סוכות, שמח"ת ושמ"ע חיוב 'נענועים' בד' מינים

[חיים ארוכים]

בגמרא כ' על דברי המשנה והיכן היו מנענעים, כ' דמקור דין נענועים הוא מהא דלולב שיש בו כדי לנענע יוצאים בו ידי חובה, היינו מהא דשיעור הלולב תלוי בנענוע, אלמא דצריך לנענע,
וא"כ יל"ע דכמו דפחות משלושה א"י בו יד"ח משום דאין בו כדי לנענע, הכא נמי נימא דמי שנטל ולא נענע לא יצא ידי חובה,
ולא נזכר בגמ' דהוא ככל הראוי לבילה
ובגמ' מפורש להדיא דאין הנענוע אלא שיירי מצוה ולא מעיקר הדין,
ובאמת הטור (תרכה) כ' דעיקר מצות לולב הוא הנענוע,

 

[אם עובדו כראוי]

הדברים ארוכים, ואכתוב בקצרה, ב' מקורות יש שענין הנענוע הוא מה''ת, א' שיעור לולב, והב' קטן היודע לנענע וכו' דאי נימא דהוי עוד מצוה דרבנן או מנהג לכאורה כיון שיודע ליטול חייב, ובזה יל''ע, אמנם הרא''ש בסוכה שם הביא בשם בעה''ט דהוא מדרבנן, והתוס' בסוכה ל''ט א' כתבו דהוא 'מכשירי מצוה' ויל''ע בזה, והנלענ''ד בזה דעצם הנענועים ודאי יש להם סמך מה''ת אמנם אינו מצוה ובאו רבנן וחייבו לנענע והשתא הוי מצוה דרבנן.
וראיתי להגרי''פ פערלא במילואים בסוה''ס (סי' ה') דברים נפלאים בזה, דהנענועים שייכי במצוות 'ושמחתם' והמצוה מדאורייתא בגבולים היא רק 'ולקחתם' ורק מדרבנן יש חובה לנענע בגבולים, יעוי''ש באריכות, והוא ע''ד שכתבתי.

 

[ירא אלקים]

מכיון שנענועים הם השלמה למצוות נטילת לולב, כל' הר"מ מצווה כהלכתה מבואר שעיקר השיעור הוא כדי לנענע.

 

[ירא אלקים]

וראיתי להגרי''פ פערלא במילואים בסוה''ס (סי' ה') דברים נפלאים בזה, דהנענועים שייכי במצוות 'ושמחתם' והמצוה מדאורייתא בגבולים היא רק 'ולקחתם' ורק מדרבנן יש חובה לנענע בגבולים, יעוי''ש באריכות, והוא ע''ד שכתבתי

לחץ כדי לכווץ...

קצת צ"ע דהפשטות שגם מדאו' שייך למצוות נטילת ד' מינים וכלשון הר"מ מצווה כהלכתה
מלבד מה דמחודש מאד יסודו דמצוות ושמחתם חלוקה ביסודה

 

[אם עובדו כראוי]

מכיון שנענועים הם השלמה למצוות נטילת לולב, כל' הר"מ מצווה כהלכתה מבואר שעיקר השיעור הוא כדי לנענע.

לחץ כדי לכווץ...

אני התכוונתי להרכיב אותו על דברי ולענות על קושייתך, שבעצם זה ודאי שכבר ב'ולקחתם' יש מצוה כהלכתה של נענוע, אבל ב'ושמחתם' יש חיוב לנענע, וכן כשרבנן תיקנו זכר למקדש, דהיינו ל'ושמחתם' יש חובת נענועים מדרבנן, ודו''ק.
לעצם דבריו כמובן יש הרבה קשיים וקושיות בהרבה מהם הוא גם נוגע כדרכו בקודש ומותיב ומפרק, ממש עונג יו''ט!

 

[חיים ארוכים]

מכיון שנענועים הם השלמה למצוות נטילת לולב, כל' הר"מ מצווה כהלכתה מבואר שעיקר השיעור הוא כד

לחץ כדי לכווץ...

ומי שלא השלים לנענוע, יהיה חייב ליטול שוב?

 

[חיים ארוכים]

הדברים ארוכים, ואכתוב בקצרה, ב' מקורות יש שענין הנענוע הוא מה''ת, א' שיעור לולב, והב' קטן היודע לנענע וכו' דאי נימא דהוי עוד מצוה דרבנן או מנהג לכאורה כיון שיודע ליטול חייב, ובזה יל''ע, אמנם הרא''ש בסוכה שם הביא בשם בעה''ט דהוא מדרבנן, והתוס' בסוכה ל''ט א' כתבו דהוא 'מכשירי מצוה' ויל''ע בזה, והנלענ''ד בזה דעצם הנענועים ודאי יש להם סמך מה''ת אמנם אינו מצוה ובאו רבנן וחייבו לנענע והשתא הוי מצוה דרבנן.
וראיתי להגרי''פ פערלא במילואים בסוה''ס (סי' ה') דברים נפלאים בזה, דהנענועים שייכי במצוות 'ושמחתם' והמצוה מדאורייתא בגבולים היא רק 'ולקחתם' ורק מדרבנן יש חובה לנענע בגבולים, יעוי''ש באריכות, והוא ע''ד שכתבתי.

לחץ כדי לכווץ...

לדבריך למה אין יוצאים יד"ח בשיעור שאינו ראוי לנענועים?

 

[אם עובדו כראוי]

לדבריך למה אין יוצאים יד"ח בשיעור שאינו ראוי לנענועים?

לחץ כדי לכווץ...

הגם שאינו מעכב, מכ''מ כיון שיש בזה שיירי מצוה והוא מן התורה ודאי בעינן שיהיה ראוי לזה.
ואולי מיישך שייך ב'כל הראוי לבילה וכו''
ולפי הגרי''פ פערלא אפש''ל שהתורה דיברה על אותו לולב שמקיים בו 'ולקחתם' שאמרה שבביהמ''ק יקיים בו 'ושמחתם' ויל''ע.

 

[נדיב לב]

כתב הפרי מגדים (סימן תרנ"א א"א ס"ק כ"ב) דאין אדם יוצא ידי חובתו במצוות לולב ללא נענוע זאת מכיון שחז"ל תיקנו נענועים ולכן אף מה"ת לא קיים מצווה ללא שינענע, וראה מה שפלפל בזה.


פרי מגדים אשל אברהם או"ח סימן תרנא
(כב) שנענע. עמ"א. הנה יש דברים שאם לא עשאן כתיקון חז"ל אף ידי דבר תורה לא יצא עתוס' סוכה ג' בהילני המלכה בסוכה ראשו ורובו כו' ותוס' ברכות י"א א' יע"ש וריש ברכות ברבינו יונה אלא מדפריך סוכה מ"ב א' מדאגביה נפק ביה אע"פ שלא נענע ומ"מ קשה דיצא י"ח מ"ה לא מצות נענוע דרבנן מדכתב אבודרהם שלא תקנו לברך על נענוע הואיל ויש לקיחה ד"ת אלמא מצות מדרבנן לנענע דוקא ועחה"ר וכפות תמרים ותוס' פסחים ז' ב' ד"ה בעידנא ומ"ש הר"מ ז"ל פ"ב משגגות ה"י הביאו בכפות תמרים עכ"מ שם כדי לצאת בו היינו הפכו או בצדדין נמי לאו דרך גדילתן הוא ואין להאריך. ומ"ש הר"מ ז"ל והעביר ד"א ברשות א"י אמאי לא בהוצאה מרה"י לרה"ר סגי ולומר דפטור דטרוד במצוה. ומשמע כל שטרוד במצוה דרבנן אין פוטר אם לא שנאמר דנענוע רק שיורי מצוה וצ"ע בכל זה. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דרך רמז דהלמ"מ ד"ס נקראין אע"פ שדינן דין תורה ממש ע' פ"א מה"א קידוש כסף ער"ן במשנה כלל גדול וי"ל הכי אתנו רבנן בלאו דלא תסור שלא להקל על ד"ת בשום צד ול"ת הלמ"מ לולא קבלתינו לא היינו יודעין קמ"ל מעביר ד"א הלמ"מ אפ"ה כל שיצא חייב חטאת לולי כדי לצאת וכיון שלא לצאת למ"ד מצות א"צ כוונה ואין להאריך: