- הודעות
- 321
- תודות
- 531
- נקודות
- 116
האם חייבים להיכנס למרחב מוגן בזמן אזעקה? ואם כן חייבים להיכנס מדוע חייבים להיכנס? אשמח לשמוע את דעת הת"ח של הפורום
- מתחיל חוט צריך ביאור
- תאריך התחלה
- הודעות
- 321
- תודות
- 531
- נקודות
- 116
מבחינה סטטיסטית הטיל לא אמור לפגוע
מבחינה סטטיסטת לא כל מלח הוא מלח סדומית ואפ"ה איכא תקנה של מים אחרונים
לפי"ז תלך בכביש סואן בכיון אלכסון כיון שאין סטיסטיקה בכלל על הרוגים בכזו צורה של הליכה
- הודעות
- 321
- תודות
- 531
- נקודות
- 116
מה באמת התשובה
לענ''ד זה תלוי
כשזה טילים תימניים, 1-2 ש99% מיורטים, כמו שהיה עד לפני כמה ימים, הסיכוי להיפגע אפסי
אבל כשזה עשרות/מאות טילים פרסיים, עם כמה לא מיורטים כמו עכשיו יש מקום לדון, ויש גם 'רסיסים' ועוד. זה כבר בגדר 'מיעוט המצוי'
ובפרט דקי''ל שהשטן מקטרג בשעת הסכנה וכו' ואל יעמוד אדם מתחת קיר נטוי וכו'
כשזה טילים תימניים, 1-2 ש99% מיורטים, כמו שהיה עד לפני כמה ימים, הסיכוי להיפגע אפסי
אבל כשזה עשרות/מאות טילים פרסיים, עם כמה לא מיורטים כמו עכשיו יש מקום לדון, ויש גם 'רסיסים' ועוד. זה כבר בגדר 'מיעוט המצוי'
ובפרט דקי''ל שהשטן מקטרג בשעת הסכנה וכו' ואל יעמוד אדם מתחת קיר נטוי וכו'
כמו שחיביים ללבוש חגורת בטיחות בנסיעה.
וכמו שצריך להימנע ממאכלים לא בריאם.
- הודעות
- 1,422
- תודות
- 3,541
- נקודות
- 330
כל קבוע כמחצה על מחצה.
שמעתי שפעם במלחמת המפרץ שאלו את הגרד"ל אם להיכנס למקלט באזעקה,
ואמר פשיטא, הלא אם היה נופל בהיכל של סלבודקא מעיל של שעטנז, לא היית בורח?
חמירא סכנתא מאיסורא.
צודק, מעניין באמת למה בכלל בנו ממדי"ם בארץ, הרי לא אמור אף אחד להיפגע.
השאלה הגדולה
מדוע צריך ביאור, נזכר לשאול זאת רק עכשיו, והיכן הוא היה באזעקות בשנה וחצי האחרונות...
אם נלך מבחינה סטטיסטית ואף אחד לא יכנס לממ"ד יפגעו רבים וטובים...
זה גופא התשובה
שזה לא אמור לנפק"מ במקום חשש סכנה
בר מין דין שזה לא שאלה בכלל כי אין ססטיסיקה על כזו צורת הליכה אך כן יש על המצאות בכביש סואן אשר לא משנה באיזה צורה הוא נמצא שם
זאת לא טענה, השלטונות מסתכלים על סכנה בצורה רחבה כדי למנוע פגיעה בשום אדם, השאלה האם כל יחיד ויחיד צריך לעשות את החשבון הזה שמתוך כל מיליוני התושבים יש סיכוי גבוה שמישהו יפגע ולכן אם כל אחד ואחד יכניס את עצמו למרחב מוגן אף אחד לא יפגע, או שצריך לדון אם יש כלפיו בעצמו סכנה ממשית ולפי''ז לדון על המצב.
(נ.ב. שאף אחד לא יסתמך על הסברות כאן הלכה למעשה).
(נ.ב. שאף אחד לא יסתמך על הסברות כאן הלכה למעשה).
ההסתכלות בצורה רחבה כזו היא הבנה פשוטה, ומי שלא מבין את הצדק בה כלפי כל יחיד ויחיד הוא שוטה.
דברי מרן הגרד"ל הובא באשכול סמוך:
- הודעות
- 139
- תודות
- 329
- נקודות
- 56
שאלה: עתה מחמת המלחמה באיראן, ששלחו כמה טילים הרסניים, והיה כמה הרוגים ומאות פצועים, ועשרות בנינים נפגעו, ועדיין עוד כמה לכודים, האם יש חיוב להכנס לממ"ד או למקלט גם בעיר התורה בני ברק, וגם עתה בשב"ק נצלו הרבה מבני התורה מרסיסים ושברים וחלקי ירוט, בניסי ניסים. האם יש חיוב כניסה למקום מוגן בשעת אזעקה בבני ברק ובכל הארץ כולה הן בשעת התפילה והלימוד והן שלא בשעת התפילה והלימוד, ואם יש בזה משום השתדלות ואין סומכין על הנס, או שבבני ברק אפשר לסמוך על הבטחת מרן החזו"א זיע"א והבטחת מרן שר התורה זצוק"ל שלא יפלו טילים בבני ברק.
