פסח, חודש ניסן הידעת!!! דברים מרתקים על פסח שלא כ"כ מוכרים

[נדיב לב]

ברוח אשכולו הנפלא של ר' @יהודי וזהו - הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים
חשבתי לייעד אשכול מיוחד לחודש ניסן, פסח, דיניו ומנהגיו.

מצאתם פירוש מפליא בהגדה? אירוע בנ"ך או בדברי הימים שאירע בימות הפסח ופחות מוכר? הנהגה מחודשת בפסח? הציעו זאת באשכול דנן.

בהגדה של פסח מעשה בר"א וכו' שהיו מסובין בבני ברק.
כל מי שקורא ברור לו שבני ברק זה שם מקום (וכבר הוזכר בנ"ך ובחז"ל העיר בני ברק).
אמנם ראיתי דבר נפלא, האברבנאל בפירושו על ההגדה (זבח פסח), שולל את זה מכמה צדדים, ולכן מחדש שבני ברק זה בכלל כרים מבריקים.
וזת"ד: "וכל זה מוכיח שבני ברק אינם אנשי או תלמידי עיר ברק, אבל הם כלים יפים שהיו מסובין עליהם בליל הפסח כדת וכהלכה וכו', ושמו לפניהם לכבוד ולתפארת הכלים ההם שנקראו "בני ברק", כי "בנים" יאמר על כל דבר בנין ומעשה, ו"ברק" יאמר על מראה המשי המבריק לעיניים, כי על הכלים ההם היו מסובין" עכת"ד.

לחץ כדי לכווץ...

עוד ידיעה נפלאה, במעשה המסופר בהגדה.
השפת אמת (פסח תר"מ) כותב שמעשה הזה לא אירע בליל הסדר!

ונימוקו, כיצד ייתכן לומר שר' אליעזר יתאכסן בליל הסדר בביתו של רבי עקיבא בבני ברק, והלא רבי אליעזר עצמו הוא זה שאמר (גמ' סוכה כז:) "משבח אני את העצלנין שאינן יוצאין מביתם ברגל", ואם כן כיצד עזב את עירו לוד והגיע אל בני ברק. (וכך הקשה במהר"ץ חיות סנהדרין לב:), ומכח זה מסיק השפ"א את דבריו. אמנם לפי' האברבנאל הנ"ל, יש ליישב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[שבחת]

הידעת שמריחת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות הייתה מדין זריקת הדם כמבואר
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צו עמוד א
שלשה מזבחות היו שם, על המשקוף ועל שתי המזוזות.

 

[דור ודור]

בפמ"ג סי' תעו ס"ב כתב שנפטר אברהם אבינו בערב פסח. ואז בישל יעקב את הנזיד עדשים.

 

[דור ודור]

יצחק אבינו: נולד בט"ו ניסן שנת ב'מ"ח. נפטר בט"ו ניסן שנת ב'רכ"ח.

 

[דור ודור]

מובא בתוספות במסכת נדה (ס"א. בשם המדרש), שעוג מצאוֹ לאברהם אבינו שהיה עומד בגרנות לתקן עוגות לפסח, ולכן נקרא עוג, על שם עוגות מצות.

 

[דור ודור]

משה רבינו ע"ה היה בארץ ישראל!
נאמר בתורה (שמות י"ט, ד'): אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וכתב בתרגום יונתן בן עוזיאל: אַתּוּן חֲמִיתוּן מַה דִּי עֲבָדִית לְמִצְרָאֵי (אתם ראיתם מה אשר עשׂיתי למצרים), וּטְעָנִית יַתְכוֹן עַל עֲנָנִין הֵי כְּעַל גַּדְפֵי נִשְׁרִין (ונשׂאתי אתכם על עננים כמו על כנפי נשרים) מִן פִּילוּסִין (-רעמסס), וְאוֹבֵילִית יַתְכוֹן לְאַתַר בֵּית מוּקְדָּשָׁא (והובלתי אתכם למקום בית המקדש), לְמֶעֱבַד תַּמָּן פִּסְחָא (לעשות שם את קרבן הפסח), וּבְהַהוּא לֵילְיָא אֲתֵיבִית יַתְכוֹן לְפִילוּסִין, וּמִתַּמָּן קְרִיבִית יַתְכוֹן לְאוּלְפַן אוֹרַיְיתִי (ובאותו לילה השבתי אתכם לרעמסס, ומִשׁם קרבתי אתכם לִלמוד תורתי).

 

[סיני]

באבודרהם תחילת פירוש ההגדה הביא ירושלמי לכן פסח נאכל על השובע, דאם היה נאכל כשהוא רעב יכול היה לבוא לידי שבירת עצם.

 

[סיני]

בהגדת ילקוט שמעוני כתב הטעם ששותים בארש"ט בפסח, להוציא מלב הקראים שלא אוכלים דבר חמוץ בפסח ומפרשים כל מחמצת לא תאכלו, דבר שטעמו חמוץ, ולהוציא מלבשם שותים בארש"ט.

 

[סיני]

בספר יסוד יוסף מסביר שאין לומר בליל פסח פסוקים של שמירה, ומסיים שם כל הממעט בפסוקי שמירה של ההגנה משובח, כי בזה מראה שהוא מאמין ונכון לבו בה' ובתורתו דכתיב ליל שמורים הוא.

 

[סיני]

ביוסף אומץ תשפ"ח הביא מנהג קדום באשכנז שהיה אחד מתחבא מעבר לדלת הבית, וכשהיו פותחין את דלת הכניסה לאמירת שפוך חמתך היה הלה קופץ בפתע פתאום אל תוך היבת, להמחיש לבני הבית את ביאתו הממשית של משיח צדקנו, וגדולי הדור היו מחזקים ומעודדים מנהג זה.

 

[סיני]

בארחות חיים סימן כו הביא דברי הרמב"ן שנהגו לאכול מאכל הנקרא פינול שומר, על שם שהוא ליל שימורים.

 

[סיני]

במעגל הטוב השלם עמוד סב הביא החיד"א מנהג שראה בטוניס שהיו לוקחים את "כלי המצות וירקות חובה" והעבירו שלוש פעמים על ראשו של כל אחד מן המסובים. ומנהג זה הובא בספר סדר היום "וכשאומר הא לחמא עניא יתן הקערה על ראשו והוא עומד ורגליו כמי שרוצה ללכת כדי שישאלו ואחרי שיגמור אותה ברייתא יחזור בקערה על ראשי המסובים.

 

[סיני]

הבעל שם טוב לא החמיר במצה שרויה, והחומרא אצל החסידים התחיל מזמן המגיד ממעזריטש (כתבי ר"י שו"ב עמ' נד בשם רבי מענדיל מויטעפסק).

 

[סיני]

ביום א' של פסח יהיה לעולם תשעה באב. סימן על מצות ומרורים יאכלוהו.

 

[אבי אב]

בטור הלכות פסח סימן תצ כותב בשם רה"ג שמענו מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן ולכן בשבת חול המועד פסח מפטרין בחזון העצמות היבשות.

 

[נדיב לב]

הידעת שפרעה היה גמד. אור החיים בראשית פרק מז.

לחץ כדי לכווץ...

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יח עמוד א
ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא): פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה, ופרמשתקו אמה וזרת, לקיים מה שנאמר ושפל אנשים יקים עליה.

לחץ כדי לכווץ...

הידעת שלפי הרש"ש יכול להיות שאף לדעת ר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה יועיל אכילה של אדם מדין שריפה אם קוראים את הפסוק של "כי האדם עץ השדה" בניחותא, ומחשיבים העיכול לשריפה.
(פסחים כ"א)

לחץ כדי לכווץ...

הגר"א נהג לאפות את מצות הלילה הראשון הרבה קודם הפסח יחד עם שאר מצות החג. מע"ר הלשם קפח.

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

מלכים ב כג גבי פסח יאשיהו
כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה:

דברי הימים ב לה
וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:

דברי הימים ב פרק ל פסוק כו - כז
וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם:

לחץ כדי לכווץ...

הידעתם שהפיוט חד גדיא ואחד מי יודע, נדפסו בהגדות סה"כ לפני כארבע מאות שנה!?

לחץ כדי לכווץ...