ספירת העומר האם דין תמימות הוא בכל לילה ולילה

[נהנה מקושיא טובה]

וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה [כג טו] וברש''י מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאל''כ אינן תמימות עכ''ל, אאמו''ר הסתפק אי דין תמימות הוא רק בליל הראשון או בכל לילה ולילה,
ולכאורה יש לדייק מלשון רש''י שכתב שמתחיל ומונה מבערב ומשמעות הדבר שמתחיל היינו בתחילת הספירה היינו ביום הראשון של הספירה אז מתחיל ומונה מבערב, דאי הוי בכל לילה ולילה ל''ש כ''כ לשון מתחיל, ומבואר לכאורה דרק בליל הראשון יש דין תמימות [ובאמת דעיינתי במנחות דף סו. שיש שם גרסאות אי גרסינן כן עיין עוז והדר]

וראיתי בהעמק דבר [כג כא] וז''ל וקראתם בעצם היום הזה דלמד מזה שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא ביום ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבעו''י ולא כמו שכתב המג''א הטעם משום דכתיב תמימות דא''כ בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי וכו' עכ''ל

 

[המתענין]

לפי הבה"ג תמימות זה ודאי בכל לילה. ובראשונים לא משמע שחלקו עליו בזה. וודאי שהפשטות בדרי הראשונים זה שזה בכל לילה. וידוע קושיית הגרי"ז בזה שמהיכ"ת לומר כן. אבל ודאי שככה מבואר בראשונים
ובפרט לראשוננים שכל לילה מצוה בפנ"ע מה שייך לחלק.

 

[נהנה מקושיא טובה]

לפי הבה"ג תמימות זה ודאי בכל לילה. ובראשונים לא משמע שחלקו עליו בזה. וודאי שהפשטות בדרי הראשונים זה שזה בכל לילה. וידוע קושיית הגרי"ז בזה שמהיכ"ת לומר כן. אבל ודאי שככה מבואר בראשונים
ובפרט לראשוננים שכל לילה מצוה בפנ"ע מה שייך לחלק.

לחץ כדי לכווץ...

לא ידוע לי דברי הגרי''ז
הםא אפשר לבאר ולציין איפה הם

 

[יוסף צ. הירשמן]

בפרי חדש אורח חיים סימן תפט סעיף ז הביא בזה ב' דעות, וז"ל:

ודע שהר"ן [פסחים כח, א דיבור ראשון] כתב בשם מר יהודאי דמאן דלא מני עומר בליליא קמא לא מני בשאר לילות, אבל בשאר לילוותא היכא דלא מני מאורתא מני מיממא, והטור הזכיר זה בשם רב סעדיה [סידור רב סעדיה גאון עמ' קנה], וטעמא משום דבלילא קמא כיון שלא ספר תו ליכא תמימות, אבל מליל ראשון ואילך שייך שפיר תמימות כיון דמנה בלילה הראשון וביום של אותה לילה ששכח.
אבל רבינו האיי [מובא בטור] חילק דכי היכי דלא מקרי תמימות היכא ששכח מלמנות בלילה הראשון הוא הדין לאחד משאר לילות, ולפיכך הדין שוה דאף בלילה הראשון אם לא ספר בלילה יספור ביום בלא ברכה ובשאר הימים בברכה, וזה דעת המחבר ז"ל שסתם:

 

[המתענין]

וודאי שיש את שיטת רב יהודאי גאון ורב האי. אבל תעיין בטור ובכל הראשונים [חינוך וכדו'] שלהדיא העמידו שמודבר בשלש שיטות. שיטת התוס' שתמימות הוא רק על זמן הספירה. בה"ג שדילוג יום אחד מעכב. ושיטת הבה"ג שרק דילוג היום הראשון מעכב. [ועיין ב"ח שבי' טעמיה דרב האי שלא מטעם תמימות בכלל עיי"ש].
ובכל אופן וודאי שדעת רב האי נאמרה רק ביחס לדין המחודש של הבה"ג שתמימות הוא לעכב את הימים אחד על השני. ורב האי סובר שזה רק ביחס ליום הראשון. ולא לעצם דין תמימות שהסכימו בזה כל הראשונים.

 

[המתענין]

לא ידוע לי דברי הגרי''ז
הםא אפשר לבאר ולציין איפה הם

לחץ כדי לכווץ...

הגרי"ז נמצא בכתבים על מנחות.
בגדול הוא שואל שכל דין תמימות נאמר רק שגם הלילה הוא חלק מהספירה. ולא שצריך לספור מבערב עיי"ש.
הוא שואל על תוס' בדף ס"ו שכותב שכדי לספור ביה"ש מדין תמימות.