חידה בהלכה היתכן ויהיה מותר לתלוש ערבות ביו"ט ?!

[התורה]

כיצד יתכן מקרה בו יהיה מותר לתלוש ערבות ביום טוב עצמו ?

 

[נדיב לב]

כיצד יתכן מקרה בו יהיה מותר לתלוש ערבות ביום טוב עצמו ?

לחץ כדי לכווץ...

כשגדל בעציץ שאינו נקוב (יש מתירים לד' מינים ראה כאן). ולגבי שבת ל"ה מלאכה מהתורה עיין שבת צה.

 

[התורה]

כשגדל בעציץ שאינו נקוב (יש מתירים לד' מינים ראה כאן). ולגבי שבת ל"ה מלאכה מהתורה עיין שבת צה.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, ישר כח גדול על דבריך,

ממש מתוקים מדבש ונופת צופים,

לא נפסק כדבריהם,

אני מדבר על מקרה שנפסק כן.

 

[התורה]

אדייק החידה,

יתכן ואף מצוה עליו לתלוש ביום טוב דייקא,

ולא להמתין לאחריו

 

[נפקא מינא]

לתלוש ענף ערבה מתוך כלי עם מים כדי להחזירו למים לאחר מכן

 

[בני הלויים]

כיצד יתכן מקרה בו יהיה מותר לתלוש ערבות ביום טוב עצמו ?

לחץ כדי לכווץ...

כשתולש בשינוי ערבות למקדש ואין שבות במקדש.

 

[אליהו ישראלי]

כשתולש בשינוי ערבות למקדש ואין שבות במקדש.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה דזה אינו
דהא כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה, (עירובין קג.)
ופירש"י דצורך עבודה היא, דלאו אורח ארעא לעבוד כשנראית מכתו,
ומכל מקום מותר לעשות כן רק במקדש עצמו ולא במדינה.
ואין לומר בערבה הגדלה במקדש, דהא לא תטע לך אשרה כל עץ כתיב.

ויש לדחות דבמדינה היינו שלא לצורך עבודה כלל, אך מהיכ"ת לומר כן

 

[התורה]

כמדומה דזה אינו
דהא כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה, (עירובין קג.)
ופירש"י דצורך עבודה היא, דלאו אורח ארעא לעבוד כשנראית מכתו,
ומכל מקום מותר לעשות כן רק במקדש עצמו ולא במדינה.
ואין לומר בערבה הגדלה במקדש, דהא לא תטע לך אשרה כל עץ כתיב.

ויש לדחות דבמדינה היינו שלא לצורך עבודה כלל, אך מהיכ"ת לומר כן

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה הדברים הפשוטים כדברי הרב שליט"א

 

[התורה]

סוכה מה.

מבואר במשנה בסוכה (מה.): מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא..., כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותם מערב, ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו.

וכתב הביכורי יעקב מדלא נקט כן רק בערב שבת, שלא היה בכל שנה, אלא כשחל יום השביעי להיות בשבת, ולא נקט כן שבערב יום טוב היו מלקטין המורביות שזקפו ביום טוב הראשון..., מזה משמע דבערב יום טוב לא היו מלקטין אותו אלא ביום טוב עצמו.