הערות בפרשת ויקהל

[בצ"ל]

א. ברשימת הדברים הנאספים למשכן, מוזכר זהב כסף נחושת כו' שכל אלו חומרי גלם לבניה. וקשה למה הוזכר שמן למאור וכן בשמים לקטורת. בשלמא בשמים לשמן המשחה ניחא, דבלא משיחת השמן אין הכלים קדושים, אבל שמן וכן בשמים לקטורת למה הוזכרו. שהרי לא הזכירו כאן כבשים לתמיד או קמח ללחם הפנים.
ב. ברשימה הנ"ל שבתורה, לא מוזכר לאיזה צורך נאספים הדברים, זולת בשמן, בשמים, ואבני מילואים. מדוע?
ג. ברשימה מוזכר רק דברים שהם בעצמם נצרכים לעשיית הכלים והבגדים, האם היה אפשר לתרום גם דברים שאינם נצרכים, שיהיו בקדושת דמים וימכרו אותם ובדמיהם ישיגו את הדברים הנצרכים? האם ניתן ללמוד ממה שהשתמשו ב"מותר" שנשאר מהתרומה?​

 

[בצ"ל]

ד. מיד לאחר הרשימה הנ"ל יש רשימה נוספת "וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו כו'" ושם מוזכר שוב "ואת מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה ואת שמן המאור" והרי כבר השמן נודב ע"י נדיבי לב, ומה חכמי לב עוסקים בו?
ה. בהנחה שהוזכר השמן אגב שהפסוק מדבר במנורה, [ויתכן שאגב זה מוזכר פתילות, אף שלכאור' אין חכמה מיוחדת בעשייתם] וכפי שהוזכר בפסוק קודם לחם הפנים יחד עם השולחן, מדוע לא מוזכר בפסוק הבא לגבי מזבח הקטורת גם את הקטורת?
ו. במבנה רשימה זו רואים דבר מעניין, ראשית מוזכרים המרכיבים של המשכן גופי', דהיינו קרשים קרסים וכו', אח"כ הכלים שמניחים בתוך המשכן, אח"כ הכלים שעומדים בחצר המשכן, ורק אחריהם בקלעים. נראה מכאן שטענת בצלאל שיש להקדים עשיית המשכן לכלים, תקפה רק על המשכן וכליו, ולא על החצר וכליה.
ז. בסיום הרשימה כתוב "ואת בגדי השרד". וכיון שנתבאר שאלו הבגדים של המסעות המשמשים את הכלים, מוכח מכאן שבגד המשמש כלי נחשב ל"בגד" וכבר האריכו בזה רבים בדיני טו"ט אם יש לו דין בגד.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ג. ברשימה מוזכר רק דברים שהם בעצמם נצרכים לעשיית הכלים והבגדים, האם היה אפשר לתרום גם דברים שאינם נצרכים, שיהיו בקדושת דמים וימכרו אותם ובדמיהם ישיגו את הדברים הנצרכים? האם ניתן ללמוד ממה שהשתמשו ב"מותר" שנשאר מהתרומה?

לחץ כדי לכווץ...

זכור לי שראיתי שלא, אנסה לחפש בל"נ

 

[בצ"ל]

ח. "ויבואו האנשים על הנשים" הסיבה שהוזכרו שניהם, מפני שהאנשים היו לוקחים מן הנשים את תכשיטיהם ומביאים, וזהו סיום הפסוק "כל נדיב לב הביאו חח ונזם כו'". [ר"י בכור שור, רא"ש ועוד] אבל ברמב"ן [ועוד] נראה שהנשים היו באות לבד להביא תכשיטיהן, והאנשים שהיו להם תכשיטים באו גם הם, והוזכר "על הנשים" שהאנשים היו טפלים להם, שרוב תכשיטין מצויין בנשים. ויש שפירשו [הספורנו] שהאנשים הוצרכו לבוא עם הנשים כדי להסכים לנדבתן, דהרי אין מקבלים מן הנשים אלא דבר מועט. [וכ"כ בפנים יפות].​

 

[בצ"ל]

זכור לי שראיתי שלא, אנסה לחפש בל"נ

לחץ כדי לכווץ...

עי' כאן

רמב"ן שמות פרק לו פסוק ג (פרשת ויקהל)
ולא היה היתרון דבר חשוב שיספר בפרשת אלה פקודי מה עשו בו, אולי היה מונח באהל לחזק בה את בדק המשכן, או לעשות בה כלי שרת כאשר יעשו במקדש במותרות (שקלים פ"ד ה"ד).

לחץ כדי לכווץ...

 

[בצ"ל]

ט. יש לתמוה לגבי הרווחים שבין עמודי החצר, שנראה לכאורה שלא היה להם רווחים שוים. כאשר מעמידים 20 עמודים ל100 אמה, ו10 ל50, אמור להיות שיש רווח של 5 אמות בין עמוד לעמוד [לא כולל עובי העמוד] אבל לפי החשבון אינו כן, במסך שער החצר ודאי שלא, שהרי הוא עומד בנפרד מהקלעים, ויש בו 4 עמודים ל20 אמה, וע"כ שיש 2 עמודים בקצוות להעמידו, ועוד 2 עמודים באמצעו, ויש 3 רווחים, בכל רווח יש 6.6 אמות.
י. וכך גם לגבי הקלעים שבמזרח, שהרי יש 15 אמה בדרום עם 3 עמודים, ועוד 15 אמה עם 3 עמודים בצפון, ואם נניח עמוד אחד בקצה ועוד עמוד בקצה, ועוד אחד באמצע, הרי יש לנו 2 רווחים בלבד, שבכל רווח יש 7.5 אמות. ואם נבוא ונאמר שהעמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח דרומית, וכן העמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח צפון, תהיה בעיה ברוח מערב, משום שנצטרך ב-2 הפינות שם לחשב את העמודים של המערב, וא"כ ימצא במערב עוד 8 עמודים באמצע, ונמצאו 9 רווחים ל50 אמות, ונמצא הרווח שבין עמוד לעמוד 5.5 אמה, בשונה מהרווחים שברוח דרום או צפון, ששם הרווחים בין עמוד לעמוד הם 5 אמה בדיוק.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ג. ברשימה מוזכר רק דברים שהם בעצמם נצרכים לעשיית הכלים והבגדים, האם היה אפשר לתרום גם דברים שאינם נצרכים, שיהיו בקדושת דמים וימכרו אותם ובדמיהם ישיגו את הדברים הנצרכים?

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם - (ג) "וזאת". ח) צוה שלא יקחו רק ט"ו מינים הנחשבים שהם עצמם נעשה מהם המשכן לא שימכרו הנדבות או יחליפו ויקחו תמורתם דברים הצריכים למלאכה,​

 

[בר אביי]

א. ברשימת הדברים הנאספים למשכן, מוזכר זהב כסף נחושת כו' שכל אלו חומרי גלם לבניה. וקשה למה הוזכר שמן למאור וכן בשמים לקטורת. בשלמא בשמים לשמן המשחה ניחא, דבלא משיחת השמן אין הכלים קדושים, אבל שמן וכן בשמים לקטורת למה הוזכרו. שהרי לא הזכירו כאן כבשים לתמיד או קמח ללחם הפנים.

לחץ כדי לכווץ...

דעת זקנים ר"פ תרומה:
שמן למאר. תימה שכל הפרשה בצרכי בנין חוץ מפסוק זה שהוא צורך שלחן גבוה ואינו אומר חטים ללחם הפנים וכבשים לתמידין ועצים למערכה וי"ל ששלשתן צורך בנין הן שמן המשחה שבו נמשחו ונתקדשו כל כלי המשכן וקטרת נמי שכן דרך מלכים שמבשמין להם הבית קודם שיכנסו לתוכה וכ"ש לפני ממ"ה הקב"ה וכן מצינו שעל ידי הקטרת שכינה נראית דכתיב וכסה ענן הקטרת וכתיב כי בענן אראה. ושמן למאור שכן דרך המלכים להדליק נר לפניהם קודם שיכנסו לבית ואע"ג דלאו לאורה הוא צריך מ"מ הוא כבוד של מעלה.

 

[בר אביי]

ג. ברשימה מוזכר רק דברים שהם בעצמם נצרכים לעשיית הכלים והבגדים, האם היה אפשר לתרום גם דברים שאינם נצרכים, שיהיו בקדושת דמים וימכרו אותם ובדמיהם ישיגו את הדברים הנצרכים?

לחץ כדי לכווץ...

עי' מדרש רבה ויקרא א' ו':
לפי שהיתה נפשו של משה עגומה עליו, ואמר הכל הביאו נדבתן למשכן ואני לא הבאתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שדבורך חביב עלי יותר מן הכל,
(ורמז לזה רש"י בפ' פקודי) והנה יש לשאול מדוע באמת לא הביא ועי ילקוט מעם לועז ר"פ תצוה שכ' שמשה רבנו היה עני (כנראה משום שלא השתתף בביזת מצרים ויל"ע בביזת הים). ע"כ. ויש להקשות הרי התעשר מפסולתן של לוחות והיה זה קודם שעלה להר בפעם האחרונה? ונראה לפי"ד שרק מה שהוצרך ממש למלאכה היה אפשר להביא ומשה רבנו לא הספיק לקנות זהב וכדו'.


.

 

[הצעיר שבחבורה]

ט. יש לתמוה לגבי הרווחים שבין עמודי החצר, שנראה לכאורה שלא היה להם רווחים שוים. כאשר מעמידים 20 עמודים ל100 אמה, ו10 ל50, אמור להיות שיש רווח של 5 אמות בין עמוד לעמוד [לא כולל עובי העמוד] אבל לפי החשבון אינו כן, במסך שער החצר ודאי שלא, שהרי הוא עומד בנפרד מהקלעים, ויש בו 4 עמודים ל20 אמה, וע"כ שיש 2 עמודים בקצוות להעמידו, ועוד 2 עמודים באמצעו, ויש 3 רווחים, בכל רווח יש 6.6 אמות.
י. וכך גם לגבי הקלעים שבמזרח, שהרי יש 15 אמה בדרום עם 3 עמודים, ועוד 15 אמה עם 3 עמודים בצפון, ואם נניח עמוד אחד בקצה ועוד עמוד בקצה, ועוד אחד באמצע, הרי יש לנו 2 רווחים בלבד, שבכל רווח יש 7.5 אמות. ואם נבוא ונאמר שהעמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח דרומית, וכן העמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח צפון, תהיה בעיה ברוח מערב, משום שנצטרך ב-2 הפינות שם לחשב את העמודים של המערב, וא"כ ימצא במערב עוד 8 עמודים באמצע, ונמצאו 9 רווחים ל50 אמות, ונמצא הרווח שבין עמוד לעמוד 5.5 אמה, בשונה מהרווחים שברוח דרום או צפון, ששם הרווחים בין עמוד לעמוד הם 5 אמה בדיוק.​

לחץ כדי לכווץ...

בברייתא דמלאכת המשכן עמד בזה, יעו"ש.

 

[בר אביי]

ט. יש לתמוה לגבי הרווחים שבין עמודי החצר, שנראה לכאורה שלא היה להם רווחים שוים. כאשר מעמידים 20 עמודים ל100 אמה, ו10 ל50, אמור להיות שיש רווח של 5 אמות בין עמוד לעמוד [לא כולל עובי העמוד] אבל לפי החשבון אינו כן, במסך שער החצר ודאי שלא, שהרי הוא עומד בנפרד מהקלעים, ויש בו 4 עמודים ל20 אמה, וע"כ שיש 2 עמודים בקצוות להעמידו, ועוד 2 עמודים באמצעו, ויש 3 רווחים, בכל רווח יש 6.6 אמות.
י. וכך גם לגבי הקלעים שבמזרח, שהרי יש 15 אמה בדרום עם 3 עמודים, ועוד 15 אמה עם 3 עמודים בצפון, ואם נניח עמוד אחד בקצה ועוד עמוד בקצה, ועוד אחד באמצע, הרי יש לנו 2 רווחים בלבד, שבכל רווח יש 7.5 אמות. ואם נבוא ונאמר שהעמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח דרומית, וכן העמוד הפינתי מחושב לעמודי רוח צפון, תהיה בעיה ברוח מערב, משום שנצטרך ב-2 הפינות שם לחשב את העמודים של המערב, וא"כ ימצא במערב עוד 8 עמודים באמצע, ונמצאו 9 רווחים ל50 אמות, ונמצא הרווח שבין עמוד לעמוד 5.5 אמה, בשונה מהרווחים שברוח דרום או צפון, ששם הרווחים בין עמוד לעמוד הם 5 אמה בדיוק.​

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שהמלבי"ם מיישב זאת.

 

[בר אביי]

ג. ברשימה מוזכר רק דברים שהם בעצמם נצרכים לעשיית הכלים והבגדים, האם היה אפשר לתרום גם דברים שאינם נצרכים, שיהיו בקדושת דמים וימכרו אותם ובדמיהם ישיגו את הדברים הנצרכים?

לחץ כדי לכווץ...

עוד יש להביא את דברי בעה"ט (ל"ו ו'):
ויכלא. ב' הכא ואידך ויכלא הגשם זהו שדרשו שהיו יורדים להם אבנים טובות ומרגליות עם המן והביאום לנדבת המשכן ויכלא הגשם פי' העננים שמביאים הגשם משכלו מלהביא האבנים הטובות אז כלו העם מלהביא.
כמדומני שמרגליות עפ"ר (במיוחד כשמוזכרות גם אבנים טובות) הם פנינים. ויל"ע אם כוונתו שהביאו את המרגליות או רק את האבנים.

 

[בר אביי]

ב. ברשימה הנ"ל שבתורה, לא מוזכר לאיזה צורך נאספים הדברים, זולת בשמן, בשמים, ואבני מילואים. מדוע?

לחץ כדי לכווץ...

לעניין השמן עי' רש"י (תרומה): שמן למאור. שמן זית זך להעלות נר תמיד. ובשפת"ח שם: דק"ל למאור למה לי לכך פי' שמן זית זך שהיה שמן זה משונה משאר שמנים וכו'. ע"כ. והיינו שרש"י התקשה בזה ותי' שזו הגדרה לסוג השמן.

לעניין הבשמים והאבנים י"ל ג"כ שזו הגדרה כיוון שנצרכו בשמים גם לקטורת וגם לשמן וכן אבנים גם לאפוד וגם לחושן לא היה די לומר בשמים ואבנים סתם.



.

 

[בצ"ל]

כמדומני שמרגליות עפ"ר (במיוחד כשמוזכרות גם אבנים טובות) הם פנינים. ויל"ע אם כוונתו שהביאו את המרגליות או רק את האבנים.

לחץ כדי לכווץ...

לכ' אינו מחדש מדרש חדש, אלא כונתו שהנשיאים שהביאו את אבני שוהם ומילואים, היה להם זה מירידת המן.

 

[הצעיר שבחבורה]

בברייתא דמלאכת המשכן עמד בזה, יעו"ש.

לחץ כדי לכווץ...

בביאור הגרח"ק שם מבאר את סדר העמודים בצורה שונה, כך שכל עמוד היה במרכז "חמש אמות קלעים" ובפינות לא היו עמודים.
דומני שבחלק מהחומשים בני זמננו, מציירים כך את חצר המשכן בהתאם לביאורו.

כמדומה שהמלבי"ם מיישב זאת.

לחץ כדי לכווץ...

דומני שהוא מבאר שהרווחים בין עמוד לעמוד היו חמש אמות, כך ש5 כפול 19 = 95, ו20 העמודים השלימו את חמש האמות הנותרות.
ועדיין איני יודע לבאר ע"פ דבריו את חשבון העמודים הפינתיים, ולהיכן הם נמנו.

 

[בר אביי]

לכ' אינו מחדש מדרש חדש, אלא כונתו שהנשיאים שהביאו את אבני שוהם ומילואים, היה להם זה מירידת המן.

לחץ כדי לכווץ...

ברור, אבל הסתפקתי אם הביאו גם פנינים שירדו להם.

 

[בר אביי]

בביאור הגרח"ק שם מבאר את סדר העמודים בצורה שונה, כך שכל עמוד היה במרכז "חמש אמות קלעים" ובפינות לא היו עמודים.
דומני שבחלק מהחומשים בני זמננו, מציירים כך את חצר המשכן בהתאם לביאורו.

דומני שהוא מבאר שהרווחים בין עמוד לעמוד היו חמש אמות, כך ש5 כפול 19 = 95, ו20 העמודים השלימו את חמש האמות הנותרות.
ועדיין איני יודע לבאר ע"פ דבריו את חשבון העמודים הפינתיים, ולהיכן הם נמנו.

לחץ כדי לכווץ...

דומני שהוא מבאר שכל עמוד החזיק חמש אמות קלעים ועמד באמצען ורחבו לא הוסיף במידות החצר, וגם לא היו עמודים בפינות.

