הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
בפרשת בשלח נאמר "וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם", ואילו בפרשת חקת נאמר "וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע".
מבאר המלבי"ם את החילוק בין המקרים.
"יש הבדל בין צור ובין סלע, שהצור הוא החלמיש הקשה, והסלע הוא אבן רך סידיי עפרורי".
ומרחיב המלבי"ם בחילוק שבין הצור לבין הסלע "וידוע שבהר הנעשה מאבנים רכים ספוגיים וחלולים נמצא בתוכו מעיינות נכבדי מים כי מי הגשמים נקוים בחללו... מה שאין כן הצור שהוא ההר הנעשה מאבני החלמיש לא נמצא בתוכו מעיני מים".
מוסיף המלבי"ם ומבאר את החילוק בין ההכאה לבין הדבור.
"והנה להוציא מים.. באופן הראשון דהיינו שיוציא המים הנקוים בפנימיותו מכבר, זה היה צריך שיעשה על ידי דבור אל הסלע לא על ידי הכאה, שאם יעשה על ידי הכאה במטה אז יאמרו הרואים שלא נעשה זה על ידי נס ה' וציוויו"..
אולם, שיוציא מים... באופן השני, דהיינו שגוף יסוד העפר.. יתהפך להיות מים, וזה לא היה אפשר לעשות ע"י דבור רק על ידי הכאה, כי כל דבר שברא ה' נתן לו טבע קיים שישמור מציאותו כל משך ימי עמידתו וקיומו, וא"א שהוא יבטל את עצמו.. רק על ידי הכאה שזה כח מכריח הבא מחוץ שעל ידי הכאת המטה בפקודת ה' יבטל את יסוד העפר של האבן ויהפוך אותו ליסוד המים".
על פי זה מבאר המלבי"ם שבפרשת בשלח, נצרך להכות ב"צור" בכדי שיצאו ממנו מים, ואילו בפרשת חוקת על ידי הדבור אל ה"סלע" יתן מימיו.
ומלשון מימיו יש ללמוד שהכוונה אל המים הקיימים בתוכו.
(ויעו"ש מה שהאריך לבאר על פי דברים אלו, את כל מעשה מי מריבה).
מבאר המלבי"ם את החילוק בין המקרים.
"יש הבדל בין צור ובין סלע, שהצור הוא החלמיש הקשה, והסלע הוא אבן רך סידיי עפרורי".
ומרחיב המלבי"ם בחילוק שבין הצור לבין הסלע "וידוע שבהר הנעשה מאבנים רכים ספוגיים וחלולים נמצא בתוכו מעיינות נכבדי מים כי מי הגשמים נקוים בחללו... מה שאין כן הצור שהוא ההר הנעשה מאבני החלמיש לא נמצא בתוכו מעיני מים".
מוסיף המלבי"ם ומבאר את החילוק בין ההכאה לבין הדבור.
"והנה להוציא מים.. באופן הראשון דהיינו שיוציא המים הנקוים בפנימיותו מכבר, זה היה צריך שיעשה על ידי דבור אל הסלע לא על ידי הכאה, שאם יעשה על ידי הכאה במטה אז יאמרו הרואים שלא נעשה זה על ידי נס ה' וציוויו"..
אולם, שיוציא מים... באופן השני, דהיינו שגוף יסוד העפר.. יתהפך להיות מים, וזה לא היה אפשר לעשות ע"י דבור רק על ידי הכאה, כי כל דבר שברא ה' נתן לו טבע קיים שישמור מציאותו כל משך ימי עמידתו וקיומו, וא"א שהוא יבטל את עצמו.. רק על ידי הכאה שזה כח מכריח הבא מחוץ שעל ידי הכאת המטה בפקודת ה' יבטל את יסוד העפר של האבן ויהפוך אותו ליסוד המים".
על פי זה מבאר המלבי"ם שבפרשת בשלח, נצרך להכות ב"צור" בכדי שיצאו ממנו מים, ואילו בפרשת חוקת על ידי הדבור אל ה"סלע" יתן מימיו.
ומלשון מימיו יש ללמוד שהכוונה אל המים הקיימים בתוכו.
(ויעו"ש מה שהאריך לבאר על פי דברים אלו, את כל מעשה מי מריבה).