הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) (10 צופים)

[בד קודש]

ואף הגרח"פ מסוגל לדבר בכגון דא

לחץ כדי לכווץ...

"מסוגל"
שמעתי מאות (!) שיעורים ממנו, ללא הגזמה.
מעולם לא עסק בזה.

והוא יעץ לכמה בחורים ללכת לשם,

לחץ כדי לכווץ...

בדור של היום זה כבר לא אומר כלום.
היום בחורים מגיעים לשיעור א'
עם חשיבה כזו,
ברור שאלו, עדיף שילכו לשם, אולי יתיישרו בשמיעת הגרח"י.

יש כמה משפטים בספרו של הגר"ח שבפשטות באים להסביר מה זה.
מה זה מחיצה
ומה זה שטר
מה זה חוב
ומה זה שעבוד

לחץ כדי לכווץ...

לומר שהגר"ח זה מהרי"ל זו שטות.
ברור שלגר"ח היו הגדרות.
גם לגמ' יש וגם בראשונים וגם באחרונים.
השונה בהגרח"י שהוא מגדיר את דיני התורה על פי המושגים שלנו,
לא נמצא כן בהגר"ח בשום מקום.

תשאל 'מיראים' ותיקים על המשפטים שהיה אומר ר' נחום על דרך הלימוד של פוניב'ז...

לחץ כדי לכווץ...

ברור שהיו חילוקים.
אבל אני מקווה שברור גם לך שיש הבדל עצום בין ר' שמואל ור' נוחם שנחלקו על דרך הלימוד,
לבין ר' שמואל והגרח"י שנחלקו...

ר' שמעון.

לחץ כדי לכווץ...

ר' שמעון היה יחידי,
וגם ע"ז נחלקו כאן אם זו בדיוק דרך הגרח"י.

ר' אבא ברמן החזיק את עצמו לתלמידו של הגר"ח

ר' מרדכי פגרמנסקי. ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

ובדיוק לכן הם לא נכנסו לעולם הישיבות המקובל.

ר' לייב מאלין.

לחץ כדי לכווץ...

עובדתית לא נכון.
אין קשר בינן לבין מהרי"ל כלל.

 

[בד קודש]

לא יודע מה המקור של המשפט המוזר הזה.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי מהגרח"פ.
האירוע היה כשהגר"ב בא לבקרו בימי מחלתו של ר' שמואל והגרח"פ היה עד למעשה.

אני חושב שכל אדם ברחוב שישאלו אותו מי הוא תלמידו המובהק של הגרש"ר, התשובה תהיה ר' ברוך ויסבקר.

לחץ כדי לכווץ...

ברור.
אבל למעשה הוא לא לומד כמוהו.
וגם את זה יאמר כל אדם ברחוב...

המשפט המודגש, אני מקווה שלא הבנתי אותו נכון, ואם כן, טוב לו שלא נברא.

לחץ כדי לכווץ...

אם לא הבנת,
אמר את זה ר' שמואל עצמו.

התחלת בלפסול תלמידי ישיבה אחת מסוימת, ומשם זה עובר לכל ישיבה שדרך למודה אינה עולה בקנה אחד עם השקפותיך?

לחץ כדי לכווץ...

ככלל,
חושבני שכשאדם מצטרף לדיון,
עליו לעיין היטב בכל התגובות שנעשו קודם ביאתו,
למען לא יחריף את הטון לחינם.

לא פסלתי אף אחד. אני חוזר ואומר לאורך כל הדרך שבסך הכל הבאתי את דעת רבותי.
מי אני ומה אני שיאמר איזה שהוא מהלך בדרך הלימוד,
ובעיקר מי אני שידבר על הגרח"י, ענק שבענקים, עלוי עצום ות"ח ב'פערנם'.
אני לא פוסל ישיבות ודאי שלא אנשים.
אבל שמעתי מרבותי על זה, ואת זה העלתי.

 

[ירח הידען]

השונה בהגרח"י שהוא מגדיר את דיני התורה על פי המושגים שלנו,

לחץ כדי לכווץ...

דהיינו?

 

[בד קודש]

דהיינו?

לחץ כדי לכווץ...

אחדד את הדברים.
החילוק בין ר' חיים ללמדנות היוצאת מישיבת מהרי"ל (שיניתי הנוסח, חושבני שזו הצורה הנכונה לדון בלא לדבר על גדולי תורה), מתחלקת לשניים, ואלו שני החסרונות של השיטה.

א. ר' חיים הקשה קושיא על הרמב"ם, בכדי לתרצה הוא לא אמר "בהקדם נראה לבאר מהו בכלל דין שטר", הוא גם לא אמר "ונראה לבאר בדין שטר", הוא פשוט תי' את השאלה ע"י יסוד בדין שטר.
לא בזה הוא עסק. הוא לא נכנס לשאלה מה זה שטר. מוחו הגאוני העלה את היסוד בכדי לתרץ את השאלה.
הלמדנות שיוצאת ממהרי"ל היא שכשיש לך קושיא על דין שטר אתה עוצר ומתחיל לחשוב "מהו בעצם דין שטר" בכדי 'להבין' את התירוץ לשאלה.

ב. כשר' חיים יסד יסודות בדיני התורה, הוא לא אמר אותם בנוסחאות שאין בינם לבין הגדרה והסבר כל קשר...
אביא כאן ציטוטים מאשכול מזדמן שמצאתי כעת בפורום (לא מכוון לכותב כלל, הוא נוסח הנפוץ בין תלמידי מהרי"ל)
"שתורת שלו אינה מוגבלת לחפץ הקנוי"
"כל פרשה כזו יוצרת זכות ממון ייחודית,"
"אם הירושה רק קובעת את שייכות הממון ליורש",
"כל פרשה יוצרת זכות ממון עצמאית, וכולן חלות על "שלו"."
"זכות הפרשיות מסתיימת בחלות "שלו", שהוא חפצא חדשה"
"כל פרשה פועלת ליצור "שלו", ולא רק מחייבת את גוף הממון"
"הרי העדר תשלום החוב הוא עבירה על פרשת נזיקין"
"פרשה זו אינה מסתיימת בשעבוד, אלא תובעת פרעון"
"המקרא "שלם ישלם" תובע פרעון"
ניתן להחיל תורת נזיקין ללא "שלו"
"גם מתנות כהונה ועניים, וירושה, תובעות קיום פרשותיהן"
"תביעת הפרשה היא תביעת גוף הממון"
הנוסח "תביעה" ביחס לכמעט כל דבר בתורה הוא דוגמה אמיתית לשינוי בין הגר"ח לבין למדנות מהרי"ל.

 

[יחזקאל יחזקאלי]

שמעתי ממנו בעבר שיעורים ואני הוגה בספריו, אבל האמת היא שהמבקרים יותר צריכים להוכיח שהם מכירים את דרכו ממני.


וכן הרבה מתלמידי כל מיני רבותינו שאה מביא זו תופעה כללית ועצובה של "אנשי הרייד" ואינה קשורה למהרי"ל שבמהותה פחות לוקה בזה מפני שאינה ישיבת רייד.

לחץ כדי לכווץ...

הרב רבי ירח הידען, אני מתנצל קבל עם ועדה
לא הובנתי כראוי
לא התכוונתי שאני ובד קודש שואלים אותך, אלא קראתי בד קודש!, אני ועוד כמה [וירח הידען ביניהם] שאןלים אותך, בדקודש.
על דרך ראובן! בכורי אתה.