קרח האם מותר להקטיר קטורת בזמן הזה להציל ממגיפה (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

ראיתי ששאלו את הגרח"ק האם מותר להקטיר קטורת בזמן הזה כדי להציל ממגיפה.
וענה הגרח"ק כי אסור ויתחייב כרת, כי אין ההתר רק ע"י סנהדרין ונביא.
וכבר כתב כן באור החיים דהיה זה הוראת שעה.

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד ראיתי כעת שאמר הגרח"ק דהוה דין דווקא באהרון כהן כדאיתא בזוהר(ג קע"ז ע"ב) אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוה תלי, מיד ויאמר משה אל אהרן בגין דאיהו שושבינאדנטרוניתא, וקטורת לא סלקא אלא בידוי, דאיהו אסגי שלמא בעלמא וקשיר קשרא דמהימנותא.

אולם יעוי' בצידה לדרך (יז יא) קשה מה היה המלאך מריב עם אהרן הלא הוא עצמו מסר לו סוד זה שהקטורת מצילה מידי המגיפה וצריך לומר כי המלאך המות אמר שהקטורת עוצר המגפה אם היא גזירה כללית תוכל האומה פרטית להציל בקטורת, אבל אם הגזירה פרטי ועל אומה זו אומר מלאך המות אני שלוחו של מקום להשחית אומה זו והיאך אבטל שליחותו, ע"ש.

וא"כ י"ל דךלעולם כל קטורת עוצרת מגיפה כללית אך כאן שהיתה מגיפה פרטית בעי את אהרון הכהן דווקא כדאיתא בזוהר.

 

[אברך מישיבת מיר]

ר' חיים פלטיאל (יז יב) תירץ על קושית הצידה לדרך וי"ל זהו דווקא כשיהיו מניחין אותו הקטורת קודם שהייתה שהמגפה מתחלת אז היה מועיל הקטורת לעצור המגיפה אבל אם התחיל המגיפה לא היה מועיל הקטורת לעצור המגיפה וכאן כבר התחיל קודם שהביאו הקטורת ולכך אמר לו מלאך מות הנח לי לעשות שליחותו אעפ"י כן היה מועיל ועכבו מלעשות שליחותו.

וא"כ סגולת הקטורת הוה קודם המגיפה ולאחר שהתחילה המגיפה רק אהרן יכול לעצור את המגיפה.

אולם ברש"י בשבת (פט א) לא משמע חילוק זב דכתב רש"י מסר לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה, ולעמוד בין המתים ובין החיים.