• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

דוד המלך

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
259
תודות
730
נקודות
132
קריאת התורה בשני וחמישי ניכרת בפסוקים גבוהים רבים, הסיבה לכך היא שיש הרבה קטעים שיש פירוט ואח"כ סיכום או כתיבת תכלית במילה אחת, ובא במילה האחרונה טיפחא וכולם לפניו משרתים שלה.
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית, לַמָּאוֹר

בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, לִפְנֵי יי'

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, לְכַהֲנוֹ לִי

נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן

וְעָשֹוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ, לְכַהֲנוֹ לִי

זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, מַעֲשֵֹה חשֵׁב

שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְחֻבָּר

זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר

וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית, כְּתוֹלְדֹתָם

וְנָשָֹא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יי' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו, לְזִכָּרֹן
 
'וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שֹ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם' (שמות כח לט), 'וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת' (לח ח) 'וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו: וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר: וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם' (לט כז-כט), הנה כל אלו חיברום הטעמים כסומך ונסמך, ואף ניקוד מילת 'הַכְּתֹנֶת' מוכיח כך שאם היה נפרד היה מנוקד הַכֻּתֹּנֶת, וכן כתב רקמה (פרק לז).

ויש בזה כמה תמיהות, א' ראוי היה לומר 'כתונת השש' 'כיור הנחושת' 'מצנפת השש' בידוע של הסומך, ב' 'ואת כנו נחושת' אינו תקני כלל, שאין בא כינוי בנסמך אלא בסומך, והיה ראוי לומר ואת כן הנחושת אשר לו. ג' בשאר הדברים בא העשיה על הכלי והבגד עצמו, ותיאור החומר ממנו נעשה בא כביאור לעשיה, כשאר מה שהובא כאן 'פארי המגבעות שש' 'ואת האבנט שש משזר' וכן הוא בכל הפרשה, וכל קורא מרגיש שהקריאה כאן חריגה ולא נוחה.

ואולי נאמר שהנה המכנה המשותף של כולם הוא שהמילה האחרונה קצרה ובת תנועה אחת 'שש' 'נחשת', ונאמר שלא רצה בעל הטעמים לעשות קבוצה גדולה מול מילה אחת בת הברה אחת ולומר 'ושבצת֚֚ הכת֙נת֙ ש֔ש' וכן בכל האחרים, ונאמר שאחר שחיברום הטעמים ליחידה אחת שונה גם הניקוד כמתאים ליחידה מחוברת. ו'ואת פארי המגבעות שש' לא יכלו לחבר שא"כ היו צריכים לחלק ולומר 'ואת פאר֭י המגבעות שש' וזה א"א.
 
שש זה תנועה אחת, אבל נחשת זה שתי תנועות
המילים המלעיליות נחשבות בנות תנועה אחת, כמו כן הסגול בסוף נוסף רק להקל על קריאת המילה והוא נופל עם הכינויים כמו נחשתי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון