של"ה פרשת וירא תורה אור
ויש להקשות, למה אמר 'מעט מים', היה לו לומר 'יקח נא מים', יהיה מעט או הרבה, צריך ליקח שיעור רחיצה. ויש בזה סוד, דע, כי מדתו של אברהם אבינו מדת החסד, והחסד הם סוד מים עליונים, והם סוד מים זכים מים טהורים, ומדת החסד הוא סוד האהבה, כמו שיתבאר לקמן (אות כה), ומאחר שזכה אברהם אבינו למדת החסד נכנס לאהבה, אשר על זה נאמר (ישעיה מא, ח) 'אברהם אהבי', וכתיב (שיר השירים ח, ז) 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה', ואלו המים הם מקור מים חיים, אבל יש בארות בארות נשברות אשר לא יכילו המים, והם הקליפות 'הבור רק אין בו מים' (בראשית לז, כד). אזי 'חסד אל כל היום' (תהלים נב, ג), וכתיב (שם ז, יב) 'אל זועם בכל יום'. וקשה, 'אל' הוא מדת החסד, ואיך אמר שהוא מדת הזעם. ותירץ בזהר (ראה ח"ג דף ל' ע"ב) שהוא זועם בקליפות לבטלם, וזהו מדת החסד. ואפשר דעל זה רומז (יחזקאל לו, כה) 'וזרקתי עליכם מים טהורים (וטהרתי אתכם) [וטהרתם] מכל טמאותיכם', כי רוחצים את צואת זוהמת הקליפות הבאים מצד החטאים. ואלו המים נקראים 'מעט מים', כי הקליפה אינה פרה ורבה, מה שאין כן הקדושה היא מתרבה והולך, ו'מים רבים לא יוכלו לכבות [את] האהבה' ואהבת עולם. ועיקר מדת החסד היא בסוד 'מים רבים' הנזכר לעיל, אבל פעמים בהכרח 'יקח נא מעט מים' ממנה להתלבש בקליפה ולהכניע[ה], על כן אמר 'יקח נא מעט מים' להרחיץ זוהמת הקליפות עבודה זרה.
