אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,195
תודות
10,180
נקודות
535
כתב בשו"ת אבני נזר (חו"מ סי' קצג), בתשובה לאבי המחבר, מהר"ר זאב נחום גאב"ד ביאלא זצ"ל, אודות חולה שיש בו סכנה ע"פ הרופאים, ורפואתו במאכלות אסורות, אם מותר לחולה להמנע מלהתגאל במאכלים אלו וכו', ע"כ. ויעוי' שם דתלה דבר זה בדין חיוב להשמע לרופאים, ע"ש.

וכ"כ האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קע"ד) דאף להסוברין דרשאי להחמיר על עצמו גם ליהרג ולא לעבור בשאר עבירות מפורש (יו"ד בריש סי' קנ"ז), דהוא דוקא כשהעכו"ם המאנסו מכוין להעבירו על דת, אבל אם אינו אלא להנאת עצמו אסור להחמיר, ונקרא חובל בעצמו כמפורש בש"ך סק"ב, וכ"ש שמי שאינו מתרפא בשביל חלול שבת ואיסורין אחרים שהוא מתחייב בנפשו, ע"ש.

ובקובץ הערות (סי' מ"ח אות ד') דכתב בתוך דבריו בשם הרמב"ן במלחמות (סנהדרין י"ז ע"ב מדפי הרי"ף) דחייב לעבור אסורים, וז"ל: לא שמענו מדת חסידות לחולה של סכנה שלא יחללו עליו את השבת, אלא המזרז משובח והמונע עצמו מתחייב בנפש, ע"כ. וכ"כ המגן אברהם (סי' שכ"ח סק"ו) דכופים אותו, וכתב עלה הפמ"ג (א"א סק"ו) דהוה חסידות של שטות.
 
ריקאנטי סימן קסו
ושמעתי כי ריב"א חלה חוליו שמת בו וחל יוה"כ באותם הימים וא"ל הרופאים אם לא תאכלו ודאי תמות ואם תאכל שמא לא תחיה והוא ז"ל אמר ברי ושמא ברי עדיף ולא רצה לאכול ומת תנצב"ה:
 
ריקאנטי סימן קסו
ושמעתי כי ריב"א חלה חוליו שמת בו וחל יוה"כ באותם הימים וא"ל הרופאים אם לא תאכלו ודאי תמות ואם תאכל שמא לא תחיה והוא ז"ל אמר ברי ושמא ברי עדיף ולא רצה לאכול ומת תנצב"ה:
באמת יעוי' יעוי' ברדב"ז (ח"ד סי' ס"ז) דתמה על הריב"א דאסרו עליו הרופאים לצום ביום הכפורים ועבר על דבריהם וצם ביוה"כ ונסתכן ונפטר, וצ"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון