרו הטבה, נתינה, והנחלת דרכי חיים.

ממילא אין דבר כזה שבדורנו נעלם חלק אחד, אך ראוי בהחלט להדגיש כי עיקר החינוך הוא הימין, וכמו הצורף הנ"ל, ולזכור ולהזכיר שמטרת השמאל הוא רק העמדת גבול ואין 'מצוה' במכות וסטירות, אלא הכל לפי הענין להעמיד גבול ברור ויציב לתועלת הילד.
 
לא יודע מה זה אצלך האמת ומה מציאותית הקב''ה ברא אדם עם יצר הרע ושלמה במשלי מזהיר כמה פעמים להכות בשבט וזה הדרך הנכונה לכוף את היצה''ר גם מי שכביכול נראה שאין לו יצה''ר ואינו מפריע לו מבואר בשמות רבה שאינו כן ודוד טעה בזה אלא יש לו יצה''ר נסתר שיתפרץ בהמשך ואדרבא אם קל לו להיות כמו כולם על כרחך שצריך לגדול הרבה יותר מהם ולמצות כוחותיו והיצה''ר שלו הוא להתעצל ולהיות כמו כולם ואם לא ימצה כוחותיו לטוב ימצה אותם לרע כשיהיה גדול
אתה טועה טעות מרה, אבל זה לא כזה חמור כי כך חשבו גם רבים וטובים לפניך...
חינוך בעזרת מכות - לרוב - הוא אילוף.
חינוך חייב לבוא עם הבנה, הסבר, ידיעה והחדרה שכלית.

אם המטרה היא ההסבר הרציונלי והידיעה השכלית, המכות הם רק ההכ"ת, וממילא הם כלל לא מחוייבות,
וכבר הבאתי אתצ הפירושים על שבט שמדובר בשבט מוסר,
ובשבילך - יש גם פסוקים שמקשרים את המושג 'שבט' עם המושג 'מוסר'.

ובכלל, המילה 'מוסר' מתחברת לחלוטין עם יסורים.
מהות המוסר היא לייסר את הנפש פנימה בשונה ממכה שמייסרת את הגוף בלבד.
 
ממילא אין דבר כזה שבדורנו נעלם חלק אחד, אך ראוי בהחלט להדגיש כי עיקר החינוך הוא הימין, וכמו הצורף הנ"ל, ולזכור ולהזכיר שמטרת השמאל הוא רק העמדת גבול ואין 'מצוה' במכות וסטירות, אלא הכל לפי הענין להעמיד גבול ברור ויציב לתועלת הילד.
וכנ"ל, אם המכות הם רק להכ"ת, ברור שלא שייך לומר שיש פסוקים שמכריחים את נתינת המכות, כי זה באמת דבר משתנה, בין דור לדור ובין אדם לאדם.
וכבר נאמר חנוך לנער ע"פ דרכו.
חייבים את השמאל שתדחה, אבל זה יכול להיות בשבט מוסר לא פחות ולפעמים אף יותר משבט כף יד.
 
אתה טועה טעות מרה, אבל זה לא כזה חמור כי כך חשבו גם רבים וטובים לפניך...
לענ''ד הטעות המרה עד מאוד היא אצלך ואצל חבריך ותוצאות חינוך הדור שלנו יוכיחו
חינוך בעזרת מכות - לרוב - הוא אילוף.
חינוך חייב לבוא עם הבנה, הסבר, ידיעה והחדרה שכלית.
כמובן מדובר על חינוך משולב ולא על מכות בלבד היצה''ר הוא באמת צריך אילוף ואנחנו מתפללים כל בוקר וכוף את יצרנו להשתעבד לך.
אם המטרה היא ההסבר הרציונלי והידיעה השכלית, המכות הם רק ההכ"ת, וממילא הם כלל לא מחוייבות,
וכבר הבאתי אתצ הפירושים על שבט שמדובר בשבט מוסר,
ובשבילך - יש גם פסוקים שמקשרים את המושג 'שבט' עם המושג 'מוסר'.

ובכלל, המילה 'מוסר' מתחברת לחלוטין עם יסורים.
מהות המוסר היא לייסר את הנפש פנימה בשונה ממכה שמייסרת את הגוף בלבד.
אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות - איך מתים מ'מוסר' ?
אב הרודה את בנו ורב את תלמידו ומת תחת ידו פטור מגלות - גמ' במכות כיון שהיכה ברשות
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון