הלכות ברכות ברכה על מצות פריה ורביה

[התורה]

לא זכיתי להבין,
זו תשובת רבינו הרשב"א, מישהו חולק בעניין ?

 

[אורה]

זה המעשה היחיד שנעשה מצידו לקיום מצוה זו.

כך נראה לי בדבריו כפי האמור מעלה

למה זה סותר

אכן, הרשב"א בתשו' ח"א סי' י"ח מביא דבריו

לחץ כדי לכווץ...

עונה היא מצוה שעושה להנאת גופו - בפריה ורביה כדי שיהיה מעשה על מה לברך אתה מצרף את המעשה לתוצאה דהיינו הלידה, אבל הברכה על עצם התוצאה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לא זכיתי להבין,
זו תשובת רבינו הרשב"א, מישהו חולק בעניין ?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה תשובה אחרת של הרשב''א
וצריך חיפוש

 

[התורה]

עונה היא מצוה שעושה להנאת גופו - בפריה ורביה כדי שיהיה מעשה על מה לברך אתה מצרף את המעשה לתוצאה דהיינו הלידה, אבל הברכה על עצם התוצאה

לחץ כדי לכווץ...

אין ברכה על תוצאה נעדרת מעשה.

כנראה תשובה אחרת של הרשב''א
וצריך חיפוש

לחץ כדי לכווץ...

אין ספק מוציא מידי ודאי, הדברים מפורשים בתשובתו הנ"ל ואשר אייתי' לעיל.
וקיי"ל המוציא מן הפשטות עליו הראיה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אין ספק מוציא מידי ודאי, הדברים מפורשים בתשובתו הנ"ל ואשר אייתי' לעיל.

לחץ כדי לכווץ...

מעיד אני בודאות ששמעתי כן מהגרד''ל בעצמו שאמר הלשון הזאת
אולי לא מהרשב''א אלא מראשון אחר

וקיי"ל המוציא מן הפשטות עליו הראיה

לחץ כדי לכווץ...

הפשטות לענ''ד שכל מצוה טעונה ברכה

 

[התורה]

מעיד אני בודאות ששמעתי כן מהגרד''ל בעצמו שאמר הלשון הזאת

לחץ כדי לכווץ...

תביא סימוכין, מקורות, שנוכל לדון בהם

הפשטות לענ''ד שכל מצוה טעונה ברכה

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק לכך נאמרו דברי רבותינו ובראשם הרשב"א.
ולענ"ד רוב המצוות הם ללא ברכה.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

תביא סימוכין, מקורות, שנוכל לדון בהם

לחץ כדי לכווץ...

ברוך ה' נמצאה האבדה (ע''י סיעתא דשמיא שמישהו אחר מצא לי את זה)
ספר הפרדס (נביו) שער המעשה
וקבלתי מפי החכם ר' יהודה נ"ר שקיבל מפי הרב ר' שלמה בן אדרת ז"ל אביו שאין שום כלל בעולם מזה הענין שאין [בו] כמה פקפוקין וכמה קושיות. ואין אחד מהם עולה כהוגן. הלכך אין לנו לטרוח ולדקדק אחר הכללים, אלא הברכה שתקנו לנו רבותינו ז"ל בעל מברכין בעל והברכה שתקנו לנו בלמ"ד אין מברכין אלא בלמ"ד. וגם כן אותם כללים דכיילינן על איזו מצוה חייב אדם לברך ועל איזו מצוה פטור אדם מלברך כולם הם אבני תוהו על אבני בוהו.

 

[אורה]

אשמח לציטוט כי בירושלמי בכתובות מפורש שהתנה עמה לא שאר לא כסות לא עונה (וכמובן הכונה שהסכימה) אינו חיב לה כלום

לחץ כדי לכווץ...

נדרים טו:
האומר לאשתו קונם שאיני משמשך: אף דמשועבד לה והו"ל כאוסר פירות חבירו על חבירו. י"ל דמיירי באמר הנאת תשמישך עלי, שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו, ואע"ג דמצות לאו להנות נתנו, היינו דקיום המצוה לא הוה כהנאה, אבל במתהני גם גופו, שפיר מחשב הנאה [ר"ן].
ועדיין ליכא סתירה מהירושלמי.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ועדיין ליכא סתירה מהירושלמי.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע ?

 

[אורה]

מדוע ?

לחץ כדי לכווץ...

כי רק כשהיא מוחלת ועל דעת כן הייתה הקידושין אין מצוה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כי רק כשהיא מוחלת ועל דעת כן הייתה הקידושין אין מצוה

לחץ כדי לכווץ...

שומע
ועדיין אומר אני שמצוה שיש בה את כללי לאו להנות א''א למחול עליה בשום צורה כי מצות ה' היא

 

[אורה]

שומע
ועדיין אומר אני שמצוה שיש בה את כללי לאו להנות א''א למחול עליה בשום צורה כי מצות ה' היא

לחץ כדי לכווץ...

אבל המצוה היא רק בשבילה "עונתה" דייקא - ושימח את אשתו - (משמחה בדבר מצוה) וכשהיא אינה רוצה בזה אין כאן מצוה (רק היא עוברת עבירה כשהיא מונעת ממנו)

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אבל המצוה היא רק בשבילה "עונתה" דייקא - ושימח את אשתו - (משמחה בדבר מצוה) וכשהיא אינה רוצה בזה אין כאן מצוה (רק היא עוברת עבירה כשהיא מונעת ממנו)

לחץ כדי לכווץ...

לא מצינו כמדומה בכל התורה מצוה שתלויה ברצון האדם ולכן ל' מצוה שנאמר בגמ' הוא לא מצוה גמורה אלא ענין ורצון ה' להיטיב עם ברואיו או כהכשר לפו''ר כמוש''כ התוס' בריש כתובות או שניהם

 

[אורה]

לא מצינו כמדומה בכל התורה מצוה שתלויה ברצון האדם ולכן ל' מצוה שנאמר בגמ' הוא לא מצוה גמורה אלא ענין ורצון ה' להיטיב עם ברואיו או כהכשר לפו''ר כמוש''כ התוס' בריש כתובות או שניהם

לחץ כדי לכווץ...

איה מקום הירושלמי ?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כתובות פרק פרק ה הלכה ח

 

[אורה]

לא מצינו כמדומה בכל התורה מצוה שתלויה ברצון האדם ולכן ל' מצוה שנאמר בגמ' הוא לא מצוה גמורה אלא ענין ורצון ה' להיטיב עם ברואיו או כהכשר לפו''ר כמוש''כ התוס' בריש כתובות או שניהם

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה עונה ופריה ורביה הם שני מצוות נפרדות
כשנולדים בן ובת פקע המצוה ?
הרי עיקר חיוב המצוה היא כשהיא משתוקקת לזה (ראיתי באיזה מקום באגרו"מ) ומסיבה זאת התירו גם סמוך לוסת ביוצא לדרך,
החיוב של כיבוד רבו במקום שרבו מוחל הדין הוא שכבודו מחול משא"כ במלך, למרות שכיבוד רבו מצוה, וכן כיבוד אב ואם

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לכאורה עונה ופריה ורביה הם שני מצוות נפרדות

לחץ כדי לכווץ...

אמת

כשנולדים בן ובת פקע המצוה ?

לחץ כדי לכווץ...

כן ויש ענין של מזה ומזה אל תנח ידך כמבואר בסוגיא ביבמות ובמדרש קהלת

הרי עיקר חיוב המצוה היא כשהיא משתוקקת לזה (ראיתי באיזה מקום באגרו"מ) ומסיבה זאת התירו גם סמוך לוסת ביוצא לדרך,

לחץ כדי לכווץ...

לא מצוה במובן של בין אדם למקום אלא חובה של בין אדם לחברו של עונה להיות לה תומך ועוזר בעת מצוקה

החיוב של כיבוד רבו במקום שרבו מוחל הדין הוא שכבודו מחול משא"כ במלך, למרות שכיבוד רבו מצוה, וכן כיבוד אב ואם

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח על הדוג' ועדיין אין לדמות כי מורא רב ומורא אב הושוה למורא המקום ואין כן מצות עונה על דרך הפשט

 

[יצחק מירושלים]

יש לעיין למה לא מצינו שמברכים בלידת בן לאחר בת או להיפך ברכת המצוות על קיום מ''ע דאורייתא של פו''ר ???
השאלה היא יכולה להיות כללית על הרבה מצוות שלא מצינו בהם ברכה וידוע תשובת ר''י אבן פלט בענין ושמעתי את מרן הגרד''ל מצטט את תשובת הרשב''א על זה שתשובת הר''י אבן פלט היא קו תוהו על אבני בוהו
למעשה מצינו ברכות שלא נזכרו בתלמוד ומברכים אותם כמו להדליק נר של שבת והשאלה נשאלת אולי באמת יש לברך ?

לחץ כדי לכווץ...

ברכות ניתקנו על עשיית מצוות וסמוך לעשייתן
ובשעת לידת הבן ליכא כאן מעשה שאפשר לברך עליו

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ברכות ניתקנו על עשיית מצוות וסמוך לעשייתן
ובשעת לידת הבן ליכא כאן מעשה שאפשר לברך עליו

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד עצם מציאות הבן היא המעשה הכי גדול שיכול להיות ומאחר וזה בא מכוחך הרי שכעת זה המשך מעשיך ושפיר תברך
וכן נהגתי בעצמי כעת שזכיתי וילדה אשתי זכר בשעטו''מ לאחר שנולד לי בת בעבר וברכתי אשר קדשנו ושהחינו
ברוך אדני אלהינו שזיכה אותי ויהי רצון מלפניו שירבו שמחות בישראל

 

[יצחק מירושלים]

לענ''ד עצם מציאות הבן היא המעשה הכי גדול שיכול להיות ומאחר וזה בא מכוחך הרי שכעת זה המשך מעשיך...

לחץ כדי לכווץ...

המשך מעשיך אינה עשיה בפועל
חז"ל תיקנו ברכה רק היכן דאיכא עשיה בפועל ולא רק שזה המשך מעשה ודו"ק