• פורום אוצר התורה מאחל לכל חברי הפורום שליט"א
    שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים 🌸

רבי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,417
תודות
4,926
נקודות
407
יש מצווה להידבק בקב"ה ע"י הידבקות בתלמידי חכמים.
כפי שמובא בספר החינוך ועוד. ומקורו בגמ' בפסחים שר"ע דרש את ה' אלוקיך תירא לרבות.

והשאלה היא, האם מי שהחליט ללמוד לבד ללא רבי', האם הוא מבטל מצוות עשה?
 
אני תמיד הבנתי שהדביקות בת"ח היא הדרך להידבק בתורה גם למי שאינו עוסק בה בעצמו, אבל הת"ח כ"ש שהוא דבק בהקב"ה,
וברור שהת"ח עצמו יותר דבוק בהקב"ה מאשר מי שרק עושה עמו פרקמטיא, ועכ"פ לא פחות. [וכמדומני כי כך ראיתי היכן שהוא].

ממילא מי שדבק בתורה בלא רב - לבד מענין חרב אל הבדים וכיו"ב שאכ"מ - מקיים ובו תדבק ללא ספק.
 
בגמ' כתוב שא"א לעשות את זה ללא תלמידי חכמים.
משמע שזה חובה?
חוץ מהדין של דבקות בתורה, מהרמב"ם משמע שהדבקות בתלמידי חכמים זה לא פועל יוצא, אלא זה הדבקות של הקב"ה.
 
בגמרא בכתובות נראה שזה רק דרך במקום לעסוק בתורה עצמה, שם כתוב שרק מי שעוסק בתורה יקום לתחיית המתים [שמסתמא שורש הענין שייך ל'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'], ועל זה אמרו (כתובות קיא:):

"עמי ארצות אינם חיים, מקרא אחר אני דורש דכתיב (ישעי' כו, יט) כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו כיון דחזייה דקמצטער א"ל רבי מצאתי להן תקנה מן התורה (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה".

ופשטות הסוגיא כי התורה היא הדבקות בהקב"ה, אלא שגם עמי ארצות יכולים לדבוק בתורה על ידי שידבקו בת"ח, אבל מי שמשמתמש בעצמו באור תורה, ודאי דבוק בהקב"ה.

אמנם יש כאן נקודה נוספת, של שימוש ת"ח, כי רבי אלעזר לשיטתו (סוטה כב.) "אתמר קרא ושנה ולא שימש ת"ח ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ" וזה אומר שהדבקות בתורה אכן עוברת רק דרך הת"ח, דרך מוסרי התורה המעבירים את רוחה ונשמתה של התורה אשר זה הוא עיקר הדבקות בהקב"ה, אבל כמדומני כי זה תלוי האם הדבר תלוי באמת ברב חי דווקא, או שגם ללמוד ממפרשי התורה יכול להועיל לזה, וזה באמת יהיה תלוי בזה.
 
לדעתי הרב מערב מין בשאינו מינו.
הגמ' בכתובות מדברת על בן אדם שלא זכה לעסוק בתורה יעשה ג' דברים א. ישיא ביתו. ב. יעשה פרקמטיא. ג. יהנה ת"ח. וע"י זה ידבק בשכינה.

וכן הגמ' בסוטה מדברת על חובת השימוש תלמידי חכמים.

אני מדבר על עצם מצוות הדבקות לעצמה. יש אחד משש מצוות, דביקות ה'.
הרמב"ם והחינוך אומרים שזה ע"י התדבקות בתלמידי חכמים נטו מצד המצווה של דביקות.
 
נראה לי שפוט מסברא שענין הדבקות בת"ח זה רק אחת האפשרויות כדי להידבק בתורה ובנותן התורה, אלא שזו הדרך הנכונה לכל בני העם, ואף לתלמידים בתחילת דרכם, כי בדרך כלל אי אפשר להשיג את ידיעת דרכי ה' בלא רב, ולכאורה הם הם דברי החינוך (מצוה תלד):

"שנצטוינו להתחבר ולהתדבק עם חכמי התורה, כדי שנלמד מהם מצותיה הנכבדות, ויורונו הדעות האמתיות בה שהם מקבלים מהם. ועל זה נאמר "ובו תדבק" (דברים י, כ) ונכפל הצווי במקום אחר, שנאמר "ולדבקה בו" (שם יא, כב). ואמרו זכרונם לברכה (כתובות קיא:): וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה? והא כתיב "כי יי אלהיך אש אוכלה הוא"! (דברים ד, כד) אלא הדבק לתלמידי חכמים ולתלמידיהם כאלו נדבק בו ברוך הוא. ומזה למדו רבותינו זכרונם לברכה לומר שכל הנושא בת תלמיד חכם והמשיא בתו לתלמיד חכם ומהנהו מנכסיו, כאלו נדבק בשכינה. ועוד דרשו בספרי (עקב, פיסקא מט): "ולדבקה בו", למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם.
שרש המצוה נגלה הוא, כדי שנלמד לדעת דרכי השם יתברך".

ומדברי הספרי שלמדו דבר זה ללימוד אגדה, וכן מטרת המצוה שהיא לדעת את המצוות והדעות האמיתיות, נראה כי עיקר המצוה היא הדבקות הנפשית אחרי דרכי ה' ידיעת דרכיו ומצוותיו, אלא שבדרך כלל הדרך שמצליחים להשיג דבר זה נעשה על ידי החבירה לת"ח, אבל גם אדם הלומד בלא רב פיזי, אך לומד מספרי הראשונים וכיו"ב, או שעכ"פ למד מרב בתחילת דרכו וכבר קיבל את יסודות המצוות והדעות האמיתיות, לכואה הוא בדיוק כמו מי שעליו אמרו בספרי 'למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם'.
ולפי"ז בהחלט יש קשר בין שני הענינים.​
 
לאור דבריך המעמיקים.
לכאורה, אדם שמחליט להידבק לבד.
הוא מבטל מצות עשה?
כי אם היה יכול לעשות את זה לבד, לא היו מצווים אותו להידבק.
 
להבנתי הוא אכן יקיים בזה מצות דבקות בה', אלא שכיוון שמצוה זו תלויה בכך שדבקים באמת בדרכי ה', ממילא הוא מוכרח לדבוק על כל פנים בספרי החכמים שהם המעבירים את דרכי ה' באמת ומאפשרים להידבק בו כראוי, ולהכיר את דרכיו ומצוותיו ולקיים אותם.​

[זו הסיבה שלדעתי דין 'שימוש ת"ח' ודין דביקות בת"ח, זה בעצם אותו ענין, כי ההכרה והדביקות בבורא נעשית רק על ידי שדבקים מהחכמים ומקבלים מהם את ההקדמות הנכונות ללימוד התורה, ובלא זה תפיסת התורה שהיא הבנת דרכי ה' עלולה להיות מעוותת].
 
יש מצווה להידבק בקב"ה ע"י הידבקות בתלמידי חכמים.
כפי שמובא בספר החינוך ועוד. ומקורו בגמ' בפסחים שר"ע דרש את ה' אלוקיך תירא לרבות.

והשאלה היא, האם מי שהחליט ללמוד לבד ללא רבי', האם הוא מבטל מצוות עשה?
החינוך (מצוה תלד) כותב דברים מפורשים, ומשמע דאין הכוונה להדבק דווקא לימוד מהת"ח, וז"ל: ועובר על זה ואינו מתחבר עמהם וקובע בלבו אהבתם ומשתדל בטובם ותועלתם בעתים שיש סיפק בידו לעשות כן, מבטל עשה זה, ע"כ.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון