- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,054
- נקודות
- 885
ואת הנפש אשר עשו בחרן
כתב הראב"ן (יבמות סי' לד) שאסמכתא לדין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מהפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן", וכנראה כוונתו שמשמע שנעשו מחדש. ולכאורה לפי"ז צריך לומר שקודם מתן תורה ג"כ היה דין זה [והחת"ס (פר' בא עה"פ "וכי יגור אתך גר") ור' יצחק הוטנר (בספר הזכרון) נטו לדון שלא היה].
והנה בסנהדרין (צט, ב) דרשו שהמלמד בן חבירו תורה כאילו עשאו מפסוק זה, ומשמע שאי"ז הדין המיוחד של גירות כקטן שנולד, ודברי הראב"ן לכאורה מתיישבים יותר במדרש רבה (פרשה לט סי' יד) "אמר רבי אלעזר בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה ואת אמר ואת הנפש אשר עשו אלא אלו הגרים שגיירו", ובזה הסבירו לשון "עשו".
כתב הראב"ן (יבמות סי' לד) שאסמכתא לדין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מהפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן", וכנראה כוונתו שמשמע שנעשו מחדש. ולכאורה לפי"ז צריך לומר שקודם מתן תורה ג"כ היה דין זה [והחת"ס (פר' בא עה"פ "וכי יגור אתך גר") ור' יצחק הוטנר (בספר הזכרון) נטו לדון שלא היה].
והנה בסנהדרין (צט, ב) דרשו שהמלמד בן חבירו תורה כאילו עשאו מפסוק זה, ומשמע שאי"ז הדין המיוחד של גירות כקטן שנולד, ודברי הראב"ן לכאורה מתיישבים יותר במדרש רבה (פרשה לט סי' יד) "אמר רבי אלעזר בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה ואת אמר ואת הנפש אשר עשו אלא אלו הגרים שגיירו", ובזה הסבירו לשון "עשו".