דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
212
תודות
806
נקודות
140
הפוסקים נחלקו האם כהן יכול לצאת ידי חובה בברכת כהנים מדין שומע כעונה כאשר ישמע את חבירו הכהן מברך. יש המסבירים (החזו''א או"ח כט) ששורש המחלוקת נעוץ בדברי הגמרא בסוטה( ל''ח ע''א ) שדורשת מהפסוק "אמור להם" שעל הכהנים לברך את העם בקול רם. המתירים סוברים שדין שומע כעונה כולל בתוכו גם את הענייה בקול רם, כאשר החולקים סוברים שלא יועילולזה לכאו' קשה כאם לא כן, זה מחדש ששמע כעונה לא מוכרח שזה אותה עניה שיש בשמיעה , וצע''ק בדבריהם
 
לכאו' קשה כאם לא כן, זה מחדש ששמע כעונה לא מוכרח שזה אותה עניה שיש בשמיעה , וצע''ק בדבריהם
זה מחלוקות כמדמני לדעת הבית הלוי, ( עה''ת סו''ב) דהשמיעה מועילה לייחס לשומע את תוכן האמירה, אבל לא את המעשה ממילא הכי דלא כאותו הדבר . אבל כמדמני החזו''א מסביר.
 
כ"כ בחידושי הגרי"ז החדשים (ס' ס"ה) "בבית הלוי דלא מהני שיוציא כהן אחד לשאר הכהנים בברכת כהנים מדין דשומע כעונה, משום דנאמר בברכת כהנים דין קול רם. והחזון איש השיג עליו דכשם דמהני שומע כעונה לעצם הברכה כן מהני לגבי קול רם, והוכיח כן מהא דבקידוש מהני ביה שומע כעונה, ואף דלגביהם לא הוי על הכוס מ"מ מתייחס הכוס אל כולם, כן הדבר בברכת כהנים הקול רם של המברך מתייחס אל כולם ומהני בה שומע כעונה. אכן מרן אמר בכונת בית הלוי דהא דלא מהני שומע כעונה בהו, הוא משום דבברכת כהנים נאמר דינא דאמור להם, וע"כ אף דמהני שומע כעונה דחשיב כאילו כל הכהנים אומרים הברכה, מ"מ אין זה אמור להם. דלאמור להם לא מהני הא דשומע כעונה דאמר להם לא הוה, דאף דלגבי הכהן הוי שומע כעונה, מ"מ השומעים הא לא שמעו ממנו, ובברכת כהנים צריך לשמוע מהם דכתיב בזה אמור להם."
 
וכן הוא מבואר בחדושי הגרי"ז עניינים סימן ו גבי ברכת ההודאה שסבר דבעינן שיהא בפני עשרה והמברך אינו בכלל הי' וז"ל "הגאון בעל ה"משנה ברורה" ז"ל (בשעה"צ סי' רי"ט סק"ז) כתב ללמוד דבברכת הודאה מצטרף המברך לעשרה, מברכת חתנים דחתן עצמו מצטרף, אולם נראה דתרי דינים נפרדים נינהו, דבברכת חתנים הוא דין בעצמה של ברכה שתיאמר בפני עשרה וכמו כל דבר שבקדושה, ולכן גם החתן מצטרף כיון דעכ"פ נאמרה הברכה בעשרה, אבל בברכת הודאה אינו דין בעצם הברכה, כ"א דהוא דין בהמצוה שיברך ויודה בפני עשרה וכמו דילפינן מוירוממוהו בקהל עם, הרי דהוא זה דינא שתהא ההודאה בפני קהל עם, וי"ל דלענין זה אין המברך עצמו מצטרף משום שהברכה וההודאה לא נאמרה בפני עשרה. ויש להביא ראיה לזה דבגמ' ברכות נ"ד קאמר דצריך גם ב' זקנים, ויליף לה מקרא דובמושב זקנים יהללוהו, ואפ"ה אינם מצטרפים לעשרה לדעת כמה ראשונים, הרי דהוא דין שיברך ויודה בפני עשרה שהם עם. וכיון שאם מצטרף אינו מודה בפני עשרה לא חשיב עשרה ואינו מצטרף. וכו'

והנה לענין שומע כעונה בברכת הודאה, לכאורה היה נראה דדוקא היכא דהוא דין בעצם הברכה שתאמר בעשרה מהני שומע כעונה, כיון דעכ"פ נאמרה בעשרה, אבל כאן דבעי' שיודה בפני עשרה ע"י שומע כעונה עדיין לא חשיב מודה בפני עשרה.
 
כ"כ בחידושי הגרי"ז החדשים (ס' ס"ה) "בבית הלוי דלא מהני שיוציא כהן אחד לשאר הכהנים בברכת כהנים מדין דשומע כעונה, משום דנאמר בברכת כהנים דין קול רם. והחזון איש השיג עליו דכשם דמהני שומע כעונה לעצם הברכה כן מהני לגבי קול רם, והוכיח כן מהא דבקידוש מהני ביה שומע כעונה, ואף דלגביהם לא הוי על הכוס מ"מ מתייחס הכוס אל כולם, כן הדבר בברכת כהנים הקול רם של המברך מתייחס אל כולם ומהני בה שומע כעונה. אכן מרן אמר בכונת בית הלוי דהא דלא מהני שומע כעונה בהו, הוא משום דבברכת כהנים נאמר דינא דאמור להם, וע"כ אף דמהני שומע כעונה דחשיב כאילו כל הכהנים אומרים הברכה, מ"מ אין זה אמור להם. דלאמור להם לא מהני הא דשומע כעונה דאמר להם לא הוה, דאף דלגבי הכהן הוי שומע כעונה, מ"מ השומעים הא לא שמעו ממנו, ובברכת כהנים צריך לשמוע מהם דכתיב בזה אמור להם."
(החזו''א או"ח כט) ששורש המחלוקת נעוץ בדברי הגמרא בסוטה( ל''ח ע''א ) שדורשת מהפסוק "אמור להם" שעל הכהנים לברך את העם בקול רם. המתירים סוברים שדין שומע כעונה כולל בתוכו גם את הענייה בקול רם, כאשר החולקים סוברים שלא יועיל .
יעיין מר בחזו''א שם , דמבואר מחלקתם עי''ש , נחוץ מאד לבירור הסוגיה .
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון