חידה בהלכה - היתכן ויהיה מותר לתלוש ערבות ביו"ט ?! | אוצר החידות חידה בהלכה - היתכן ויהיה מותר לתלוש ערבות ביו"ט ?! | אוצר החידות
הודעה חבר 9 נבחר כפתרון הטוב ביותר.

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פותח האשכול
הודעות
386
תודות
519
נקודות
176
כיצד יתכן מקרה בו יהיה מותר לתלוש ערבות ביום טוב עצמו ?
 
כשגדל בעציץ שאינו נקוב (יש מתירים לד' מינים ראה כאן). ולגבי שבת ל"ה מלאכה מהתורה עיין שבת צה.
ראשית, ישר כח גדול על דבריך,

ממש מתוקים מדבש ונופת צופים,

לא נפסק כדבריהם,

אני מדבר על מקרה שנפסק כן.
 
כשתולש בשינוי ערבות למקדש ואין שבות במקדש.
כמדומה דזה אינו
דהא כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה, (עירובין קג.)
ופירש"י דצורך עבודה היא, דלאו אורח ארעא לעבוד כשנראית מכתו,
ומכל מקום מותר לעשות כן רק במקדש עצמו ולא במדינה.
ואין לומר בערבה הגדלה במקדש, דהא לא תטע לך אשרה כל עץ כתיב.

ויש לדחות דבמדינה היינו שלא לצורך עבודה כלל, אך מהיכ"ת לומר כן
 
כמדומה דזה אינו
דהא כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה, (עירובין קג.)
ופירש"י דצורך עבודה היא, דלאו אורח ארעא לעבוד כשנראית מכתו,
ומכל מקום מותר לעשות כן רק במקדש עצמו ולא במדינה.
ואין לומר בערבה הגדלה במקדש, דהא לא תטע לך אשרה כל עץ כתיב.

ויש לדחות דבמדינה היינו שלא לצורך עבודה כלל, אך מהיכ"ת לומר כן
לכאורה הדברים הפשוטים כדברי הרב שליט"א
 
סוכה מה.

מבואר במשנה בסוכה (מה.): מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא..., כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותם מערב, ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו.

וכתב הביכורי יעקב מדלא נקט כן רק בערב שבת, שלא היה בכל שנה, אלא כשחל יום השביעי להיות בשבת, ולא נקט כן שבערב יום טוב היו מלקטין המורביות שזקפו ביום טוב הראשון..., מזה משמע דבערב יום טוב לא היו מלקטין אותו אלא ביום טוב עצמו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

מתוך ה'מגדלות מרקחים':...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה