אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
655
תודות
2,380
נקודות
246
אכן, מוכר מאד לצערינו..

לשאלתך אם יש מזור לזה, התשובה שלזה אין מזור, אך ישנה האפשרות לעשות סוויטש' בכל הקשור לאלול בכלל ולעבודת הימים הנוראים בפרט.

הנפילה איננה פשלה !!!
היא אינה מעשה שלא יעשה !!

האדם בא לעולם בכדי לעבוד, וחלק מהעבודה היא הנפילות [בלי זה, ע"כ שאין זו 'עבודה'],
גם לא נכון שלא היה בתכנון של הקב"ה שלא תיפול או תחטוא, הכל בסדר !

אמנם, כיוון שסו"ס הנפילה היא רעה, והחטא הוא דבר החוצץ בינו לבין קונו,
ניתנה לאדם אפשרות חד שנתית, והוא מן הטובות שעשה הקב"ה עם ברואיו.


אפשר למחוק הכל...
כן,
להיות זך ונקי !!!


להיות קרוב להקב"ה, להרגיש קירבת ה' מדבקת !!

היש דבר טוב מזה???
האם כזה דבר יכביד עלינו??

הלא וודאי שנשתוקק ונחכה לרגע, שבו יאמר הקב"ה "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו" - ואז נהיה קרובים זכים וטהורים....
נושא מעניין מאוד
אתה מעמיד את פה את המושג חטא לה'
כמציאות שבכלל כביכול לא פגעה ''רגשית'
עי מעשה החטא וה'בגידה' של החטא
כביכול חטא הוא לא פגיעה בקשר מחמת עצם הקשר
אלא סוג של מציאות חוצצת קרה! שכלית !
זה מעניין הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתכם חוו'ר הפורום !
 
נושא מעניין מאוד
אתה מעמיד את פה את המושג חטא לה'
כמציאות שבכלל כביכול לא פגעה ''רגשית'
עי מעשה החטא וה'בגידה' של החטא
כביכול חטא הוא לא פגיעה בקשר מחמת עצם הקשר
אלא סוג של מציאות חוצצת קרה! שכלית !
זה מעניין הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתכם חוו'ר הפורום !
היטבת להגדיר את הדברים,
רק אבאר את דברי שלא יוקצנו וייצאו מהקשרם.

אלו דברים ברורים שישראל שחטא אכתי ישראל הוא, וקרוב ה' 'לכל קוראיו' לכל אשר יקראוהו באמת, ויש עוד הרבה ע"ז הדרך.
וכידוע לשונות הזוהר בכל מקום שממשיל העבירה ל'קליפה', ול' המס"י שכ' להסיר המחיצות המבדילות בינו לבין קונו, ול' הגרי"ס המפורסמת לנקוב חור בקיר הברזל...
ועומק העניין הוא, שלעולם הקשר של ישראל מצד עצמו לקב"ה - הוא אותו הקשר הפנימי, והוא מחוייב מצד המציאות שזו נשמה שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וזה לעולם לא ישתנה, לעולם נשאר "בנים אתם לה' אלוקיכם" !!!
וכל ענין העבירות והחטאים, הוא כביכול שמציאות החטא חוצצת ומבדילה בינינו לקב"ה, ופעמים אף שכ"כ גבוהה וחזקה היא - שאין יכולת לתקשר כלל, והוא וודאי מציאות עצובה ומפחידה...
ומשל הדברים, לאבא שבנו קבור עמוק בקרב האדמה, ולא מצליח לתקשר איתו בשום צורה, הלא וודאי שמציאות הבן והאב לא השתנתה כלל, אלא רק הקשר הטכני ביניהם, ואף שהוא ענין משמעותי מאד, ודומה הדבר לשכל בן בחיים, ובאופן מעשי הבן והאב מנותקים ביניהם בלא קשר, אך בפנימיותם הם 'אחד' ומציאותם אחד, וזה בעומק הדברים.
והנה לו יצוייר, שאותו הבן שקבור בפנים האדמה רק בידו לצאת מן האדמה, הלא בוודאי שייעצב עד מאד האב שבוחר להישאר שם ואינו בוחר לצאת ולהיות קרוב אליו, אך באותו הרגע שייאות הבן לצאת שוב לאביו, הלא וודאי שישמח בכל ליבו ונפשו שקרוב הוא לבנו יחידו...

