אין קשר בין דברי המ"ב לתנועת המסר המ"ב דיבר על החובה לעוררר עצמו ליראת שמים אך תנועת המוסר על גווניה השונים עשתה עסק מעיסוק רב בתיקון המידות וזהו חידוש של הגרי"ס שכידוע החזו"א דעת אחרת בעניין וכידוע
טעות גמורה!

תורת המוסר מורכבת משני חלקים. א. עבודת המידות. ב. יסודות היהדות ועבודת ד'.
מי שלא קרא ולא שנה בספרי האור ישראל ותלמידיו עד לאחרוני בעלי המוסר כמו ר' ירוחם ממיר, הרב דסלר ור' יחזקאל לווינשטיין, יכול לטעות שהחזו"א חלק על בעלי המוסר.
אבל מי שקצת למד, יודע שהחילוק היחיד בין בעלי המוסר לחזו"א הוא - מה הדרך להגיע למידות מתוקנות הא ותו לא (וגם על זה אמרו גדולי המשגיחים בדור האחרון שלכו"ע צריך את שניהם והנידון הוא רק מה להדגיש יותר).

לגבי עבודת ד', ר' ישראל לא חידש דרך (בשונה מהחסידות). הוא רק הסביר הרחיב והבין בדברי רבותינו - רבינו יונה, רבינו בחיי והרמח"ל. הדברים שלו מופיעים הרבה פעמים בספרי הח"ח, הנפה"ח ועוד. עד לדורו של ר' ישראל סלנטר העבודה הייתה מושרשת אצל כל איש מישראל, ראה ר' ישראל שנתמעטו הדורות ויש צורך דחוף בחיזוק לעבודת ד', לכן יסד את העיסוק בדברים שהיו ידועים עוד הרבה לפני כן, מאז מתן תורתינו.

לגבי החסידות הנ"ל, אני נמנע מלעסוק בנושא מחמת עבירה על עקרונות הפורום
 
יש מ"ע תמידית את ה' אלקיך תירא ובלי לימוד מוסר א"א להיות יר"ש וק"ו בדורנו ולא לחינם טרחו גדולי הדורות שלמה המלך וכן הרס"ג גאון גדולי הראשונים כמו הר' יונה, הרא"ש, חוה"ל, ועוד לחבר ס' מוסר, וגם הש"ס מלא בדברי מוסר בלולים בתוך הסוגיות אם לא שיש חיוב ללמוד מוסר. ע' בכוכבי אור להגר"י בלאזר בהקדמה וכן בס' גודל ענין ספרי מוסר לתלמיד הח"ח. שהאריכו בזה. והח"ח התבטא באזני הגר"א וסרמן ששיבח בפניו ישיבה מסויימת ושאלו האם יש שם סדר מוסר וכשא"ל שלא א"ל אין זה שוה אפילו כאבק הפורח. (בס' הנ"ל)
 
ובספר משנה ברורה מביא מהיערות דבש, שהכוונה במאמר חז"ל "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין", הוא ללימוד אגדות חז"ל וספרי מוסר. עיי"ש והוא חידוש גדול.
הנה לשון חז"ל (בב"ב טז.) הוא כך:
'ומאי אהדרו ליה חבריה [דאיוב] (איוב טו, ד) 'אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל' ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין'. מבואר כי דרשו חז"ל דבר זה ממה שכתוב 'אף אתה תפר יראה' היינו כי אמרו חבריו של איוב [-כנגד טענתו 'בראת צדיקים בראת רשעים וכו''] שאין זה נכון שאין בחירה כנגד היצר, כיון שביד האדם לחזק את ה'יראה' בתוכו וממילא לנצח את היצר הרע, ואם כן העיקר תלוי בלימוד המעורר ליראת שמים, ומה הוא לימוד זה אם לא הלימוד ב'ספרי יראה'?

עם זאת יש לציין, כי ברש"י שם מבואר כי התורה היא תבלין 'שהיא מבטלת את הרהורי עבירה כדאמר בעלמא (קדושין דף ל:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח כו' הלכך לאו אנוסין נינהו שהרי יכולין להציל עצמן'.
ובפשטות נראה דכוונתו כעין דברי הרמב"ם המפורסמים (איסו"ב, כב, כא) 'גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה', כי כך הדרך לבטל הרהורי עבירה ומחשבת עריות. ולפי"ז פשוט כי הדבר כולל את כל לימוד התורה, ולאו דווקא ספרי מוסר.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון