שיר חדש

משתמש חדש
gem
הודעות
18
תודות
42
נקודות
2
אין אדם דן זירה שווה מעצמו, אלא אם כן קיבלה מרבו.

איך יתכן אם כן, לדרוש גזירה שווה בדברי נביאים - הלוא לא יתכן שנמסרב גזירה שווה זו למשה מסיני.
(לכל הפירושים שיוסבר - כיצד נמסר למשה, וכפי שהאריכו הראשונים).

עיין ראש השנה דף ד: גזירה שווה בדברי נביא - אכן שם הוא גילוי מילתא, ולדעות מסויימות, וכפי שמוכח בבא קמא ב: כן נדרש מ'דברי קבלה'
ואולי כן הוא לעניין 'דורש מעצמו'??
 
עיין ראש השנה דף ד: גזירה שווה בדברי נביא
כוונתך ג:

אבל עיין בפרש"י ב: - שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה - רב פפא כולהו שנת שבפסוק דצריכי ללמוד זה מזה - כולהו גמר להו רב פפא מרבו ללמוד סתום מן המפורש, על ידי דין גזירה שוה.
וע"ע ריטב"א וטו"א שם.
 
נערך לאחרונה:
כוונתך ג:

אבל עיין בפרש"י ב: - שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה - רב פפא כולהו שנת שבפסוק דצריכי ללמוד זה מזה - כולהו גמר להו רב פפא מרבו ללמוד סתום מן המפורש, על ידי דין גזירה שוה.
וע"ע ריטב"א וטו"א שם.
נכון, טעות שלי.

לא הבנתי איך זה מיישב את ההערה שלי?
 
מבואר ברש"י שרב פפא למד מרבו שכל היכא שכתיב 'שנת' בפסוק [בין בתורה בין בנביאים] לומדים סתום מן המפורש [היינו כמ"ש הריטב"א] על ידי דין גזרה שווה [ולא גז"ש ממש].
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון