הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[אבא מרי בר פפא]

מה החידוש?
"ולכן מקריבן הקרבנות כולם עפ"י שאין הבית בנוי" (רמב"ם עבודה)
רק צריך מסורת היכן המזבח, וכנראה שלחת"ס היה

לחץ כדי לכווץ...

אם החת"ס עצמו היה צריך להביא שם שר' יחיאל מפריס ניסה להקריב קורבנות כנראה שיש בזה מן החידוש

 

[אבא מרי בר פפא]

הרוקח מפרש שהתנינים הגדולים הם חיות ארוכות ושטוחות שיורקות אש מפיהם...

 

[בניהו בן יהוידע]

אם החת"ס עצמו היה צריך להביא שם שר' יחיאל מפריס ניסה להקריב קורבנות כנראה שיש בזה מן החידוש

לחץ כדי לכווץ...

הכן,
אך רבי יחאיל מפריס (פראי"ש) שעלה בשנת ה' י"ז,
לא עשה למעשה אלא עלה לא"י לבדוק (יתכן שמבחינה טכנית אך יתכן שמבחינה הלכתית)
כאשר המקור הראשון לכך הוא ספרו של רבי אשתורי הפרחי 'כפתור ופרח' [פ"ו] שחי דור אחריו,
שאומר שעלה על מנת לעלות לירושלים להקריב קרבנות,
ששואל איך יחדש אל אנו טמאים ואין כהן מיוחס,
ועונה על השאלה הראשונה טהב"צ,
אך למעשה לא ידוע מה עשה,

 

[אבא מרי בר פפא]

הסמ"ג (בהקדמה לספרו) סובר שרבי לא כתב את המשנה וכן ר' אשי לא כתב את הגמרא אלא הם קבעו את הנוסח והדורות אחרי ר' אשי שראו שהלבבות נחלשים העלו את המשנה והגמרא על הכתב וכן כתב במהרי"ץ חיות בדעת רש"י (נ"ל דהוא בב"מ בריש פרק הפועלים)
אומנם יש שחלקו עליהם ואיני זוכר כרגע מיהם

 

[מכנדבי]

הסמ"ג (בהקדמה לספרו) סובר שרבי לא כתב את המשנה וכן ר' אשי לא כתב את הגמרא אלא הם קבעו את הנוסח והדורות אחרי ר' אשי שראו שהלבבות נחלשים העלו את המשנה והגמרא על הכתב וכן כתב במהרי"ץ חיות בדעת רש"י (נ"ל דהוא בב"מ בריש פרק הפועלים)
אומנם יש שחלקו עליהם ואיני זוכר כרגע מיהם

לחץ כדי לכווץ...

דיברו מעט מעניין זה בכינוס שע"י קובץ מתיבות שהתקיים אמש.

 

[מכנדבי]

כתב בעל המנהיג בפירושו למסכת כלה (עמ' יח), שאיסור הסתכלות בפנויה הוא רק כאשר יש חשש שתינשא לאחר ותהיה אסורה עליו, אך במשודכתו מותר להסתכל כדי לחבבה עליו.

 

[סנה בוער]

הידעת שהספורנו כתב (סוף פרשת בא) שבכור החייב בפדיון הבן הרי הוא ככל הקדש ואסור במלאכת חול עד שיפדהו

 

[מכנדבי]

הידעת שהספורנו כתב (סוף פרשת בא) שבכור החייב בפדיון הבן הרי הוא ככל הקדש ואסור במלאכת חול עד שיפדהו

לחץ כדי לכווץ...

הידעת? לדעת הספורנו (שמות יג ב) בכור אדם שלא נפדה אסור בהנאה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[ישראל אדלר]

הידעת שהיה מותר לאהרן הכהן להיכנס לקודש הקדשים בכל עת ובתנאי שייעשה כסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (סוף ספר חכמת אדם בשם הגר"א, רש"ש יומא ב' ע"ב, וזה ע"פ המדרש).

 

[סנה בוער]

הידעת דדעת הרא"ה דבמוצ"ש לכו"ע תפילת ערבית חובה משום דתקנו רבנן למימר הבדלה
וכן הידעת דדעת היעב"ץ והשואל ומשיב דתפילת ערבית בליל שבת לכו"ע חובה, וכבר איתא בזוהר הכי

 

[דרשן]

הידעת?
רבי פתחיה מרגנשבורג, מבעלי התוספות, העיד שבאלוני ממרא הראו לו עץ זית שלפי המסורת עליו נשענו שלושת המלאכים. העץ היה מחולק לשלושה חלקים וביניהם עמדה אבן שיש.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מכנדבי]

- כתב הלחם משנה (הל' שבת פכ"א ה"א) שחצי שיעור במלאכת שבת לא נאסר מהדין הכללי של חצי שיעור, אלא מעשה ד"תשבות".
- בשו"ת מכתב סופר (לר"ש סופר בן החת"ס, קונטרס מקדש מעט) כתב שצורת בית הכנסת מכוונת כנגד צורת בית המקדש, ע"ש שהאריך בזה.
- כתב החת"ס (שו"ת או"ח סי' קפא) שאף שלכל דיני התורה אמרינן שנתקטנו הביצים, שיעור אתרוג הוא כביצה של זמננו, משום שאין הדבר תלוי בגודל אלא בגמר פרי. "וכך יפה לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא שערו אבותינו, ומילתי כבר אמורה החד"ש אסור מן התורה בכל מקום".

 

[איש חסיד היה]

יש מבעלי התוס' שכתבו שסיחון נולד בתיבת נח!
וכך הביא המהרש"א (נדה סא, א) בשם המדרש.

במושב זקנים (פר' חוקת) הביא שיטה אחת שהוא בנו של נח עצמו בזיוו"ש, ונשא את אם עוג וסיחון קודם המבול, ונתעברה ממנו קודם המבול וילדה בתיבה את סיחון.
שיטה נוספת הביא שהוא היה בנה של נעמה אשת נח שאנסה אביו של סיחון קודם המבול, וסיחון עצמו נולד בתיבה.

בדעת זקנים מבעלי התוס' כתב, שאמו היתה מעוברת ממנו מאחד מבני הא' שקודם המבול, ובעודה בעיבורה נשאה לאחד מבני נח, וילדה את סיחון בתיבה.

ובמהרש"א שם כתב בשם מדרש: שאביו של סיחון בא בזנות על אשת חם והרתה ממנו קודם המבול והוא נולד בתיבה, ומזה הטעם כשראה חם שאשתו כבר הרה שימש עמה בתיבה.