 

[הצעיר שבחבורה]

דומני שהוא מבאר שכל עמוד החזיק חמש אמות קלעים ועמד באמצען ורחבו לא הוסיף במידות החצר, וגם לא היו עמודים בפינות.

לחץ כדי לכווץ...

כך הבאתי מהגרח"ק
ואילו המלבי"ם
מלבי"ם פרשת תרומה

ונתקשו המפ' כולם הא בין עשרים עמודי הארך לא יש רק י"ט חללים וחסר חמש אמות, ויותר יקשה זה בעמודי הרוחב,
ונדחקו בזה מאד, ויאמרו מקצת מבארים שבקרני הזויות לא היו שם עמודים כלל כי אם משני מקצועי דרומית מזרחית היה האחד משוך על הדרום שתי אמות ומחצה מזה ושתי אמות ומחצה מזה,
וזה דבר רחוק שהאהל יהיה פתוח בזויותיו בלא עמודים ועל מה יסמכו הקלעים שלא יפרדו זה מזה בזויות החצר, ועקר העמודים צריך בהזויות כנודע,
וע"כ העקר כמ"ש מהרי"א דחשבון חמש אמות הוא חוץ מן העמוד, והגם שמ"ש שהיו עמודים דקים אינו נראה י"ל דאף שהיו העמודים אמה על אמה לא היו מרובעים לגמרי ולא עגולים רק היו בעלי ששה עשר צלעות בקירוב, שצלע הבולט לחוץ אל היריעה מחזיק טפח ומחצה, ועשרים פעמים טפח ומחצה של העמודים משלים החמש אמות, ומ"ש שהיה חמש אמות מכל צד לא אמרו רק במסך שבאורך שהוא הרוב, אבל במסך שבצד מערב היה בו פחות מחמש אמות בין עמוד לעמוד בענין שכשיתחלק לי"א חללים עם הבולט מן העמודים יהיה חמשים אמה, שעקר היה שיהיה רוחב המסך חמשים בין עמודי הרוחב, וכן בעמודי המזרח שהיה שלשה מכל צד היה כ"א חמש אמות עם עובי העמודים כמו שפירש"י, ודברי הברייתא לא נאמרו רק על עמודי הארך והמסך שביניהם​

 

[בר אביי]

כך הבאתי מהגרח"ק
ואילו המלבי"ם
מלבי"ם פרשת תרומה

ונתקשו המפ' כולם הא בין עשרים עמודי הארך לא יש רק י"ט חללים וחסר חמש אמות, ויותר יקשה זה בעמודי הרוחב,
ונדחקו בזה מאד, ויאמרו מקצת מבארים שבקרני הזויות לא היו שם עמודים כלל כי אם משני מקצועי דרומית מזרחית היה האחד משוך על הדרום שתי אמות ומחצה מזה ושתי אמות ומחצה מזה,
וזה דבר רחוק שהאהל יהיה פתוח בזויותיו בלא עמודים ועל מה יסמכו הקלעים שלא יפרדו זה מזה בזויות החצר, ועקר העמודים צריך בהזויות כנודע,
וע"כ העקר כמ"ש מהרי"א דחשבון חמש אמות הוא חוץ מן העמוד, והגם שמ"ש שהיו עמודים דקים אינו נראה י"ל דאף שהיו העמודים אמה על אמה לא היו מרובעים לגמרי ולא עגולים רק היו בעלי ששה עשר צלעות בקירוב, שצלע הבולט לחוץ אל היריעה מחזיק טפח ומחצה, ועשרים פעמים טפח ומחצה של העמודים משלים החמש אמות, ומ"ש שהיה חמש אמות מכל צד לא אמרו רק במסך שבאורך שהוא הרוב, אבל במסך שבצד מערב היה בו פחות מחמש אמות בין עמוד לעמוד בענין שכשיתחלק לי"א חללים עם הבולט מן העמודים יהיה חמשים אמה, שעקר היה שיהיה רוחב המסך חמשים בין עמודי הרוחב, וכן בעמודי המזרח שהיה שלשה מכל צד היה כ"א חמש אמות עם עובי העמודים כמו שפירש"י, ודברי הברייתא לא נאמרו רק על עמודי הארך והמסך שביניהם​

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק , כמובן. (ואני לא ראיתיו לאחרונה עד שציטטת בטובך).