תשובת מח"ס שערי יוסף : עתה הרי הוא בגדר שכיח היזקא, [ובפרט שגם נפל בעיר התורה בני ברק] ויש חובת כניסה למקומות מוגנים לממ"ד או למקלט, [וכפי הוראות פיקוד העורף], והרי הוא בכלל החיוב ההשתדלות. ואין סומכין על הנס. ולכן אף באמצע תלמוד תורה, יש חיוב ללכת למקום מוגן.
מקור: הוראת גדולי הפוסקים שליט"א שבנ"ד במלחמה מאיראן בודאי שיש חובת השתדלות, להכנס למקומות מוגנים, אף בעיר התורה בני ברק. [וכן הורה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ועוד, וכן השיב עתה מרן גאון ישראל הגאון רבי דב לנדו שליט"א, וכן הסכמת כל גדולי הפוסקים, וכנתבאר בארוכה בשערי יוסף הלכות מלחמה]. ואף שמרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל בשם החזו"א שהבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים, [ואף בקרית הרצוג, ופרדס כץ, כיון שהרוב שם שומרי שבת, וכמו שהורה הגר"י זילברשטיין שליט"א לאחר תחילת המלחמה בשמחת תורה, (קובץ דברי רבותינו (עמ' ל"ב)]. ואף שבבני ברק יש יותר שמירה יתירה, ולכן הקלו בזה במלחמה בעזה, שלא להכנס למקום מוגן בב"ב, אלא רק די שלא יהיה מתחת כיפת השמים, כיון שלא היה שכיח היזקא, והיה אחוזי ירוט גבוהים, אבל בנ"ד אף אם יש אחוזי ירוט גבוהים, מ"מ כיון שהסכנה יותר חזקה וקשה, שהרי טיל אחד יכול להמיט אסון על רחובות שלמים, הרי יש בזה חשש סכנה.
והעולה בזה כמה טעמים. א]. כיון שאין סומכין על הנס, (עי' שבת לב ע'א, תענית כ' ע"ב), וכ"ש בנ"ד ששכיח היזקא. (עי' קרבן נתנאלרא"ש ע"ז פ"ב יב). ב]. אף שקימ"ל במקום ששלוחי מצוה אינם ניזוקים, במקום דשכיח היזקא, (עי' פסחים דף ח' ע"א), ואף שת"ת אף בעידנא דלא אסיק ביה, מגנא, (עי' סוטה כא ע"א), וא"כ יש לדון שבאמצע לימוד תורה, אי"צ ללכת למקום מוגן, מ"מ לכתחילה אין לסמוך ע"כ, א' אף ת"ח אין צריכים לסמוך על הנס. (חזו"א חו"מ ב"ב סימן ה' סקי"ח). ב' כיון שי"א שדין זה נאמר רק אם לומד תורה לשמה, (אור החיים הקדוש ויקרא כו ד', העמק שאלה פיסקא ד'). ג]. מצוה של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, [רשב"ץ (לא תעשה אות קיח), ואמנם לדעת הרמב"ם (פי"א מהל' רוצח ה"ד, פירוש המשניות שבועות פ"ד סי"ג) הוא חובה של השמר לך]. ד]. חובת השתדלות, ואף מי שבוטח בה', מ"מ במקוםספק פיקוח נפש, צריך להשתדל [וכמ"ש בחזו"א (או"ח סי' נ"ט סק"ד)], וכיון שעתה הוא סכנה, א"כ בודאי שאין מקום להקל בזה. [ואף בספק פיקוח נפש כתב בשו"ע (סי' שכ"ט ס"ג) שמחללים שבת]. וכמו שהורו גדולי הפוסקים, וכמו שהגרח"ק השיב בכמה פעמים, שיש להכנס למקום מוגן לממ"ד או למקלט, [וכן הובא שהורה החזו"א במלחמה בשנת תש"ח]. ה]. כיון שהחטא גורם, ובזמנינו שיש הרבה בני אדם שאינם שיש להם אינטרנט פרוץ רח"ל וחסר ההגנה, [וכן שהביאו בשם הגרח"ק], וכמו שהורה הגר"י זילברשטיין שליט"א שהבטחת החזו"א רק שבני ברק תהיה בקדושה ובטהרה. ו]. אף בב"ב אפשר שההבטחה עתה אינה קיימת, כיון שאף בזמנינו נופלים בבני ברק הרבה רסיסים, ולפי"ז לאומרים שהגרח"ק השיב שלא יהיה רסיסים, צ"ע, ויש שישבו שלא יהיה נזקים, אך קא חזינן דהיה נזקים. ומ"מ אף בספק ספיקא, של פיקוח נפש, דינו כפיקוח נפש, וכמו שהורה החזו"א בתשובות וכתבים. והדברים פשוטים וברורים.
הערת הילדים והכנסתם לממ"ד בלילה
שאלה: האם יש חיוב להעיר את הילדים ולהכניסם לממ"ד באמצע הלילה.
תשובה: מחמת דשכיח היזקא, יש חיוב להעיר את הילדים. וקשה לסמוך על מידת הביטחון. ואף בעיר התורה בני ברק, כיון דשכיח היזקא. [וכמו שהורו גדולי הפוסקים]. ועכ"פ ראוי להשכיבם בממ"ד כדי שלא להעירם.
- הודעות
- 4,035
- תודות
- 9,429
- נקודות
- 517
- הודעות
- 321
- תודות
- 531
- נקודות
- 116
האם ישנם פוסקים שסוברים שגם במלחמה עכשיו עם איראן לא צריכים להיכנס למרחב מוגן?
מי שבטוח בכח התורה שהיא מצילה מכל רע - לא אמור לחשוש, וכמו בדוד המלך שלא הפסיק מללמוד לרגע ולמלאך המוות לא היה שליטה עליו,
(אולי יגידו הלומדים שהאזעקה או פיצוץ הטיל גורמת לרגע הפסק מן הלימוד, ויש לדון בזה)
במלחמת תש"ח היו הרב אלישיב והאדמור מזוויהל במקלטים כל הזמן
- הודעות
- 4
- תודות
- 9
- נקודות
- 5
ולא אדע מנין זאת למר?
עיין רמב"ם פ' י"א מהל' רוצח הל' ד' שלמד זאת "מהשמר לך" ועיין בהגהות הגר"א שביאר שלומד זאת מברכות לב ועיין מנ"ח תקמ"ו ובמהרש"א שם שהקשו.
חברים מקוונים לאחרונה
- אבא ביתך
- אבן האזל
- אברהם אוחיון
- אברהם בן דניאל
- אברהם12
- אהבת ישראל
- אוראל סולטן
- אורח
- אוריה בן גד
- אחד מאנש
- אחד מן החבורה
- אחת שאלתי
- אי"ש יהודי
- איש יהודי
- איש צעיר
- איתי13
- אלי 13
- אם עובדו כראוי
- אמיתי
- אמרי שפר
- אמת נהדרת
- אני המשנה
- אריה2
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בדרך אפשר
- בחקתיך אשתעשע
- בטל ומבוטל
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן תורה
- בנחת נשמעון
- בס"ד
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך. ב
- ברזילאי
- בשמחה תצאו
- גברא זוטרא
- גרונים
- גרינפלד
- דבקדרון
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרוש וקבל שכר
- דרך המלך
- הבן
- החושב
- הכהן הגדול
- המביט
- הפורט התשיעי
- הפלואי
- הצבי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרוצה בתשובה
- הרוצה להחכים
- השר מקוצי
- התורה
- התם
- ואנכי לא ידעתי
- ולא כלום
- זאת קומתך
- זלמן
- זלמן וידר
- חבר
- חו״מ
- חייב לדבר
- חיים ארוכים
- חיים ש
- חכלילי
- חכמה לחכימין
- חמש
- חפץ בחיים
- חצרות הקודש
- טביה
- יאשע בער
- ידיד אמת
- יהודה מ.
- יהודי אחד
- יהודי כשר
- יהודי מא"י
- יהיב
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונה 4
- יונתן קט
- יורנו בדרך
- ימה
- יעקב ירושלמי
- יצמח פורקניה
- יש קונה עולמו
- ישמח לב
- ישראל ה.
- יתכן
- כמעיין המתגבר
- לי נראה
- ללמוד התורה
- למאן
- לענ"ד
- מאיר הלוי
- מביט
- מגדנות
- מה ידידות
- מחדש
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- מידה טובה
- מכאן ולהבא
- ממגד שמים
- מנחם שרייבער
- מנחת חינוך
- מעט מזעיר
- מרדכי ורדיגר
- מתחילים מחדש
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נחמן ל.
- נפש הומיה
- נצח ישראל
- נתנאל לוי
- סופר סתם
- ספרנוביץ
- עוזי ומגני
- עורך
- עמך
- עפרא דארעא
- פותח שערים
- פנחס ע
- פסגז
- פסיק פומיה
- צדיק גדול מאוד
- צופה מן הצד
- צמאה נפשי
- צפניה
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- ראם
- רימון
- שטיין
- שיר חדש
- שירת העשבים
- שלום23
- שמעון הגלילי
- שמעי
- שמש מאיר
- שעיה
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תלמיד וחבר
- תפארת
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
חובת אכילת פת בליל ראשון - סוכה