עשי"ת, יום כיפורים ההכנה החשובה ביותר בשעות האחרונות שלפני יום הכיפורים?

[דרשני]

מהי ההכנה החשובה ביותר בשעות האחרונות שלפני יום הכיפורים?
וכיצד מגיעים ליום הכיפורים מתוך שמחה ולא מתוך פחד בלבד?

 

[חכמתא]

מהי ההכנה החשובה ביותר בשעות האחרונות שלפני יום הכיפורים?

לחץ כדי לכווץ...

לאכול טוב ולקיים המצווה, לא לכעוס על בני הבית ולא להרשות לחץ.

 

[אל'יהו]

וכיצד מגיעים ליום הכיפורים מתוך שמחה ולא מתוך פחד בלבד?

לחץ כדי לכווץ...

פחד על שום מה?
לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים, יום מחילה וכפרה, יום טהרת עוונות, יום שכולו רחמים.
אם נבין רק את מקצת החסד של היום הזה, שכתב החינוך: "שהיה מחסדי ה' על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על כל החטאים עם התשובה",
לא נפסיק לשמוח בהלל ובהודאה להשי"ת.
אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים.
ולא סתם בכניסת היום מברכים כולם: "שהחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה"!
הפחד היחיד שצריך להיות הוא שלא ניכשל ח"ו בשום דבר חטא ועוון, בעיקר במצוות היום, אבל זה תלוי בנו וביכולתינו הדבר.

 

[והב בסופה]

לעסוק בתורה או במצוות, מה השאלה.
מה שצריך לפי הענין והזמן, לעזור בבית, ללמוד אם יש זמן, לעשות מצוות - לבקש מחילה, לתת צדקה וכו'.
לא חושב שיש איזה מעשה מיוחד שצריך לעשות

 

[אברך מישיבת מיר]

לדעת שהי"ת לא הפיל אותנו עם יום הכפורים ח"ו, ואין לו שום דבר כנגדנו אלא אדרבה הוא אוהב אותה ורוצה ומחפש את טובתנו, והעיקר להשקיע בתפילה.

 

[יהודי פשוט ממש]

וכיצד מגיעים ליום הכיפורים מתוך שמחה ולא מתוך פחד בלבד?

לחץ כדי לכווץ...

פחד?, כמה שבצומות אני צם קשה, אבל מששמעתי את הסיפור שכשה'בית אהרן' מקרלין היה אומר שהחיינו בליל יהו''כ בכזאת התלהבות וברען, עד שהיו מכריזים לפני''ז שהנשים המעוברות שיצאו מהבית כנסת, אז השתנה לי כל הראש לגבי יהו''כ, בכל שניה של קושי - שמחתי מאידך על כל שניה של הזמנות [אפ' שסוף הצום כבר חיכיתי שהשעון יזוז].
וכמו שציטט 'הרב אליהו' לפני''ז, ומובא בכל הספרים [יש אישזהו לשון חזקה בר''מ שלא יודע היכן זה] על הזכות האדירה של יום מחילה, בדרך הטבע זה לא מובן, אחרי שנה ששוכחים לפעמים, ממלך מלכי המלכים, לא מלך בשר ודם, ולא רק שהוא מסכים למחול, ואף נהפך לזכיות, אלא אף שמח ומחכה, ומבקש ורוצה שאנחנו נבקש סליחה, אז פשוט שזה יום שמחה ויו''ט ממש.

 

[יהודי פשוט ממש]

אולי הכוונה לפחד מהקושי של הצום, [והנערויין שמתווסך לחמישה עינוים]