דוכני תפילין של חב"ד - "מבצע תפילין" במחיר אפס? | בית המדרש – דיונים תורניים דוכני תפילין של חב"ד - "מבצע תפילין" במחיר אפס? | בית המדרש – דיונים תורניים

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,030
תודות
6,587
נקודות
407
כתב הנצי"ב בספר העמק דבר (במדבר פרק טו פסוק לט) וז"ל: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לימדנו בזה מעשה המצות שלא נחשבו למצוה אלא אם עושה ומאמין עכ"פ שהוא מצוה ועושה. ולאפוקי אם לבבו פונה אחרי מינות שאינו מאמין במצוה כלל. אין בעשייתו נחשב למעשה וזהו אחרי לבבכם. ופי' בגמ' ברכות פ"א זו מינות. וכתיב עוד ואחרי עיניכם היינו עין הדעת. דיש עושה מצוה ומכוין שלא לצאת בה ע"פ איזה טעם שנראה לו בדעת שטוב יותר שלא לצאת ידי מצוה. בזה האופן אינו נחשב למצוה (וכמש"כ התוס' בכ"מ דאפי' למ"ד מצות א"צ כונה מכ"מ אם מכוין שלא לצאת ודאי א"י ידי חוב. והכי עיקר כמש"כ בחיבורי הע"ש סי' כנ"ד בעזרו ית') וע"ז כתיב ואחרי עיניכם. דעין הדעת מורה שלא לצאת אז אינו מצוה עכ"ל.

לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות... או כל אזור דומה, ודוחקים (לא רק מציעים) באנשים רחוקים משמירת תומ"צ - מחללי שבת ויו"כ ובזים לדת ישראל - להניח תפילין, לכאורה אין תוקף להנחת תפילין כזו, בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה' והניח, אבל בלבו לא מאמין בחיוב המוטל עליו ובכלל לא מאמין במצווה.

ומה שאנו דנים בזמנינו שישראל שחטאו כתינוקות שנשבו (לשי' החזו"א), לא מעלה ולא מוריד. כי בתכלית, אינם מאמינים כלל במצווה ומה לי אם בגלל שנשבו או בגלל סיבה אחרת. והא למה"ד, לאדם שבא ליטול תפוח בסוכות ובטעות נטל אתרוג. וכמש"כ האחרונים ללמוד דבזה לכו"ע לא יד"ח.

כמובן י"ל דסו"ס אפשר ויהרהר בתשובה וכמקדש ע"מ שאני צדיק. אבל למעשה, ככל ונשאר בכפירתו, לא יקבל שכר כלל על מעשה ההנחה.

בנוסף, יש גם את הויכוח המפורסם של הפחד יצחק עם הרבי מחב"ד, ככל ואותם יהודים רחוקים מניחים תפילין בלי לדעת מה יש בתוכם, אם נחשב למצווה או לא. ונשאו ונתנו בזה בכמה מכתבים.
 
ובגוף דברי הנצי"ב, יש לפלפל כשקיים בעבר מצווה בלי להאמין, ושוב חזר ושב בתשובה (עכ"פ מיראה), האם מכאן ואילך יש תוקף למצוות שעשה וכמו זדונות שנהפכים לשגגות, או שנאמר שבכח התשובה לסלק את מחשבת המינות שחשב בעבר אבל לא להכשיר את המעשה המצווה שהיה חסר בעצם במה שלא האמין כלל. ובפשטות נ"ל כמו שבכח התשובה להגדיר מחדש את מעשה עבירה לשגגה (ובתשובה מאהבה לזכות), על אחת כמה יש בכוחה להגדיר מעשה מצוה כזה, למעשה מצווה מושלם, גם בשב מיראה ויש לפלפל.

וראה מה שכתבתי לדון כאן באדם שתהה על הראשונות, וכעת רוצה לשוב בתשובה, האם למפרע חוזרים וניעורים כל מצוותיו מהעבר או כיון ונתבטלו זכויותיו לא יועיל אלא למצוות שיעשה מכאן ואילך אבל מה שבטל בטל.
 
בנוסף, יש גם את הויכוח המפורסם של הפחד יצחק עם הרבי מחב"ד, ככל ואותם יהודים רחוקים מניחים תפילין בלי לדעת מה יש בתוכם, אם נחשב למצווה או לא. ונשאו ונתנו בזה בכמה מכתבים.
התכתבות בין הרבי מחב"ד לרבי יצחק הוטנר בענין מבצע תפלין
 
דל מהכא הסיבות האידאלוגיות, מסתמא שבספק גוף נקי עדיף לא להניח, וודאי שמתחילת מבצע תפילין חב"ד רשמה לזכותה מליוני דקות של תפילין בלי גוף נקי, ועשרות מליוני הפחות בתפילין.
@נדיב לב
 
נערך לאחרונה:
לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות...
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
 
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
זו כבר טענה אחרת. וככל שיוצאים למקומות הומי אדם עפ"י הוראת רבם ניחא להם. (אולי אפשר לפתוח אשכול בעניין).

אבל אני באמת הערתי ממקום עיוני ולאור החידוש שמצאתי בעמק דבר. ולכן שאלתי היא למעשה, בלי חלילה שמץ של ניגוח. (מכבד את חב"ד כמו את כולם. ובוודאי כמו שאתה מעיר בכנות).
 
לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות... או כל אזור דומה, ודוחקים (לא רק מציעים) באנשים רחוקים משמירת תומ"צ - מחללי שבת ויו"כ ובזים לדת ישראל - להניח תפילין, לכאורה אין תוקף להנחת תפילין כזו, בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה' והניח, אבל בלבו לא מאמין בחיוב המוטל עליו ובכלל לא מאמין במצווה.
יפה
אבל יתכן שמתוך מאה כאלו, י' לא הניחו כי שכחו מזה, כי אין להם, אבל להם נגד הדת רק סתם מומרים לתאבון
לכאו' זה שווה את זה
 
יפה
אבל יתכן שמתוך מאה כאלו, י' לא הניחו כי שכחו מזה, כי אין להם, אבל להם נגד הדת רק סתם מומרים לתאבון
לכאו' זה שווה את זה
יפה.
ולכאורה יש לדון אם לא מכשילים בשגגה את אותם 'תשעים' אחוז בברכה לבטלה.
כי הלא לדברי הנצי"ב "מי שאינו מאמין במצוה כלל. אין בעשייתו נחשב למעשה".
 
יפה.
ולכאורה יש לדון אם לא מכשילים בשגגה את אותם 'תשעים' אחוז בברכה לבטלה.
כי הלא לדברי הנצי"ב "מי שאינו מאמין במצוה כלל. אין בעשייתו נחשב למעשה".
אולי זה בבחינת הליטעהו לרשע וימות
 
ולאור החידוש שמצאתי בעמק דבר.
אגב ס"ת שכתבו מין ישרף. ולכאו' זו אותו חידוש. אבל יש לחלק בין מעשה מצוה שעושה מין, ובין ס"ת שאנשים אחרים קוראים בו. ובכלל שם מדובר במין האדוק בעבודת כוכבים ומסתמא כתבה לשם אלילות. (ראה יו"ד רפא ובש"ך שם סק"א ובט"ז שם ד"ה ישרף).
 
הרב @נדיב לב יוצא מנקודת הנחה שאלו שמניחים שם תפילין אינם מאמינים. אבל לענ"ד יהודי שבא ומניח שם, ברובם, זה מראה על איזו אמונה פנימית. גם אם קלושה. גם אם הם לא מכוונים את כל הכוונות הרצויות.
 
הרב @נדיב לב יוצא מנקודת הנחה שאלו שמניחים שם תפילין אינם מאמינים. אבל לענ"ד יהודי שבא ומניח שם, ברובם, זה מראה על איזו אמונה פנימית. גם אם קלושה. גם אם הם לא מכוונים את כל הכוונות הרצויות.
חשוב מאוד לשים לב למה שהדגשתי ולמי התייחסתי.
"ודוחקים ולא רק מציעים". או מש"כ "בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה'.
כלומר, גם חילוני שמחלל שבת, ככל ומציעים לו והוא מקבל את ההצעה, ניחא מה שאמרת גם אם אפשר להתווכח.
אבל במקרה שמדובר באיזור שידוע שהחבר'ה.. שונאי דת, ולמרות זאת "דוחקים" בהם, (ולא "שבא ומניח שם") ויש ביניהם אנשים מנומסים שקשה להם לסרב, או שאומרים "אעשה לך טובה", במקרה כזה, האם לדעתך גם נאמר שזה מראה על איזו אמונה פנימית? למרות שמעשיו ביום יום מוכיחים שחסר אמונה כליל. (אפילו ביום כיפור למשל אינם צמים).
והלא לדברי הנצי"ב, מדובר שעושה את המצווה, ובכל זאת מכיון ואינו מאמין בה, לא נחשב למעשה מצווה. ולא תולים שבכל זאת השתחלה לו איזו אמונה כמוסה.
ולכן בנידון דנן האם אותם אנשים, מאמינים במצווה?
לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות... או כל אזור דומה, ודוחקים (לא רק מציעים) באנשים רחוקים משמירת תומ"צ - מחללי שבת ויו"כ ובזים לדת ישראל - להניח תפילין, לכאורה אין תוקף להנחת תפילין כזו, בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה' והניח, אבל בלבו לא מאמין בחיוב המוטל עליו ובכלל לא מאמין במצווה.
 
אחד החברים שהעדיף שלא להגיב בפומבי, שלח לי כמה הערות בפרטי. להלן ציטוט דבריו, ומה שהשבתי.
א. לא ארצה לכתוב בפומבי בנושא כי חוששני להיגרר
ב. לכאו' יש לחלק בין שכר מצווה והיציאה מגדר קרקפתא דלא מנח תפילין
ג. אפ''ל שרוב היהודים החרדים לדבר השם נופלים וג' עבירות אין אדם ניצול בכ''י, אז למעשה יש כאן יהודים הנופלים בתדירות יותר גדולה ואי''ז אומר שבמצווה זו חסרה הכוונה.
ד. ידוע הסיפור מבעל התניא שהקשו עליו למה חסידים 'עושים את עצמם' דבקים בתפילה וענה שמי שמתעסק עם צבע סופו להתלכלך מהצבע הזה דווקא
ה. ידוע הסיפור מחסיד שבא לרבו בבגדי פריץ וטען בפניו שכיון שכך הוא מתלבש בפגישות עם הפריצים הוא מרגיש שאינו יכול לעשות שקר בנפשו לבוא לרבי מחופש בלבושי חסיד ואמר לו רבו, ואנכי חשבתי שכל השנה אתה מתחפש וכשאתה בא אלי אתה יכול לחזור לבגדיך הטבעיים.וכן הוא בהם שעיקרם יהודים מאמינים שיתכן ולדעתם הכוזבת היו מעדיפים לנצל את משאבי הזמן באו''א, והם 'עושים טובה' ומנצלים אותו למה שהם לאחמ''כ חושבים ואומרים תודה מעומק הלב על הזכות.
ו. מעניינת מאוד מסכת הקשר של הפחד יצחק עם הרבי, בהשגה''פ ראיתי כמה פרטים לא מוכרים בנושא, כמו שהייתה להם חברותא ושהרבי דיבר הצורה יוצאת מגדר הרגיל לציבור בזמן החטיפה ועוד ועוד...
ויישר חיילו לאורייתא ונמשיך ליהנות מהשירותים המחכימות והמנוסחות בצורה יוצאת מגדר הרגיל.
א. ב"ה נער הייתי גם זקנתי. ואם לא החידוש הנפלא של הנצי"ב לא הייתי מעורר את הנושא. וכל כוונתי לש"ש.
ב. אם לא נחשב מעשה מצווה לכאו' קשה עד בלתי אפשרי לחלק.
ג. ההבדל ברור. יש מי שנופל ויש מי שלא מאמין כלל במצווה.
ד. אין קשר. כאן זו טענה אחרת.
ה. להניח הנחות ולשפוט לכף זכות זה דבר טוב. אבל לא במקרה שזו ברכה לבטלה, בפרט שאפשר להמנע מזה ככל ולא ידחקו ביהודי כפי שהערתי.
בכל מקרה מה שכתבת "יהודים בעיקרם יהודים מאמינים". זו מנטרה שחוזרים עליה שוב ושוב, ופעמים שאינה נכונה. וכמה דינים יוכיחו שנקודת השיפוט החיובית הזו לא תמיד במקומה, גם אם יש בה הרבה מן האמת. (אני מכיר את הרמב"ם ועוד ואכמ"ל. כי האשכול מתמקד באפיקורס שעושה מצווה. זו נקודת המוצא ולדעת הנצי"ב לא נחשב. ומשם אני דן).
ו. יישר כח. זה גם בא לידי ביטוי בהתכתבות ביניהם (שקישרו כאן) בנוגע למבצע תפילין.
תודה.
 
היה חשוב לי לברר כיצד הם מיישבים את ההערות מן הפן ההלכתי, ולכן חפשתי ובס"ד מצאתי בחב"דפדיה התייחסות מפורטת לכל אחת מהן.
להלן העתק של השאלות והתשובות שהובאו שם. ובסוף מה שיש לדון.


הפולמוס ההלכתי סביב המבצע
אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב יצחק הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין, עליו כתובים עקרי תשובתו של הרבי בכתב ידו כטיוטה ממנה יעתיק המזכיר שאחראי על כך את תוכן הדברים אל תוך המכתב
לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה הייתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ"ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד, וענה על כל השאלות.
בין היתר הדגיש הרבי כי המבצע הוא קיום המצווה של תוכחה בכך שמזכירים ליהודי את הנחת תפילין ולעורר אותו לקיימה[8].


השאלות
1. התכתבות ארוכה הייתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר. הרב הוטנר העלה לפני הרבי את השאלה שעל מנת לקיים מצווה על האדם לדעת את כוונת המצווה על פי הכלל הידוע שמצוות צריכות כוונה, ובלי ידיעה על מהותם של בתי התפילין לא יקיים האדם את המצווה בהנחתן והוא נקרא 'מתעסק' - כאדם שכלל אינו מתכוון ואינו מקיים את המצווה, וכפי שאדם שאכל בליל הסדר מצה בחושבו שהיא בשר לא יצא ידי חובתו[9].

2. מה התועלת בהנחת תפילין בצורה חד פעמית.

3. יישנו חשש שהמניח יהרהר בעת הנחת תפילין מחשבה שאסור להרהר בה בעת הנחתן. כמו כן על גופו של האדם להיות נקי[10].

התשובות
1. הכוונה הנדרשת היא כוונה כללית בקיום המצווה, והדין במצה הוא מפני שבדין של מצה חושב שהיא בשר ואינה מצווה כלל. אך כאן כאשר יודע שבהנחת התפילין מקיים מצווה לא נוגע ידיעת הפרטים מהם מורכב הבית, כפי שבזמן שאדם הנעמד להתפלל ונדרש ממנו לכוון כאילו הוא עומד לפני השכינה, אינו צריך לכוון בדיוק את צורת השכינה שאינה ידועה לו[11].

2. ראשית כל אדרבה - יעסקו בהנחת תפילין פעמים רבות ולאנשים רבים. וכך גם אמרה המשנה שמצווה גוררת מצווה[12].
בנוסף, יהודי שלא הניח תפילין מעולם נקרא בגמרא "פושע ישראל בגופו" ואין לו חלק לעולם הבא[13]. לרוב הדעות[14], די בהנחת תפילין פעם אחת (וכנראה שגירסתם בגמרא היא בתוספת המילה "מעולם"), כך שדי בהנחת תפילין אחת על מנת להסיר מיהודי את התואר הזה ושיזכה לחיי העולם הבא.

3. כאשר אדם שאינו מניח תפילין בדרך קבע יניח אותן, מההתרגשות והעניין שיגלה בפעולת ההנחה לא תוסח דעתו להרהורים האסורים בעת ההנחה. וכך גם כתבו הספר מצות גדול[15] וספר החינוך[16] כי יש לזכות כל יהודי בהנחת תפילין.


עד כאן ציטוט.

כפי שמוצג בחב"דפדיה הפולמוס ההלכתי מתחלק לשלושה טענות. (אתייחס לשתי טענות. השניה אינה טענה הלכתית).
בטענה הראשונה של רבי יצחק הוטנר, נראה בבירור שלא חשש לדברי הנצי"ב, וכל הערתו היא בנוגע לחוסר הכוונה הבסיסית במצווה ככל ואינו יודע על מהותם של בתי התפילין. וכאמור אני מעיר שככל ולא מאמין במצווה וכפי שעולה ממעשיו, אין שום תוקף למצווה וכדברי הנצי"ב.
(אגב, בזמנו עברתי מעט על הדו"ד ביניהם, ובעיקר הטענה של ר' יצחק הוטנר, לכאורה צודק הרבי מחב"ד שדי בכוונה כללית וכפי שחילק שם).

בנוגע לדרישה ההלכתית, להניח תפילין בגוף נקי ובלי הרהורים. (כפי שהעיר באשכול @ירושלמי יונגרמאן) הרבי מחב"ד נדרש לשאלה זו. אבל הוא לא משיב עליה. (הוא משיב רק בנוגע להרהור. אבל אין בזה ישוב בנוגע לגוף נקי ופשוט). וצריך עיון.
וברור שהשפעת המצוה ומה שתגרום לו להניח מידי יום לפי הכללים ההלכתיים לא מסלקת את הטענות.
 
דל מהכא הסיבות האידאלוגיות, מסתמא שבספק גוף נקי עדיף לא להניח, וודאי שמתחילת מבצע תפילין חב"ד רשמה לזכותה מליוני דקות של תפילין בלי גוף נקי, ועשרות מליוני הפחות בתפילין.
"גוף נקי" הוא חשש רחוק מאוד, ומה הסברא לבטל מצוות עשה דאורייתא בגלל חשש? (ראה מג"א אור"ח סל"ח סק"ד) ופשוט.

ולהעיר מסמ"ג (מ"ע ג):

"מה שאמרו רבותינו: "תפלין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפים שלא יישן ושלא יפיח בהם", זהו באדם שמניחם כל היום כולו כמצותן פן ישכחם עליו ויעשה בהם דבר שאינו הגון, אבל בשעת תפילה אין לך רשע שלא יהא ראוי לתפלין. קל וחומר מספר תורה שהוא מקודש יותר שיש בו כל התורה כולה, ובתפלין אין בו כי אם ארבע פרשיות שהם בתוך עור והכל אוחזין בספר תורה בשעת תפילה, שהכל יכולים להתנהג בטהרה בשעת תפילה.

. . . עוד זאת דרשתי להם כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפלין מאדם צדיק ועיקר תפלין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה, ויותר הם צריכים זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם".
 
דל מהכא הסיבות האידאלוגיות, מסתמא שבספק גוף נקי עדיף לא להניח, וודאי שמתחילת מבצע תפילין חב"ד רשמה לזכותה מליוני דקות של תפילין בלי גוף נקי, ועשרות מליוני הפחות בתפילין.
מאז שאלוקים אמר "וקשרתם לאות על ידיך וכו'" נרשמו מליארדי דקות של תפילין בלי גוף נקי, ועשרות מליארדי הפחות.

כללו של דבר: לא מבטלים מצוות עשה בגלל חשש.
 
אינני מצליח כלל להבין את השוללים
הנך חילוני דידן אינם האפיקורסים של לפני חמישים שנה, ובפרט בשנתיים האחרונות ישנה התעוררות אדירה לעליה רוחנית יהודית, כן, גם בתל אביב!
אותו שנעצר להניח תפילין, גם כי דחקו בו - בסופו של דבר יודע שהוא עושה מצוה. אם היו מציעים לו לעשות סתם איזו שטות - לא היה עושה.
ומעשה מצוה של יהודי חשוב וחביב בעיני הקב"ה, אף אם עטוף בהרבה שכבות עכורות.
היכן אותה מימרא שהיה שווה לברוא את כל העולם עבור אמן אחד של יהודי?
ולגבי גוף נקי - מה שבספרי ההלכה מזהירים לנקות עם מים - הוא הנהגה נפלאה, אבל בזמן הגמרא ניקו עם שלש אבנים, ואין שום ספק שרמת הנקיון היתה הרבה פחות מאשר נייר טואלט דידן.
ולגבי חשש הפחה - וכי החבדני"ק אומר לו להפיח?
וכשאני לעצמי, איני מבין שום הגיון לומר שהנחת תפילין עם הפחה גרעה מאם לא הניח תפילין כלל וכלל
וכי הזהירים בכך לא לעתים נכשלים בזה לאונסם?
היה עדיף שלא נניח תפילין שמא נכשל לאונסנו?
[אותו חילוני מעולם לא שמע על איסור הפחה, וברור שהוא אנוס בזה, ולומר לו שלא יפיח - הוא כסילות]
 
כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות... או כל אזור דומה, ודוחקים (לא רק מציעים) באנשים רחוקים משמירת תומ"צ - מחללי שבת ויו"כ ובזים לדת ישראל - להניח תפילין, לכאורה אין תוקף להנחת תפילין כזו, בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה' והניח, אבל בלבו לא מאמין בחיוב המוטל עליו ובכלל לא מאמין במצווה.
אבל ראה רמב"ם (ספ"ב דהל' גירושין): "בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט . . .

ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד עכו"ם בין ביד ישראל? שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן.

אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני - כבר גרש לרצונו".
 
להעיר גם מפרשת השבוע (בראשית רבה פ"ט ד):
אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, משהיו אוכלים ושותים, אמר להם: ברכו!
אמרו ליה: מה נאמר?
אמר להם: אמרו, ברוך אל עולם שאכלנו משלו.
אם מקבל עליו ובריך, הוה אכיל ושתי ואזיל, ואי לא הוה מקבל עליה ובריך, הוה אמר לו: הב מה דעלך!
ואמר: מה אית לך עלי הוה?
אמר לו: חד קסיט דחמר, בעשרה פולרין, וחד ליטרא דקופר, בי' פולרין, וחד עיגול דריפתא, בי' פולרין.
מאן יהיב לך חמרא במדברא?!
מאן יהיב לך קופר במדברא?!
מאן יהיב לך עיגולא במדברא?!
מן דהוה חמי ההיא עקתא, דהוה עקי ליה, הוה אמר: ברוך אל עולם שאכלנו משלו"
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

נולד לרבי אברהם לנדא, "הגאון מטשכנוב". אביו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה