ברית התורה היא מה שבעבורו נברא העולם, יש כאן מהות מסוימת ולא מעשה גרידא. התלמוד צריך להתאחד לתמידיות שלימה מפני שזה עצם החפצא של התורה, במהותו. אינני מבין למה אתה מתעקש לחלק ומה זה נותן לך.
טעות חמורה. ממצרים יצאנו, זה היה עצם הדבר. משא"כ במעמד הר סיני, שעצם הדבר היה קבלת התורה, רק שהמקום היה הר סיני.
אשמח להמשיך את הדיון המרתק הצדדי הזה, בפרטי, אך מה אעשה שאין לי אפשרות לפתוח עימך שיחה כזו, ובאשמתי המלאה....
גם לי אין את האפשרות, חבל על דאבדין...
הפסוק אם לא בריתי לא נאמר ברית התורה אלא בריתי, שזה התורה עצמה ולא ברית התורה.
אני מתעקש על מה שאני חושב לאמת, ויוצא לי מזה שבסופו של דבר גם אתה תגיע לאמת.
ממש לא.
מה נעשה שהוא מדבר על הפס' (שורות אחדות לפני התצלום)?! יפה, הגענו לראיה ברורה שמדובר על התורה עצמה.
הכוונה היא למאי נ"מ? לימוד התורה מחובר בקשר אדוק למהותה של תורה.
תלמד קצת בספרים הקדושים... ברור שמצרים זה מסמל משהו, שב"ה לא קיים אצלנו היום במלואו, גם אם קיימות קליפות שלו.
אז כנראה טעיתי בפירשון הפסוק... נכון יפה שאני מודה על טעות?...
נכון, אבל יש מהות ויש חיוב.
גם הר סיני מסמל משהו, והרבה יותר מזה.
הוא מדבר על עסק התורה, שיש בו עניין של תמידיות מחמת שגוף החפצא של התורה עצמה הוא עניין תמידי. והדברים מתקשרים זל"ז כאמור. קראת מתחילה ועד סוף? אם כן אני חושב שקשה לצמצם זאת רק ל"עסק התורה", עד כמה שמחלקים ביניהם.מישהו נתן לי רשות להשתמש באוצר החכמה שלו, כך הגעתי לקטעים שמוכחים כי מדובר על העסק בתורה ולא על עצמותה של התורה.
ידעתי שזה מה שתאמר, א"כ חזרנו לאותה נקודה..
א. שוב, אינני מבין את החילוק המלאכותי הזה, הרי עניין החיוב הוא שמתבטאת בו המהות, ואין סיבה שיהיה עניין כזה בחיוב אם אינו שייך למהות. (זה מלבד מה שזה מקטין מאד את ד' הגר"י הוטנר, הוא לא בא לעשות כאן שיעור כללי בדין ת"ת ולהגדיר הגדרה של תמידיות בדין החיוב, אלא בא להגדיר כאן יחודיות מהותית לתורה).
הר סיני נבחר בדווקא כמקום שתינתן בו התורה, אבל הוא אינו גורם שהעשייה עצמה מתייחסת אליו, משא"כ מצרים שגוף המעשה של יציאת מצרים מתייחס ליציאתנו ממצרים ומעניינה, ולא כבקבלת התורה, שאמנם קיבלנו אותה בהר סיני אך יש המשכיות לגוף עניין התורה שקיבלנו.
יבואו מילים של אחריו ויעידו על שלפניו.
להיפך, דווקא בגלל שמהות התורה היא לא תמידית, לכן מגיע החיוב - כמו שהוא מסביר - ליצור רצף אחד מהתורה.
הלימוד לא נמסר אלא צווה.
עזוב את ההר עצמו, במעמד מתן תורה היה ענן ואש וקולות אותם אין לנו בכל שנה, וזה ודאי חלק מגוף מתן תורה, כמו גם אין אל תגשו אל אישה, ואין אנו מתים ולא מקבלים טל תחייה, איננו זוכים לראות את מלכינו ואין לנו אפשרות לומר נעשה ונשמע כי אנו כבר יודעים אותה.
תגובה צפויה, נראה שזה להפך, לא לחנם הוא כופל את דבריו.
אני מסכים שהוא מראה את ביטויי העניין בלימוד, אך הוא גופא עניין שמגדיר את התורה עצמה.
תראה בסוף המאמר, הוא מגיע למסקנה שמחודדין עניינו התאחדות מוחלטת עם התורה, כך שודאי זה שייך ליחס שלנו לתורה.
הלימוד גם נמסר, עשרת הדברות זה גם לימוד.
כי כבר דיברנו ע"ז, שלפי המבי"ט, לא מתן תורה הוא זה שמתחדש, כי אם המורשה של הלימוד והמשך מסורת התורה.
זה כן משנה, כי הם פרטים נשגבים עם מהויות נשגבות. אלא, שגם בלעדיהם, במה שאנו כן אוחזים בימינו - הלימוד, ממשיך ממש אותו דבר שקרה שם, בקבלת התורה.
במילים פשוטות : מצרים, כפי שהסכמת, זה לא רק אלמנטים, זה מ"ט שערי טומאה למשל, ומזה, אני מקווה - שאנחנו לא צריכים לצאת כל שנה (כפי שכבר כתבתי, אבל אפשר גם לחזור 400 פעם...). לעומת קבלת התורה, שברור שכשאנחנו לומדים אותה אנו ממשיכים את גוף העניין של קבלת התורה, וגם אם חסרים "אלמנטים" ו"עניינים" הם לא נוגעים לחלק הזה של הלימוד שהוא המשך זהה לחלוטין למה שאירע בקבלת התורה ומאז התמשך.
נכון כך כתוב שם, וליתר דיוק, "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצריים"
הולכין אחר הרוב. וברוב מוחלט של מילותיו הוא מדבר רק על הלימוד, כמו גם הראיות והמובאות שלו.
כמו שביארתי - זה לא גדיר את מהות התורה אלא את מה שאנו צריכים לעשות איתה.
איני ידוע מדוע אתה מתעקש..
הוא ודאי נמסר אבל לא בתור מתנה כמו עצם התורה אלא בתור ציווי שמגיע אחר הקבלה.
ובדיוק כך גם בפסח.
במילים פשוטות: מצרים, כפי שהסכמנו, זה לא רק אלמנטים, זה מ"ט שערי טומאה למשל, ומזה אנחנו יוצאים גם היום - כל אחד כפי הימצאותו ברע ושליטתו עליו, וכפי זכייתו להשפעות הפסח, ובכך אנו ממשיכים את גוף העניין של יציאת מצרים, וגם אם חסרים "אלמנטים" ו"עניינים" הם לא נוגעים לחלק הזה של היציאה מהרע והעבדות לבורא שהוא המשך זהה לחלוטין למה שאירע ביציאת מצרים.
ממש הבנת הנקרא
העולם בחוץ לא ממש קובע את הפשט האמיתי... אותו יכולים לקבוע רק ספרי המפרשים.
הסכמתי איתך שזה הכוונה באילו לא הוציא וכו'
הנושא לא היה מה הפשט
מחודש או פשוט זה דבר שתלוי בעניין אותו אתה מבאר.
בבקשה תסתכל אחורה מה היה הנידון..
ממש לא.
