קריאת התורה בשני וחמישי ניכרת בפסוקים גבוהים רבים, הסיבה לכך היא שיש הרבה קטעים שיש פירוט ואח"כ סיכום או כתיבת תכלית במילה אחת, ובא במילה האחרונה טיפחא וכולם לפניו משרתים שלה.
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית, לַמָּאוֹר
בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, לִפְנֵי יי'
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, לְכַהֲנוֹ לִי
נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן
וְעָשֹוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ, לְכַהֲנוֹ לִי
זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, מַעֲשֵֹה חשֵׁב
שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְחֻבָּר
זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר
וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית, כְּתוֹלְדֹתָם
וְנָשָֹא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יי' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו, לְזִכָּרֹן
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית, לַמָּאוֹר
בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, לִפְנֵי יי'
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, לְכַהֲנוֹ לִי
נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן
וְעָשֹוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ, לְכַהֲנוֹ לִי
זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, מַעֲשֵֹה חשֵׁב
שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְחֻבָּר
זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר
וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית, כְּתוֹלְדֹתָם
וְנָשָֹא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יי' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו, לְזִכָּרֹן