בראשית יב א
לֶךְ לְךָ
הצווי הוא בעל הברה אחת כי בדרך כלל יצוה הגדול לקטן. אבל כאשר המצוה ליחיד רוצה להראות לו אות של כבוד אהבה וחבה אז הוא משתמש ביותר מהברה אחת.
במשקל אפעֹל בקמץ כגון 'זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה' (נחמיה ה יט).
במשקל אֶפְעַל בחירק, כמו 'שִׁלְחָה הַנַּעַר' (בראשית מג ח). (וכיון שמשקל זָכְרָה כבד על הלשון באו רבים ממשקל אפעֹל בחירק כמו בגזרת אפעַל, להקל, כמו נִצְרָה מִכְרָה. ובגרוניות בסגול אֶסְפָה עֶרְכָה, (וכן צווי הנקבות והרבים עיקר צורתם בחירק)). ומילת 'קָרְבָה' באה בקמץ מגזרת אפעַל.
ובנע"ו 'סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי' (שופטים ד יח) 'שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ' (ישעיה מד כב).
ובהפסק שבא במלעיל ישאר הניקוד הראשון כמו 'אֲדֹנָי שְׁמָ֫עָה אֲדֹנָי סְלָ֫חָה' (דניאל ט יט), 'יָם וְדָרוֹם יְרָֽ֫שָׁה' (דברים לג כג), ועם הא' מצאנו גם במלרע 'רְפָאָ֫ה נַפְשִׁי' (תהלים מא ה).
ולפעמים יוסיף המדבר מלה שלמה, להנעים הצווי בעל הברה אחת, כמו 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ' (בראשית י"ב א) 'קוּם נָא שְׁבָה' (בראשית כז יט).
לֶךְ לְךָ
הצווי הוא בעל הברה אחת כי בדרך כלל יצוה הגדול לקטן. אבל כאשר המצוה ליחיד רוצה להראות לו אות של כבוד אהבה וחבה אז הוא משתמש ביותר מהברה אחת.
במשקל אפעֹל בקמץ כגון 'זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה' (נחמיה ה יט).
במשקל אֶפְעַל בחירק, כמו 'שִׁלְחָה הַנַּעַר' (בראשית מג ח). (וכיון שמשקל זָכְרָה כבד על הלשון באו רבים ממשקל אפעֹל בחירק כמו בגזרת אפעַל, להקל, כמו נִצְרָה מִכְרָה. ובגרוניות בסגול אֶסְפָה עֶרְכָה, (וכן צווי הנקבות והרבים עיקר צורתם בחירק)). ומילת 'קָרְבָה' באה בקמץ מגזרת אפעַל.
ובנע"ו 'סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי' (שופטים ד יח) 'שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ' (ישעיה מד כב).
ובהפסק שבא במלעיל ישאר הניקוד הראשון כמו 'אֲדֹנָי שְׁמָ֫עָה אֲדֹנָי סְלָ֫חָה' (דניאל ט יט), 'יָם וְדָרוֹם יְרָֽ֫שָׁה' (דברים לג כג), ועם הא' מצאנו גם במלרע 'רְפָאָ֫ה נַפְשִׁי' (תהלים מא ה).
ולפעמים יוסיף המדבר מלה שלמה, להנעים הצווי בעל הברה אחת, כמו 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ' (בראשית י"ב א) 'קוּם נָא שְׁבָה' (בראשית כז יט).