דברי חכמה [ו"מעשי חכמה"] - מגדולי הדורות (1 צופה)

[בד קודש]

כשהוציא מרן הגרי"ז את ספר חידושי רבנו חיים הלוי, נסע הרב זמבא אל בית הגרי"ז לקנות את הספר אך להפתעתו הוא סורב.
למחרת הגרי"ז הוצרך לצאת מביתו, ושוב בא הרב זמבא לקנות, הבן שלא ידע על הסירוב המוקדם- מכר לו את הספר. כשחזר הגרי"ז סיפר לו הבן מי הגיע לקנות את הספר החדש, נזעק האב ואמר לו "לך ואמור לו שאני דורש לבטל את המקח!"
הבן רץ לעשות מצוות אביו אך גילה שהרב זמבא כבר עלה על העגלה לכיון ביתו. הוא רץ אחרי העגלה, עצר אותה ובפנים מבוישות במקצת ביקש את הספר חזרה אמר לו הרב זמבא בחיוך "אתה יכול לקחת. כבר סיימתי אותו..."
כשחזר הבן וסיפר לאביו את דברי הרב זמבא, הפטיר הגרי"ז "עכשיו אתה מבין למה לא רציתי למכור לו..."

 

[מנסה להבין]

כשהוציא מרן הגרי"ז את ספר חידושי רבנו חיים הלוי, נסע הרב זמבא אל בית הגרי"ז לקנות את הספר אך להפתעתו הוא סורב.
למחרת הגרי"ז הוצרך לצאת מביתו, ושוב בא הרב זמבא לקנות, הבן שלא ידע על הסירוב המוקדם- מכר לו את הספר. כשחזר הגרי"ז סיפר לו הבן מי הגיע לקנות את הספר החדש, נזעק האב ואמר לו "לך ואמור לו שאני דורש לבטל את המקח!"
הבן רץ לעשות מצוות אביו אך גילה שהרב זמבא כבר עלה על העגלה לכיון ביתו. הוא רץ אחרי העגלה, עצר אותה ובפנים מבוישות במקצת ביקש את הספר חזרה אמר לו הרב זמבא בחיוך "אתה יכול לקחת. כבר סיימתי אותו..."
כשחזר הבן וסיפר לאביו את דברי הרב זמבא, הפטיר הגרי"ז "עכשיו אתה מבין למה לא רציתי למכור לו..."

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה באמת הסיבה שלא למכור לו?

 

[בד קודש]

לא הבנתי מה באמת הסיבה שלא למכור לו?

לחץ כדי לכווץ...

מי שיכול ללמוד את ר' חיים בנסיעה אחת ולגמור, אי אפשר למכור לו את חידושי ר' חיים....

 

[מאן דהו]

שבת שלפני חג השבועות?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מאן דהו]

כאשר היה הצדיק רבי צבי הירש מרימינוב נער קטן כבן עשר, התייתם מהוריו. מפני מצבם הדחוק של בני משפחתו מסרו את הנער שיעבוד כשוליה בביתו של חייט פשוט... לאחר שנים רבות, כאשר היה כבר צדיק מפורסם, ישב רבי צבי הירש בקרב חסידיו ואמר להם: אני, לא זכיתי ללמוד מאבי דבר, משום שנתייתמתי כאשר הייתי נער קטן. ואולם, מאותו חייט ששהיתי בביתו למדתי שני דברים חשובים: א. לא לקלקל דברים חדשים ב. לתקן, ככל האפשר, דברים ישנים...

 

[מאן דהו]

פעם אחת התווכחו ביניהם כמה חסידים האדמו"ר בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים מתי הזמן של "קבלת התורה" ביום טוב שבועות, אחד אמר מיד בתחילת הלילה , והשני אמר בלילה בעת שאומרים תיקון ליל שבועות, והשלישי אמר כשקורין בתורה בתפילת שחרית. כששמע הרבי את הוויכוח, נענה ואמר "אני אומַר לכם מתי הוא זמן קבלת התורה, כשיהודי מקבל על עצמו איזה קבלה טובה, אז הוא זמן קבלת התורה"...

 

[נפקא מינא]

אחד מנכבדי ווילנא, ביקר בכל פעם אצל רבי יוסף דב מבריסק. כשעמדו להיפרד, אמר לו הרב: "כאשר תבוא לווילנא, דרוש נא בשלומם של אותם יהודים שאין להם בתים". תמה הלה על הדברים והרב הסביר: נאמר בתהילים (קלה, יט-כ) : "בית ישראל ברכו את ה' בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה' יראי ה' ברכו את ה'". ומפני מה לא נאמר גם "בית יראי ה'"? אלא משום שאין ליראי ה' בתים ואין הם טרודים בדאגות נכסיהם...

 

[חיים ש]

רבי מאיר שפירא הסתובב בישיבות רבות לפני שפתח את יח"ל, בכדי לדעת איך מתנהלת ישיבה, והוא שם לב שהבחורים מתחתנים מאוד מאוחר (סביבות גיל 30 כמדומני) אז שאל: הרי אינכם יודעים מה שכתוב: בן 18 לחופה? אמר לו אחד התלמידים: כאן מתפללים שמו"ע ארוך...
אמר רבי מאיר: לפעמים כשמתפללים שמו"ע ארוך - מפסידים "קדושה"...

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

הגאון רבי ענזיל מסטריה זצ"ל שלא היה מעדת החסידים אמר פעם להרה"ק רבי יהודא צבי מרוזלא זיע"א, דומני שלהיות רבי ולהתנהג כ"יהודי טוב" (רבי נקרא גם "יהודי טוב) זו היא תאווה ככל התאוות. השיב לו הרה"ק מרוזלא: אמת הדבר, אלא שאי אפשר להגיע לתאווה זו עד שמשברים קודם את כל התאוות הגשמיות.

 

[חיים ש]

הרה"ק מסאטמאר (רבי יואל זצ"ל) היה עם הרה"ק מריבניץ זצ"ל, שכידוע היה מוהל, ונפגשו בברית,
אמר הרה"ק מסאטמאר לרה"ק מריבניץ: אני גם מוהל, כמוכם.
שאלו הרה"ק מריבניץ: אז מדוע אינכם מלים?
ענהו הרה"ק מסאטמאר: כי איני יודע למול.

 

[מאן דהו]

כשביקש הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל להדגיש את חשיבות המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות אך בד בבד לדעת כי לא זה העיקר. היה מספר את הסיפור הבא בדרך צחות. כשביקרתי באחת מערי השדה בסביבות העיר ניו יורק לצורך אסיפת כספים לישיבת חכמי לובלין, פגשתי ביהודי עשיר עם הארץ גדול, הלה ביקש להפגין בפני את 'למדנותו' ונאמנותו למסורת ואמר לי כי היות וכל ימי הספירה משמשים כהכנה לחג השבועות שבו אוכלים מאכלי חלב, לפיכך הריהו נוהג לאכול בכל הספירה קרעפליך העשויים עם חלב, בכל לילה מספר הקרפליך כמניין הספירה. שאלתי מה קורה אם אתה שוכח במקרה לאכול את הלביבות, השיב אני ממשיך לאכול בלילה הבאה בלי ברכה...

 

[מאן דהו]

ושבתה הארץ שבת לה' כ"ה - ב מעשה בהגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל שביקר בשנת השמיטה בקיבוץ חפץ חיים השובת בשמיטה כהלכה. מרוב התרגשות וחיבת מצות השמיטה, גחן על האדמה ונשקה כשהוא לוחש בגיל "גוט שבת! גוט שבת !" לך אדמה קדושה השובתת השנה, ובעונג על קיום המצווה היה לוחש והולך גוט שבת גוט שבת