בגליון 'תורה שבכתב' הביאו:
על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית ל"ו, ג') וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת, כותב רש"י: 'ולהלן קורא לה (כ"ח, ט') מחלת, מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק י"ז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו, ע"כ.
גירסא זו בדברי רש"י – 'שנמחלו עוונותיו', היא הגירסא הנפוצה כמעט בכל החומשים הנדפסים. כך גם מופיע בתלמוד ירושלמי (שם): 'וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עונותיו'.
על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית ל"ו, ג') וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת, כותב רש"י: 'ולהלן קורא לה (כ"ח, ט') מחלת, מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק י"ז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו, ע"כ.
גירסא זו בדברי רש"י – 'שנמחלו עוונותיו', היא הגירסא הנפוצה כמעט בכל החומשים הנדפסים. כך גם מופיע בתלמוד ירושלמי (שם): 'וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עונותיו'.
דפוס רומא ואלקבץ
מנגד, בדפוס הקודם 'דפוס רומא', שהיא המהדורה הראשונה של רש"י שעלתה על מכבש הדפוס (בשנת ר"ל), וכך גם בדפוס אלקבץ, שנדפס על ידי הגה"ק רבינו שלמה אלקבץ זי"ע בעל פיוט לכה דודי, בעיר ואדי אל חאג'ארה בשנת רל"ו, אנו מוצאים גירסא אחרת ברש"י: 'לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונותיה.
גירסא זו – 'שנמחלו עוונותיה' אנו מוצאים גם בספר תשב"ץ קטן (סימן תס"ה) ובמטה משה (הכנסת כלה אות ב'). וגם בפשטות מסתבר יותר לדרוש שאם היא נקראת 'מחלת' הרי שהיא עצמה זכתה למחילת עוונות, וקצת דוחק לומר שהיא נקראת מחלת על שם שעשיו זכה למחילה.
וברצוני לדון האם אף זה שייך לפולמוס הרחב בשיבושים בגירסאות השונות בדברי רש"י ?
גירסא זו – 'שנמחלו עוונותיה' אנו מוצאים גם בספר תשב"ץ קטן (סימן תס"ה) ובמטה משה (הכנסת כלה אות ב'). וגם בפשטות מסתבר יותר לדרוש שאם היא נקראת 'מחלת' הרי שהיא עצמה זכתה למחילת עוונות, וקצת דוחק לומר שהיא נקראת מחלת על שם שעשיו זכה למחילה.
וברצוני לדון האם אף זה שייך לפולמוס הרחב בשיבושים בגירסאות השונות בדברי רש"י ?