והנמשל..
הקב"ה מתאווה אלינו, בת קול צווחת "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם",
רק תשובו...

אין בידו של הקב"ה להושיע אותנו מן עומק האדמה, אין יכול להסיר המחיצות שאנו מעמידים בכוונה תחילה, וזו מציאות - יש הר גבוה !
אך בידינו הדבר, רק נשוב אליו, ואבא מחכה ומשתוקק לחזרתינו, הוא לא יכעס היכן היינו, הוא שמח שסו"ס חזרנו.


עם זאת, עצם החזרה והסרת ההר הגבוהה בינינו, בוודאי שהוא תלוי בחרטה גמורה וככל כללי התשובה, בוודאי שהסרת ההר היא קשה מנשא, ומחייבת עד מאד !
אך זו עבודתינו, לזה באנו להעוה"ז !!! בשביל להצליח, ליפול - ואז שוב לנצח ולהתרומם...
בל נשכח - הנפילה היא המקפיצה לעלייה, הנפילה אינה רק דרך העולם, אלא היא גופא קיום העולם ! מי שלא נופל לא יכול לקום !!!
 
אלא סוג של מציאות חוצצת קרה! שכלית !
כתוב בספר ישעיה (נ"ט ב') כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ:

ומבאר המלבי"ם כי אם עונותיכם שהם הבדילו בינכם לבין אלהיכם וחטאתיכם - העון הוא בסבת הכפירה וההכחשה וזה היה קיר מבדיל לגמרי עד שא"א שיתקרב ה' אליכם מפני החומה הזאת המבדלת ביניכם, עד שההבדל הזה מונע הקורבה משני הצדדים, בין מצד האל, בין מצד האדם, אחר שמכחיש את ה' וכופר בתורתו, ועז"א ביניכם לבין אלהיכם.

אבל החטאים הם מה שאדם חוטא מצד התאווה לא מצד הכפירה, וזה אינו מבדיל בין האדם ובין ה', רק שהם מסתירים פני ה' בל ישמע צעקתם, (וזה מגביל, הן לא קצרה יד ה' כי אם עונותיכם היו מבדילים - ועל ידם אינו ביכולת להושיע אתכם כי קיר מבדיל ביניכם, ולא כבדה אזנו כי אם חטאתיכם הסתירו פנים): -
 
חטא אכן מבדיל בין האדם לקונו, אבל הכח שעם זה חטא הרי מחיות אלוקית וזה בגידה נוראה לקחת כח שה' נתן לך ע"מ לשמור מצוותיו ולהשתמש בו נגד רצונו.
עיינו כאן.
יפה מאוד מאוד - לא ידעתי שזה כבר חובת הלבבות יש''כ עצום.
תמיד ידעתי את היסוד הזה מהתומר דבורה על מלך עלבון - וז''ל...

הא' – "מי אל כמוך"​

מורה על היות הקב"ה מלך נעלב, סובל עלבון מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק;
ועוד, אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון השופע עליו, והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת אבריו, עם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל, אלא סובל הקב"ה עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועות אבריו, והוא מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועון ומכעיס והקב"ה סובל.

ולא תאמר שאינו יכול למנוע ממנו הטוב ההוא ח"ו, שהרי בכחו ברגע כמימרא ליבש ידיו ורגליו כעין שעשה לירבעם, ועם כל זה שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא, והיה לו לומר: "כיון שאתה חוטא נגדי – תחטא בשלך לא בשלי", לא מפני זה מנע טובו מן האדם אלא סבל עלבון, והשפיע הכח והטיב לאדם טובו. הרי זה עלבון וסבלנות מה שלא יסופר, ועל זה קוראים מלאכי־השרת להקב"ה "מלך עלוב", והיינו אומרו: "מי אל כמוך", אתה אל בעל חסד המטיב, אל בעל כח לינקם ולאסוף את שלך, ועכ"ז אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה.

הרי זו מדה שצריך האדם להתנהג בה רצוני הסבלנות, וכן היותו נעלב אפילו למדרגה זו ועכ"ז לא יאסוף טובתו מן המקבל:
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון