מה הכוונה "שווי אמיתי"?
שווי אמיתי לא נמדד ביחס לנח"ר לבורא וכל השאר כעפרא ייחשב?
מהו ה"שווי האמיתי" שאתה מדבר עליו?
בעולם הבא הם ישבו יחדיו או לא?
אמנם זהב הוא יותר מכסף כיון שהוא עולה יותר. אבל בעולם הרוחני אין שום חשיבות חוץ מנח"ר לבורא יתברך.
רק דבר אחד שכחת.. שיש חילוק והבדל עצום בין נחת רוח לבורא, לבין 'רצון' לעשות נחת רוח לבורא,
נחת רוח לבורא הוא דבר אחד, והקב"ה גם קבע בתורה כיצד עושים לו נחת רוח,
ואילו רצון לעשות נחת רוח, אה"נ שהוא דבר גדול ומזה גופא יש לו נחת רוח, אך הוא רק בשיעור של 'רצון' !
'מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' נאמר רק היכן שרצה לעשות את המעשה שעושה נחת רוח, אלא שנעבך לא עשה לבסוף, ולדבריך, מה החידוש הרי בשניהם הנחת רוח היא אותו הדבר..
ואל תעז לומר ששם הוא ענין של שכר ועונש דווקא דבזה יש עניין בכאילו עשאה, כיוון שלדבריך בעולם האמת אין שום חשיבות חוץ מנח"ר - א"כ שוב מה עניין השכר ועונש עצמם, וע"כ שענין השכו"ע גופייהו הוא עניין הנחת רוח, ודווקא היכא שרצה לעשות המעשה 'המתוקן' מעלה עליו כאילו עשאה ודו"ק.
מה שכתבת שהגר"א לא השריש מאום זה שקר וכזב ואינו נכון כלל.
הגר"א השריש המון המון דברים.
אמת.
למשל לימוד התורה כדבר הכמעט יחיד שצריך להשקיע בו וכל העבודת ה' תבוא מאליה. האם היה מישהו לפני הגר"א שדגל בזה?
כולם...
(המסילת ישרים בהקדמה כותב נגד זה!).
ח"ו רח"ל, המס"י מדבר על לימוד תורה לא ממקום של לימוד תורה, אלא ממקום של פלפול, ואכ"מ.
[אאל"ט, לשון המס"י שם היא 'פלפולים אשר לא נתחייבנו בהם', ואם כדבריך שמדבר על לימוד תורה הרגיל, הרי אין כזה דבר פלפול שלא נתחייבת בו, שהרי האדם נתחייב לשים עצמו בתורה בכל מקום שבו יכול ומסוגל להעמיד את הדברים, וכי זה פלפולים שלא נתחייבנו בם, וע"כ שהוא כפש"כ.].
למשל אי קבלת מנהגי אשכנז והכרעת הלכה מעיון עצמי גם אם זה סותר מנהגים עתיקי יומין שבוודאי שבשכנז הוא דבר שלא היה מקובל כלל וכלל.
על כל דבר אתה יכול לומר שזה מה שהיה ממשה רבינו.
אבל אני התכוונתי לומר לך שתוריד קצת מהאגו המנופח שלך ותבין שמחלוקות בעבודת ה' ובהלכה היו חלק בלתי נפרד מהיהדות מאז שהסנהדרין הפסיקו להכריע במחלוקות.
ואין ספק לאף אחד בעולם שגדולי ומאורי החסידות יכולים לנקוט בשיטה מסוימת גם היא נגד דעתו של הגר"א.
(המ"מ הגר"ז הר"ל מברדיטשוב בעל ההפלאה הרר"ש מניקלשבורג הלבושי שרד וכו' וכו' לא יכולים לחלוק על הגר"א?)
כל הרשימה שכתבת, אכן לא יכולים ומסוגלים לחלוק על הגר"א, עם כל הכבוד - לחלוק על הגר"א אולי אפי' חלק מן הראשונים לא יכלו לעשות כן !!
עם זאת בוודאי ישכולים להעמיד את הבנתם בסוגי' ובהבנת הדברים, אף אם הדברים אינםן עומדים ומסתדרים עם דברי הגר"א, וזהו דבר מחודש מאד, שנתחדש בתורה.
המחלוקת עם ת"ח יכולה להיות אף אם אינם שווים בחכמה ובמנין, כיוון שהאדם 'לעצמו' יכול לפסוק כפי שנראית לו צורת הדברים, כמובן אך אם הגיע לזה בדרכים שבהם נקנית התורה, ולא סתם שכך נראה לו...
ולענין פסק הלכה - בזה בוודאי שבד"כ אזלינן ע"פ הת"ח הגדול, אך זו סוגי' ארוכה ועמוקה, ואכ"מ.
ולכן גם למתנגד כיום מותר לכבד דעת שניה ולא לכתוב בבוטות.
בוודאי, ובפרט שאין כיום מתנגדים, ובוודאי ובוודאי שלא חסידים.
