וישלח הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר - בין יעקב לישראל (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

הרמב"ן בתחילת פרשת עקב כותב

וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב, עקוב הלב (ירמיה יז ט), ויעקבני זה פעמים (בראשית כז לו), ויהוא עשה בעקבה (מ"ב י יט), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור.

ומבאר הכלי יקר

ובאומרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמו שנאמר לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כי אם הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, על כן אמר כי שרית עם אלהים ואנשים, כי על ידי כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל יתברך:

ועפי"ז ניתן להוסיף במה שאמרו חז"ל שהודה לו המלאך, שרו של עשיו על ברכות יצחק
לא עוד "ויעקבני זה פעמיים" בגלגול ובמרמה, אלא "ישראל", ביושר הגיעו אליו הברכות.