- הודעות
- 4,381
- תודות
- 11,161
- נקודות
- 885
כתב השו"ע (סי' תצ"ה ס"ד) מוקצה אף על פי שמותר בשבת החמירו בו ביום טוב ואסרוהו. וביאר המשנ"ב (ס"ק ט"ו) שכוונת השו"ע כמו מוקצה מחמת שעומד לסחורה, או בשהכניסו לאוצר ואין דעתו להסתפק ממנו עד אחר זמן, או מוקצה מחמת מיאוס וכדו'. [והרמ"א פסק להתיר, וכתב המשנ"ב (ס"ק י"ז) שכיון שהרמ"א הביא שיטה שבנולד אסור אפילו בשבת, ממילא ביו"ט מחמירים בנולד].
וכתב המשנ"ב (ס"ק ט"ו) לבאר החילוק בין שבת ליו"ט, שכיון שיו"ט הוא קל שהותר בו מלאכת אוכל נפש, חיישינן שיקל גם במלאכה האסורה, ולכן אוסרים מוקצה כזה, משא"כ בשבת שנאסר מלאכת אוכל נפש, לא חוששים שיקל בה.
ודנו האחרונים (הובא בדרשו) ביום טוב שחל בשבת, שלכאורה לא יבואו להקל בו שהרי יש בו איסור שבת, או דילמא לא פלוג בין יו"ט ליו"ט. ובשואל ומשיב (מהדורה ב' ח"ג סי' י"ד) ועוד כתבו להתיר כיון שלא יבואו להקל בו, וברב פעלים (או"ח ח"א סי' ל') כתב להתיר כיון שתמוה לאסור שבת שחל בה יו"ט יותר משבת רגילה.
אמנם האו"ש (הל' שבת פ"ב ה"ט) כתב לאסור מדין לא פלוג, והגר"ש קלוגר כתב לאסור משום שיבואו להקל באיסורי מוקצה בשבת, והגרשז"א (שש"כ פכ"א הע' כ"ב) כתב לאסור משום שתימה הוא בעיני הבריות שיו"ט שחל בשבת קל יותר מיו"ט שחל בחול. וכתב האו"ש שמ"מ בהמה שנשחטה לצורך חולה מסוכן, שאינה מוקצה בשבת [כמבואר בשו"ע (סי' שי"ח)], מותרת גם ביו"ט שחל בשבת, משום שמצד היו"ט אי"ז מוקצה שמותר אוכל נפש, וכ"ה בהפלאה מכת"י (ביצה ב., הובא בדברי הגר"י גרינוולד בעלון באר יעקב).
והנה בביאור הגר"א (סי' תקפ"ח ס"ה, הובא בדברי הנ"ל) כתב על דברי הרמ"א שר"ה שחל בשבת אסור לטלטל את השופר שלא לצורך גופו או מקומו, שכיון שהתוס' (שבת לו.) כתבו שגם לר"ש דלית ליה מוקצה מ"מ כלי שמלאכתו לאיסור [כשופר] אסור לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו, ממילא גם לדעת הרמ"א בסי' תצ"ה אסור לטלטל את השופר. ומבואר שאם שופר שלא לצורך גופו או מקומו היה מותר אליבא דר"ש, היה תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א האם ביו"ט קיי"ל כר"י או כר"ש, ואף שכאן איירי הרמ"א בר"ה שחל בשבת, ומוכח דדעת הגר"א דגם ביו"ט שחל בשבת ס"ל להשו"ע שיש דין מוקצה כמו ביו"ט שחל בחול. והוסיף הגר"י גרינוולד שחזינן שגם לא ס"ל חילוק ההפלאה והאו"ש, שהרי כאן מצד היו"ט ראוי לתקיעת שופר, עכ"ד.
ויתכן לדחות שכיון ששופר בכל יו"ט הוא כן מוקצה, ממילא מתייחסים שגם ביחס ליו"ט יש סיבה להקצות, כיון שסו"ס לא תוקעים משום שבת. עוד יתכן לפי שיטת החלקת יואב שהתוקע בשופר בר"ה שחל בשבת לא קיים המצווה אפילו בדיעבד כיון שרבנן עקרו המצווה, א"כ נמצא שגם מחמת היו"ט של ר"ה זה לא ראוי לשימוש, כיון שהתקיעה פסולה, ומשא"כ לגבי בהמה שנשחטה, שבפשטות השוחט ביו"ט שחל בשבת לא עובר על איסור יו"ט [מיהו הצפנת פענח כתב שעובר גם על איסור יו"ט].
וכתב המשנ"ב (ס"ק ט"ו) לבאר החילוק בין שבת ליו"ט, שכיון שיו"ט הוא קל שהותר בו מלאכת אוכל נפש, חיישינן שיקל גם במלאכה האסורה, ולכן אוסרים מוקצה כזה, משא"כ בשבת שנאסר מלאכת אוכל נפש, לא חוששים שיקל בה.
ודנו האחרונים (הובא בדרשו) ביום טוב שחל בשבת, שלכאורה לא יבואו להקל בו שהרי יש בו איסור שבת, או דילמא לא פלוג בין יו"ט ליו"ט. ובשואל ומשיב (מהדורה ב' ח"ג סי' י"ד) ועוד כתבו להתיר כיון שלא יבואו להקל בו, וברב פעלים (או"ח ח"א סי' ל') כתב להתיר כיון שתמוה לאסור שבת שחל בה יו"ט יותר משבת רגילה.
אמנם האו"ש (הל' שבת פ"ב ה"ט) כתב לאסור מדין לא פלוג, והגר"ש קלוגר כתב לאסור משום שיבואו להקל באיסורי מוקצה בשבת, והגרשז"א (שש"כ פכ"א הע' כ"ב) כתב לאסור משום שתימה הוא בעיני הבריות שיו"ט שחל בשבת קל יותר מיו"ט שחל בחול. וכתב האו"ש שמ"מ בהמה שנשחטה לצורך חולה מסוכן, שאינה מוקצה בשבת [כמבואר בשו"ע (סי' שי"ח)], מותרת גם ביו"ט שחל בשבת, משום שמצד היו"ט אי"ז מוקצה שמותר אוכל נפש, וכ"ה בהפלאה מכת"י (ביצה ב., הובא בדברי הגר"י גרינוולד בעלון באר יעקב).
והנה בביאור הגר"א (סי' תקפ"ח ס"ה, הובא בדברי הנ"ל) כתב על דברי הרמ"א שר"ה שחל בשבת אסור לטלטל את השופר שלא לצורך גופו או מקומו, שכיון שהתוס' (שבת לו.) כתבו שגם לר"ש דלית ליה מוקצה מ"מ כלי שמלאכתו לאיסור [כשופר] אסור לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו, ממילא גם לדעת הרמ"א בסי' תצ"ה אסור לטלטל את השופר. ומבואר שאם שופר שלא לצורך גופו או מקומו היה מותר אליבא דר"ש, היה תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א האם ביו"ט קיי"ל כר"י או כר"ש, ואף שכאן איירי הרמ"א בר"ה שחל בשבת, ומוכח דדעת הגר"א דגם ביו"ט שחל בשבת ס"ל להשו"ע שיש דין מוקצה כמו ביו"ט שחל בחול. והוסיף הגר"י גרינוולד שחזינן שגם לא ס"ל חילוק ההפלאה והאו"ש, שהרי כאן מצד היו"ט ראוי לתקיעת שופר, עכ"ד.
ויתכן לדחות שכיון ששופר בכל יו"ט הוא כן מוקצה, ממילא מתייחסים שגם ביחס ליו"ט יש סיבה להקצות, כיון שסו"ס לא תוקעים משום שבת. עוד יתכן לפי שיטת החלקת יואב שהתוקע בשופר בר"ה שחל בשבת לא קיים המצווה אפילו בדיעבד כיון שרבנן עקרו המצווה, א"כ נמצא שגם מחמת היו"ט של ר"ה זה לא ראוי לשימוש, כיון שהתקיעה פסולה, ומשא"כ לגבי בהמה שנשחטה, שבפשטות השוחט ביו"ט שחל בשבת לא עובר על איסור יו"ט [מיהו הצפנת פענח כתב שעובר גם על איסור יו"ט].