ידועים דברי הביכורי יעקב על פי הרמב"ם בפירוש המשניות ודברי רבינו מנוח בדעת הרמב"ם, שחיוב נטילת הלולב הוא בכל העיר ירושלים ולא רק במקדש, כיון שכל ירושלים בכלל המקדש [ויש שדייקו כן מדברי הרמב"ם לגבי שופר ויש שדייקו איפכא מדכתב הכי רק גבי שופר ולא בשאר מקומות], וממילא יש שהחמירו ליטול לולב בשאר הימים בכותל כיון שחששו לשיטה זו.
כידוע נהגו היום במקומות רבים במנהג זכר לשמחת בית השואבה שנערכה במקדש, ויש להסתפק האם לפי שיטה זו שכל ירושלים בכלל מקדש האם יש חיוב או מצוה האידנא להשתתף בשמחת בית השואבה שנערכת בתוך העיר ירושלים, וכמו שהיה חובה להשתתף בשמחת בית השואבה במקדש בימי חג הסוכות, ה"נ יש לחייב זאת משעה שמתקיימת שמחת בית השואבה במקום שנמצא בתוך ירושלים המקודשת, ואין תוקף השמחה כזכר אלא כחלק ממצוות קיום שמחת בית השואבה.
ואף שהיה אפשר לומר שמשעה שנחרבה הבית בטלה השמחה, מ"מ אין נראה כ"כ לומר כן, דעניין השמחה הוא החג, והמקדש היה רק מקום השמחה ועיקר השמחה לא היתה בעצם המקדש. אמנם יש לדון האם שמחת החג היא בשאיבת המים ולא שייכא האידנא או בארבעת המינים המחויבים מן התורה כל שבעה לשיטות אלו. אכן, לעצם צורת השמחה, מסתבר שאין הלכות מסוימות על צורת השמחה, וכל שמחה וריקודים לכבוד החג ושמחת מחילת העוון בכלל שמחת בית השואבה נינהו.
כידוע נהגו היום במקומות רבים במנהג זכר לשמחת בית השואבה שנערכה במקדש, ויש להסתפק האם לפי שיטה זו שכל ירושלים בכלל מקדש האם יש חיוב או מצוה האידנא להשתתף בשמחת בית השואבה שנערכת בתוך העיר ירושלים, וכמו שהיה חובה להשתתף בשמחת בית השואבה במקדש בימי חג הסוכות, ה"נ יש לחייב זאת משעה שמתקיימת שמחת בית השואבה במקום שנמצא בתוך ירושלים המקודשת, ואין תוקף השמחה כזכר אלא כחלק ממצוות קיום שמחת בית השואבה.
ואף שהיה אפשר לומר שמשעה שנחרבה הבית בטלה השמחה, מ"מ אין נראה כ"כ לומר כן, דעניין השמחה הוא החג, והמקדש היה רק מקום השמחה ועיקר השמחה לא היתה בעצם המקדש. אמנם יש לדון האם שמחת החג היא בשאיבת המים ולא שייכא האידנא או בארבעת המינים המחויבים מן התורה כל שבעה לשיטות אלו. אכן, לעצם צורת השמחה, מסתבר שאין הלכות מסוימות על צורת השמחה, וכל שמחה וריקודים לכבוד החג ושמחת מחילת העוון בכלל שמחת בית השואבה נינהו.
