וירא - האיך עשה אברהם אבינו קשר בעקידת יצחק שהיה ביום כיפור | בראשית וירא - האיך עשה אברהם אבינו קשר בעקידת יצחק שהיה ביום כיפור | בראשית
ומה עם נטילת נשמה?
על כרחך כיון שנצטווה מפי הגבורה הותר לו
אי נמי כמו קרבן שדוחה
אכן לא כתבתי שזה יה אתלוי בטעם למה עקדו, שלפי הפשטות כדי שלא יקלקל השחיטה א''כ הוי בכלל צרכי קרבן
אבל לפי הטעם המבואר במדרש [ונזכר גם בסליחות] שיצחק חשש שיבעוט באביו ולכן ביקש שיקשור אותו
א''כ אי''ז מכלל צרכי הקרבן וא''כ למה היה הדבר מותר
 
אני לא בקי באיסור קושר, אבל יתכן כיון שהיה בדעתו להתירו שהרי רצה לעשות הפשט וניתוח א''כ אי''ז נחשב קשר של קיימא
האם יש איסור לעשות קשר חזק, באופן שבדעתו להתירו?
 
אני לא בקי באיסור קושר, אבל יתכן כיון שהיה בדעתו להתירו שהרי רצה לעשות הפשט וניתוח א''כ אי''ז נחשב קשר של קיימא
האם יש איסור לעשות קשר חזק, באופן שבדעתו להתירו?
הקדמת אותי
לכאורה כמו בונה על מנת לסתור בשבת שתלוי במחלוקת האמוראים בירושלמי פרק כלל גדול נב: אם בנין לשעה הוי בנין או לא.
 
האם מישהו יכול לעזור לי בענין ולהגיד מה הדין?
באור הלכה סימן שיז סעיף א
אך זה אתפלא על הט"ז שכתב דלדעת הרא"ש והטור הכל תלוי בדעת האדם הקושר לחוד דאם דעתו שישאר כן לעולם הוי קש"ק ואם לזמן הוא פטור ואסור ואם דעתו להתירו ביומו מותר לכתחלה ע"ש ולפ"ז אפילו בקשר הגמלין והספנין גופא או בקטרי דאושכפי אם דעתו בעת הקשר להתירו ביומו אין עליו שם קשר כלל אפילו עשהו אושכפי בעצמו ולפענ"ד צע"ג בזה דנראה דקשר שדרכו של העולם לעשותו בקביעות לא אזלינן בתר מחשבת הקושר לבטל שם קשר ממנו ומה דמצייר הגמרא במנעל בקשר דרבנן ובסנדל בקטרא דקטרי אינהו היינו באותן האנשים שדרכן שאין עושין הקשר שלהן בקביעות רק לפי שעה וזה דמי לענין חיובא לסנדל דנפקי ביה בי תרי דמוכח שם דלא מקרי קשר והיינו אפילו אם עשהו חזק כעין קטרא דאושכפי כדמוכח שם בגמרא עי"ש ברש"י ומטעם דלאנשים כאלו אין דרך של הקשר הזה להתקיים משא"כ בעניננו לענין אושכפי שדרך כל העולם שעושין קשר ע"ז בקביעות והוא ג"כ עשהו חזק כראוי לא אזלינן בתר דעתו שהוא חושב להתירו ביומו ויתבטל ע"ז שם קשר ממנו ומדרבנן לא מיבעיא לי דאסור בזה וכמו שהביא המ"א בשם הכל בו וכ"כ בספר יראים דקשר אפילו שאינו ש"ק שדרכו של האדם להמלך לפעמים שישאר כך אסור ונראה דבענין שלנו שדרך כל העולם לעשותו לקביעות לא אזלינן בתר דעתו ומדאורייתא אסור ואח"כ מצאתי שכן כתב בספר בית מאיר שנראה לו כן ברור ובזה יתורץ קושית הפמ"ג למה אין עושין ציצית בשבת יחשוב שלמ"ש יתירו מיד עי"ש שנדחק בזה מאד ולדברינו ניחא וגם קושית הגרע"א שהקשה על סוגיא דעירובין ק"ג גבי נימא במקדש דהוא לדבר מצוה יחשוב להתירו במוש"ק ולדברינו דהוא איסור דאורייתא ניחא וכאשר תעיין היטב בדברי רש"י בכמה מקומות בסוגיא זו דף קי"ב תמצא כדברינו אך לענין איסור הוא ברור ופשוט דאסור ואפילו בחבל דגרדי איתא בגמרא דגזרו חז"ל שמא יבוא להתיר בחבל דעלמא וכ"ש בזה:
 
לפי המדרש שהעקידה היה ביום כיפור צ''ב האיך עשה א''א קשר ועקד את יצחק [מסתבר שהיה קשר חזק]
מעשה העקידה הוא נתן את הקדושה ליו"כ
ובר מן דין גם אם האבות קיימו את כל התורה כולה
מסתבר שאם זה היה נגד ציווי מפורש היו צריכים לקיים את הציוי
 
לא מידיעה ברורה בענין,
אבל העקידה כללה קשר גמור?
העקידה מתייחסת כלפי הפעולה שנעשתה בשביל שיצחק לא יוכל לזוז
יתכן שאברהם רק סובב חבל סביב ידיו של יצחק כמה פעמים ותחב את קצהו בתוך הסיבובים.
האם יש מקור לזה שהיה פה קשר גמור?
 
לא מידיעה ברורה בענין,
אבל העקידה כללה קשר גמור?
העקידה מתייחסת כלפי הפעולה שנעשתה בשביל שיצחק לא יוכל לזוז
יתכן שאברהם רק סובב חבל סביב ידיו של יצחק כמה פעמים ותחב את קצהו בתוך הסיבובים.
האם יש מקור לזה שהיה פה קשר גמור?
יש לברר בצורת הקשר שהיה קושרין את הקרבן תמיד שזהו כעים הקשירה בעקידת יצחק
וכדלהלן
1762119441924.png
 
כפי הבנתי, בזוהר הק' כתיב שהקשר היה כמו קשר של תפילין, ולפי''ז לכאורה שפיר הוי קשר גמור שאסור בשבת
 

קבצים מצורפים

  • 1762121447696.png
    1762121447696.png
    30.8 KB · צפיות: 1
  • 1762121510202.png
    1762121510202.png
    39.2 KB · צפיות: 1

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה