תשובה:
מדובר באופן שהביא קרבן חטאת או אשם כדת וכדין, אבל היה מבעט בכפרה, דהיינו שאמר או חשב בלבו שהקרבן אינו מכפר, לא יצא ידי חובתו, ואע"פ שקרבו כמצותן לא נתכפר לו, וכשיחזור בתשובה מבעיטתו - צריך להביא קרבן אחר לחטאתו או לאשמו (כך פסק הרמב"ם בהלכות שגגות פרק ג' הלכה י', וזה כשיטת רבי יוחנן במסכת כריתות דף ז'.).