הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) (3 צופים)

[בד קודש]

בסה"כ הרגיזה אותי העובדה שאתה מזלזל ברמת דיוקו של הגרח"ש זללה"ה, כידוע בבית בריסק הקפידו מאד על הדקדוק במעשים, [ואף בקובץ תבונות שם הרחיבו בענין דקדוק הגרח"ש במה שסיפר], ועל כן חרה לי מאד וצרם לי נורא הפקפוק בסיפוריו.

לחץ כדי לכווץ...

לא כל מה שעשו בבריסק קדוש יאמר לו.
אם אצלכם החליטו להיות בכלל ']תי יאמין לכל דבר' איני חייב להיות חלק מזה.

אני מאמין למי שמספר בכלי ראשון, בין אם הוא גאון הדור ובין אם הוא עם הארץ גמור,
ובלבד שהיא ראוי לאמון בסיסי.

אבל אני לא מאמין לסיפור שסופר משמועה לא מבוססת ואף אחד לא יודע את מקורו הראשון,
בין אם המספר הוא גאון הדור ובין אם הוא עם הארץ גומר,
ולמרות שהוא ראוי לאמון בסיסי.

 

[יאשע בער]

הוא פתח רעק"א, קצות, נתיבות, שמעתתא, אבנ"מ, מחנה אפרים, נודע ביהודה, אור שמח, יש"ש, אחיעזר, שערי יושר, וכמובן אבן האזל וחידושי רבינו חיים הלוי.

לחץ כדי לכווץ...

ידוע בשם הרב שך, היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה לפי שאין להם כסף לקנות אחרונים. [שמעתי מעשה מכלי ראשון, מאחד שלא היה אומר יסודות מעצמו, אלא היה רק לומד את סברות האחרונים ומחשבנם זו בזו, ופעם נכנס לשאול את הרב שך שאלה, והתחיל הבחור לומר לו 'הגרי"ז אומר כך והאו"ש אומר כך', עצר אותו הרב שך ואמר לו 'זה הגרי"ז ור' מאיר שמחה אומרים, אבל מה אתה אומר'?],

 

[ליחדא שמיה]

הרב @בד קודש - לא הצלחתי להבין את דבריך, אם ראיתי נכון, אתה טוען שהגר"ח לא חידש צורת לימוד, אלא רק הבנה חדשה, כלומר, הצורה שהיו לומדים בבית מדרשו של הגר"ח לא היתה צורה אחרת מהצורה שהיו לומדים בבית המדרש של הגר"א מוילנא. ובכן, אני שמח לבשר לכבודו, שגם בישיבת מהרי"ל, צורת הלימוד אינה שונה מהצורה שבה היו לומדים בבריסק. בשניהם לומדים גמרא עם רש"י ותוס' וראשונים ואחרונים. בשניהם יש שיעורים. בשניהם יש סדרים וחברותות.

עריכה: שוב ראיתי את מה שכתבת אח"כ, וזו לשונך,
'ההבנה היא בתוך סוגיא,
הסוגיא בזבחים לא חייבת ללכת עם אותה הבנה של הגמ' בב"ק,
אין הכרח לקו אחד שמוביל את ההבנה שלי בתורה, - אם כי להגר"ח היה קו אחד וזה חלק מהייחודיות שלו.

לעומת זאת שיטת לימוד היא מעל כל הסוגיות,
שיטה היא קו אחד שלא משתנה לאורך כל הש"ס,
כמו במה לבחור לעסוק, או הנוסח שאיתו מדברים' עכ"ד.

דברים אלו עמומים [כמעט כמו כתבי הגרח"י] ואנסה לפרש את דבריך ולפשטם כפי הבנתי.

בדרכי הלימוד ישנם שני הבחנות, יש את הנקודה שאתה מכנה 'שיטת הלימוד', והיא הצורה כיצד לגשת לכל סוגיא. ובעצם היא דבר מוקדם לסוגיא. היא המח והשכל שאיתה אני ניגש לסוגיא. לעומת זאת יש נקודה נוספת שהיא 'הבנת הלימוד', כלומר, לאחר שהשתמשתי בשיטת הלימוד המקובלת מדורי דורות, עדיין אני צריך להבין. ובזה כבר כן יש מקום להרחיב ולהוסיף ולשנות מדרכי ההבנה של רבותינו. עד כאן דבריך כפי קוצר השגתי.

ולעניות דעתי דבריך נכתבו בפליטת קולמוס, בשגגת העט, כי בעצם לפי דבריך שיטת לימוד היא לא שיטה איך להבין את התורה, אלא משהו אחר, משהו שעדיין לא מסביר את התורה ואחריו יש מה להבין, אז כבר את זה אי אפשר להבין, כי מה יש עוד בשיטת לימוד חוץ מלהבין.

מלבד זאת, לו יהי כדבריך, עדיין ברור שהמקום של הבנת התורה הוא חלק הרבה יותר עיקרי מצורת לימוד התורה, כי מי שלמד תורה בצורת הלימוד המקובלת אך לא הבין דבר - ברור שהוא לא הגיע לתכלית של לימוד התורה, וא"כ אני במקומך הייתי אומר שאת צורת הלימוד אין בעיה לשנות, אך את הבנת הלימוד - בזה אסור ליגוע, זה הרבה יותר קריטי ללימוד התורה.

ועוד בה שלישיה, מה שכבר כתבתי שצורת הלימוד בבית מדרשו של הגרח"י אינה שונה מהצורה של שאר מקומות התורה, ורק ההבנה היא שונה. [ומה שאתה קורא 'הנוסח שאיתו מדברים', עם זה סתם מילים בעלמא את זה ודאי אין בעיה לשנות, כפי שהגר"ח מסר שיעור באידיש ואנו לומדים בעברית, ואם הכונה לדברים יותר מהותיים - זה כבר שייך לחלק של הבנת התורה. ובין כך ובין כך, ברור שהגר"ח חידש גם שפה חדשה בלימוד, ודרך חדשה איך לגשת לסוגיא, ואת הדרך הזו איננו רואים לא אצל הגר"א ולא אצל הגר"ח מוולוז'ין ולא אצל ר' זונד'ל מסלנט, כך שלא נראה שיש מניעה לחדש דרך בלימוד. מה גם שהדרך אינה מהפך כמו המהפך שעשה הגר"ח - מדרך הפלפול וכדו' אל ההבנה מתוך הסוגיא, אלא בתוך הדרך של הגר"ח הם הוסיפו עומק].

[כמו כן ברור שאין כזה מושג ללמוד עם הבנה אחת את נשים נזיקין, ועם הבנה אחרת את קדשים, כי ההבנה היא במילים אחרות השכל של האדם שמנסה להבין את חכמת התורה, חכמת התורה היא אחת, אין שני סוגי חכמה, ואשר על כן ברור שבאותה צורה ובאותו שכל שהוא ניגש להבין את התורה בסדר נזיקין כך הוא צריך להבין את התורה בסדר קדשים].

בתקווה שדברי יובנו ויתקבלו.

 

[בד קודש]

ידוע בשם הרב שך, היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה לפי שאין להם כסף לקנות אחרונים. [שמעתי מעשה מכלי ראשון, מאחד שלא היה אומר יסודות מעצמו, אלא היה רק לומד את סברות האחרונים ומחשבנם זו בזו, ופעם נכנס לשאול את הרב שך שאלה, והתחיל הבחור לומר לו 'הגרי"ז אומר כך והאו"ש אומר כך', עצר אותו הרב שך ואמר לו 'זה הגרי"ז ור' מאיר שמחה אומרים, אבל מה אתה אומר'?],

לחץ כדי לכווץ...

מה שכתבת אין לו שום שייכות לכאן.
זה שהרב שך אמר לעני שלא היה לו לקנות ספרים, שעליו נאמר הזהרו בבני עניים,
לא אומר בשום צורה ובשום דרך, שעדיף לנהוג כך.

וזה שהוא העיר לבחור שלא היה בעל הבנה שאין מעלה בלדקלם ווארטים של האחרונים אלא להבין מעצמך,
זה לא אומר שאין ללמוד את דברי האחרונים ועליהם לבסס את הבנתי שלי העצמית.
אלו דברים שלא מוכיחים מאומה, ואינם שייכים לנידון דדן.

ולגבי דברי הרב @ליחדא שמיה,
אין לי כוח להכנס שוב לכל הנושא של הגר"ח ור' זונדל והגר"א,
אומר בקצרה את אשר יודעני ואשר חושבני.

כשם שפרצופיהן אינם דומים כך דעותיהן אינן שוות.
לכל אחד יש קו הבנה משלו, לעולם לא יהיו שני אנשים בעלי אותה הבנה, וכיון שכך אין מישהו ש"משנה" מהבנה אחת לרעותה.
זה לא שינוי אלא זו הדרך להגיע ללימוד הטוב ביותר, עם הראש העצמי שלי ועם ההבנה שלי.

אבל יש צורת לימוד.
זה יכול להיות פלפול, זה יכול להיות למדנות, זה יכול להיות בקיאות וזה יכול להיות עיון.
כל אלו הם צורת או שיטת לימוד.

ר' חיים לא חידש את הצורה של הלמדנות הקיימת היום של העמקת הפשט על ידי חקירות ועיון בתוך הסוגיא עצמה,
למרות שאכן זה דבר שבזמנו לא היה מצוי.
ההגדרה היא שהוא "החזיר" את זה, ולא שהוא חידש את זה.
כמו שכבר כתב הגרי"ז בהקדמה לחידושי ר' חיים שהראשונים גם למדו כך.

ר' חיים כן חידש את ההבנה.
דהיינו, מי שלומד את ר' חיים רואה שהיסודות הגדולים שלו, כולם בעלי קו אחד.
צווי דינים, גברא וחפצא, מחלוקת רמב"ם עם כל הראשונים, ועוד דוגמאות שאינן בזכרוני כרגע.

ובמשפט אחד - צורת לימוד זו הגישה לעצם הלימוד - איך צריך ללמוד, מה לתפוס בסוגיא ומה להשמיט, איך להגיע לכל נושא ויסוד וכו'.
הבנה זהו הלימוד עצמו - קושיא ותירוץ, מהלך וחילוק, וכו'.

עד כאן בעניין הגר"ח.

הגרח"י חידש צורת לימוד.
דהיינו, העמקת יתר במושגים עצמם, הגעה ליסודות דרך מחשבה עליהם ולא כתי' לשאלה. ונוסח שונה של העמדת היסודות.
כל אלו הינם שינוי בצורת הלימוד ובהחלטה - מה אנו עושים בעוסקינו בלימוד הסוגיא.

הן אמנם שהינך יכול לומר שהנוסח אינו חלק מהשיטה,
אבל כשהוא הופך לנחלת כל תלמידיו,
הוי אומר שיש כאן משהו מובנה יותר.

כי לכל ראש ישיבה ומג"ש יש נוסח משלו,
ואף אחד מהם לא הצליח להעביר את כל תלמידיו לנוסח שלו,
ואם הוא היחיד שהצליח, כנראה יש כאן משהו יותר עמוק מכולם.

 

[יאשע בער]

מה שכתבת אין לו שום שייכות לכאן.
זה שהרב שך אמר לעני שלא היה לו לקנות ספרים, שעליו נאמר הזהרו בבני עניים,
לא אומר בשום צורה ובשום דרך, שעדיף לנהוג כך.

לחץ כדי לכווץ...

הוצאת את דברי הרב שך מהקשרם.
זה לא שהרב שך למד את הגמרא 'היזהרו בבני עניים', והסביר טייטש 'בני עניים, כגון כאלו שאין להם כסף לקנות אחרונים',
אלא הוא אמר בדרך צחות שהסיבה שבני עניים מצליחים בלימודם היא בגלל שאין להם כסף לקנות אחרונים.
זה ידוע ומפורסם שהרב שך התנגד ללימוד אחרונים בצורה קיצונית. כמובן שלא אחרונים כרעק"א וקצוה"ח.

 

[בד קודש]

הוצאת את דברי הרב שך מהקשרם.
זה לא שהרב שך למד את הגמרא 'היזהרו בבני עניים', והסביר טייטש 'בני עניים, כגון כאלו שאין להם כסף לקנות אחרונים',
אלא הוא אמר בדרך צחות שהסיבה שבני עניים מצליחים בלימודם היא בגלל שאין להם כסף לקנות אחרונים.
זה ידוע ומפורסם שהרב שך התנגד ללימוד אחרונים בצורה קיצונית. כמובן שלא אחרונים כרעק"א וקצוה"ח.

לחץ כדי לכווץ...

ידוע ומפורסם זה ממש כלום.
תביא ציטוט שלו, או מכתב שלו על זה.

במכתב הידוע על העיון והבקיאות אין זכר לזה.

 

[יאשע בער]

במכתב הידוע על העיון והבקיאות אין זכר לזה.

לחץ כדי לכווץ...

יש רמז - 'ולעיין בראשונים והאחרונים המפורסמים כמו הפנ"י והרעק"א וכיו"ב'.

 

[בד קודש]

יש רמז - 'ולעיין בראשונים והאחרונים המפורסמים כמו הפנ"י והרעק"א וכיו"ב'.

לחץ כדי לכווץ...

אני ממש לא רואה הבדל בין הפנ"י ורעק"א לרשימה שהבאתי לפני כן עיי"ש.

 

[יאשע בער]

אני ממש לא רואה הבדל בין הפנ"י ורעק"א לרשימה שהבאתי לפני כן עיי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שרעק"א ופנ"י, הם לא באותה קטגוריה של שער"י ואחיעזר, לא כך?

 

[בד קודש]

אני חושב שרעק"א ופנ"י, הם לא באותה קטגוריה של שער"י ואחיעזר, לא כך?

לחץ כדי לכווץ...

את שני אלו מצאת?.....
הרב שך עצמו הביא בשיעורים את הגרש"ש.
ומלבדם יש

קצות, נתיבות, שמעתתא, אבנ"מ, מחנה אפרים, נודע ביהודה, אור שמח, יש"ש,

לחץ כדי לכווץ...

ומסתמא יש עוד.

 

[יאשע בער]

את שני אלו מצאת?.....
הרב שך עצמו הביא בשיעורים את הגרש"ש.
ומלבדם יש

ומסתמא יש עוד.

לחץ כדי לכווץ...

כונתו הברורה של הרב שך היתה לעיין בראשוני האחרונים כמו רעק"א קצות ומחנ"א, ולא באחרוני האחרונים. וע"ז כעס שמכלים את הזמן בלימוד האחרונים במקום ללמוד גמרא.

 

[בד קודש]

כונתו הברורה של הרב שך היתה לעיין בראשוני האחרונים כמו רעק"א קצות ומחנ"א, ולא באחרוני האחרונים. וע"ז כעס שמכלים את הזמן בלימוד האחרונים במקום ללמוד גמרא.

לחץ כדי לכווץ...

אז למה הוא הביא את זה בשיעור?

קצות כן, אבנ"מ ושמעתתא לא?
מחנ"א כן ואור שמח לא?

 

[יאשע בער]

אז למה הוא הביא את זה בשיעור?

קצות כן, אבנ"מ ושמעתתא לא?
מחנ"א כן ואור שמח לא?

לחץ כדי לכווץ...

מה שהוא הביא בשיעור זה לא מה שצריכים ללמוד בסדר.
אני חושב שחילקתי בצורה מאד ברורה, ראשוני האחרונים כן, ולכן גם אבנ"מ וש"ש, אך אחרוני האחרונים לא, ולכן או"ש לא.

 

[בד קודש]

מה שהוא הביא בשיעור זה לא מה שצריכים ללמוד בסדר.

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שהוא זעק הרבה יותר על זה שלא חוזרים על השיעורים...
לידיעתך, בפוניבז' - לפחות בזמן הרב שך - ברישמית, חוזרים על השיעור בסדר א'...
השיעור הוא חלק מרכזי במהלך הסדרים.

 

[יאשע בער]

אני חושב שהוא זעק הרבה יותר על זה שלא חוזרים על השיעורים...
לידיעתך, בפוניבז' - לפחות בזמן הרב שך - ברישמית, חוזרים על השיעור בסדר א'...
השיעור הוא חלק מרכזי במהלך הסדרים.

לחץ כדי לכווץ...

כיום רשמית חוזרים על השיעור בסדר ב'. ונכון שהשיעור הוא חלק מרכזי מהסדרים, אך אם לומדים בקצב השיעור וחוזרים עליו, ברור שאין זמן לפתוח אחרונים.

 

[בד קודש]

כיום רשמית חוזרים על השיעור בסדר ב'. ונכון שהשיעור הוא חלק מרכזי מהסדרים, אך אם לומדים בקצב השיעור וחוזרים עליו, ברור שאין זמן לפתוח אחרונים.

לחץ כדי לכווץ...

א. טעות. היום לא חוזרים על השיעור כלל. הצדיקים שכן חוזרים, משלבים אותו בסדר א' עם החומר של סדר א' עליו נמסר השיעור.
ב. לפי מה שאמרת בתחילה, הרב שך היה נגד לימוד האחרונים במצד עצם הלימוד, בלי קשר להספק בסדר א'. כעת אתה טוען שזה עניין של השיעור?
המציאות היא שהרב שך אמר אחרונים בשיעור כולל ר' שמעון ור' איסר זלמן,
אותם ועוד אחרים למדו הבחורים בסדר א',
אצל הרב שך היו בבית את ספרי האחרונים, הוא למד אותם ועסק בהם ומעולם לא אמר לא ללמוד אחרונים.

 

[יאשע בער]

א. טעות. היום לא חוזרים על השיעור כלל. הצדיקים שכן חוזרים, משלבים אותו בסדר א' עם החומר של סדר א' עליו נמסר השיעור.

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון. הוראתה הרשמית של הישיבה [ובתחילת שיעור א' מקפידים ע"ז מאד] היא שגם החברותא של סד"א וגם החברותא של סד"ב יהיה מאותו שיעור.

 

[בד קודש]

לא נכון. הוראתה הרשמית של הישיבה [ובתחילת שיעור א' מקפידים ע"ז מאד] היא שגם החברותא של סד"א וגם החברותא של סד"ב יהיה מאותו שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא משנה.
אף אחד לא חוזר על השיעור.
הסיבה היחידה ששיעור א' מקפידים על כך וגם זה עד חנוכה, היא שיש מי ששומר שזה יהיה כך (הרב שציגל)....
היחידים שחוזרים הם הצדיקים (צולי"ם בלע"ז) והם עושים זאת בסדר א'.

 

[ירח הידען]

היחידים שחוזרים הם הצדיקים (צולי"ם בלע"ז) והם עושים זאת בסדר א'.

לחץ כדי לכווץ...

ההוראה של הראשיב'ה זצ"ל היתה לא לעשות זאת בסדר א אלא רק בצהריים (לא סדר ב')

אבל הספרים שטענת שלא היו לו והוא לא הסתכל בהם,

לחץ כדי לכווץ...

טענתי שבהיותו צעיר לא היו לו נא לדייק

 

[בד קודש]

טענתי שבהיותו צעיר לא היו לו נא לדייק

לחץ כדי לכווץ...

כי לא היו ספרים...
אם בגיל מבוגר - כשהיו, הוא הסתכל בהם,
זה אומר שאם הם היו לו בגיל צעיר,
הוא היה מסתכל או לא?

ההוראה של הראשיב'ה זצ"ל היתה לא לעשות זאת בסדר א אלא רק בצהריים (לא סדר ב')

לחץ כדי לכווץ...

בגלל תועלת השיעור,
ח"ו לא כדי לא ללמוד אחרונים.