בראשית - חיוב פר"ו אל מול מצות ת"ת, מה גובר | בראשית| דף 2 בראשית - חיוב פר"ו אל מול מצות ת"ת, מה גובר | בראשית| דף 2
  • ברכות לעולם התורה שכובש מחר את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כח גדול לכל הלומדים, עמלי התורה - שמעמידים עולם ומלואו!

דבמצות נשואין אם נושא אשה עד כ' שנה הרי הוא בכלל זריזין המקדימין ומקיים המצוה בזמנה,

ואף דגם לאחר עשרים שנה קיים המצוה, מ"מ עדיף קודם לכן, ומה שכתב הרמב"ם עובר ומבטל,
היינו דמזלזל במצוה ואינו מזדרז בה,

ולפ"ז שפיר שייך בזה הדין עוסק במצוה פטור מן המצוה, דהרי אינה מצוה עוברת ויכול לקיימה אח"כ,

וזה ודאי דקיום מצות ת"ת דוחה זריזות דמצוה אחרת,
יוצא שהסיבה שימשיך ללמוד הוא משום שאינו דוחה את המצוה אלא רק מתאחר....

אלא דבדברי הרמב"ם הנ"ל נראה "ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתיירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות בעבור אשתו ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר, שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בתלמוד תורה" שהסיבה שיכול להתאחר מלישא אשה הוא מחמת הפטור של העוסק במצוה פטור מן המצוה, ולהנ"ל לא בעינן לאיזה שהוא פטור מיוחד ופשוט שאם אדם מתאחר מלקנות ארבע מינים עד סמוך לחג משום שעוסק בתלמוד תורה לא בעינן להגיע לפטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה.
 
אז מה יהיה היישוב בדעת הרמב"ם ?
נראה לי שיש ליישב:

שהרי אדם שלומד תורה ומזדמנת לו מצווה, לא עובר על ביטולה עם יכולה להתקיים ע"י אחרים.

ולמד בן עזאי שאף מצוות פר"ו היא מצוות כללית על בני האדם ולכן אפשר לקיימה ע"י אחרים.

רק שאצל אדם רגיל אין קיום מצוות פר"ו באה על חשבון התורה אלא אדרבה זה חלק מצרכיו הבסיסים.

ורק אצל בן עזאי שחשקה נפשו בתורה זה סותר את לימוד התורה,
ולכן חזרנו לדין הפשוט של מצווה שאפשר לקיימה ע"י אחרים לא מבטלים תורה בשבילה.

ויש להוסיף שמיישב אף את דברי הגיליוני הש"ס שמצוות ייבום זה מצווה שא"א לעשותה ע"י אחרים ולכן אף בן אזאי יהיה חייב.
 
כתב הרשב"א בברכות (דף ו' ע"ב) דשנו חז"ל בירושלמי (ברכות פרק א' הלכה ב', ח' ע"א) דהלומד שלא על מנת לעשות נח לו אילו נהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם,

וכיון שתכלית הלימוד הוא קיום ועשיית המצוות, וכמבואר בקדושין (מ' ע"ב), ודאי שנדחה הוא בפני כל מעשה מצוה,

[ויתכן דבאופן שעוסק בתורה ומזדמנת לו מצוה ואינו מקיימה, אפשר דאף מצות תלמוד תורה לא קיים, דמגלה דעתו שאין זה על מנת לעשות, וצריך עיון לדינא],
לפי"ז לכאו' אף אמור להיות חייב במצוה שיכולה להעשות ע"י אחרים וכן מצוה עוברת....

נראה לי שיש ליישב:

שהרי אדם שלומד תורה ומזדמנת לו מצווה, לא עובר על ביטולה עם יכולה להתקיים ע"י אחרים.

ולמד בן עזאי שאף מצוות פר"ו היא מצוות כללית על בני האדם ולכן אפשר לקיימה ע"י אחרים.

רק שאצל אדם רגיל אין קיום מצוות פר"ו באה על חשבון התורה אלא אדרבה זה חלק מצרכיו הבסיסים.

ורק אצל בן עזאי שחשקה נפשו בתורה זה סותר את לימוד התורה,
ולכן חזרנו לדין הפשוט של מצווה שאפשר לקיימה ע"י אחרים לא מבטלים תורה בשבילה.
אם הבנתי נכון אתה טוען שמצות פרו ורבו זה מצוה כללית - יש מצוה שיהיה לרבות את העולם באנשים ולכן מצווה שאפשר לקיימה ע"י אחרים לא מבטלים תורה בשבילה, ואצל בן עזאי זה מצוה
אז יש לי כמה נקודות מוקשות.
א. כיצד שייך לומר שזה מצוה שאפשר לקיימה ע"י אחרים שהרי אין איזה שהוא מכסת אנשים אשר אם יבאו לעולם יקוים המצוה וא"כ המכסה הזאת יכולה להעשות ע"י אחרים, אלא פשוט שהמצוה לרבות כמה שיותר אנשים בעולם והרי הילדים שיצאו מפלוני ברור שלא יכולים לצאת מאדם אחר.
ב. משמע מהרמב"ם שניתן לדחות המצוה אבל להיבטל לגמרי לא ולא נראה שתלה בין מתי שמפסיק ללמוד.... - ופשוט לכאו' מדבריו שאם יודע שהגיע קיצו אפי' בגיל 20 ושקוע בתלמוד תורה יצטרך ליפנות מלימוד ולישא אישה.... ולדבריך מאי שונא מבן עזאי....
 
לפי"ז לכאו' אף אמור להיות חייב במצוה שיכולה להעשות ע"י אחרים וכן מצוה עוברת....
בגמ' מו"ק דף ט: איתא מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלין תורה עליה, ומצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים מבטלין תורה עליה.
ציטוט: "לא קשיא כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים".
 
נערך לאחרונה:
אם הבנתי נכון אתה טוען שמצות פרו ורבו זה מצוה כללית - יש מצוה שיהיה לרבות את העולם באנשים ולכן מצווה שאפשר לקיימה ע"י אחרים לא מבטלים תורה בשבילה, ואצל בן עזאי זה מצוה
אז יש לי כמה נקודות מוקשות.
א. כיצד שייך לומר שזה מצוה שאפשר לקיימה ע"י אחרים שהרי אין איזה שהוא מכסת אנשים אשר אם יבאו לעולם יקוים המצוה וא"כ המכסה הזאת יכולה להעשות ע"י אחרים, אלא פשוט שהמצוה לרבות כמה שיותר אנשים בעולם והרי הילדים שיצאו מפלוני ברור שלא יכולים לצאת מאדם אחר.
לשון דבר בן עזאי בגמרא בכתובות סג ע"ב.
"אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים".
חלק מסיבת הפטור הוא שאפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
ב. משמע מהרמב"ם שניתן לדחות המצוה אבל להיבטל לגמרי לא ולא נראה שתלה בין מתי שמפסיק ללמוד.... - ופשוט לכאו' מדבריו שאם יודע שהגיע קיצו אפי' בגיל 20 ושקוע בתלמוד תורה יצטרך ליפנות מלימוד ולישא אישה.... ולדבריך מאי שונא מבן עזאי....
בהלכה ג שם משמע שהרמב"ם מתיר ביטול מוחלט רק בתנאי שהוא כבן עזאי. ועל זה דיברתי.
 
כתב הרשב"א בברכות (דף ו' ע"ב) דשנו חז"ל בירושלמי (ברכות פרק א' הלכה ב', ח' ע"א) דהלומד שלא על מנת לעשות נח לו אילו נהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם,
וכיון שתכלית הלימוד הוא קיום ועשיית המצוות, וכמבואר בקדושין (מ' ע"ב), ודאי שנדחה הוא בפני כל מעשה מצוה,
[ויתכן דבאופן שעוסק בתורה ומזדמנת לו מצוה ואינו מקיימה, אפשר דאף מצות תלמוד תורה לא קיים, דמגלה דעתו שאין זה על מנת לעשות, וצריך עיון לדינא],​
בגמ' מו"ק דף ט: איתא מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלין תורה עליה, ומצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים מבטלין תורה עליה.
ציטוט: "לא קשיא כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים".
זה הדין,

מה כת"ר מתכוון ?
טענתי שלפי מה שהתקשה הרב @התורה גבי מצות פרו ורבו - כיון שתכלית הלימוד הוא קיום ועשיית המצוות, ודאי שידחה הלימוד בפני מטרת הלימוד שהוא קיום מצוות....
אז קושייא זו לכאו' קשה ביותר אף מה טעם הא דקי"ל מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלין תורה עליה, הרי אם נאמר שכל מהות הלימוד היא לקיים א"כ שוב לא שייך לומר שהלימוד ידחה המצוות....

ונראה לי דאפש"ל ומוכרח לומר, שאחר שלימוד תורה התיסד בשביל קיום המצוות שוב זה מצוה בפנ"ע לכל דבר ושוב קושיית הרב הנ"ל כלל לא קשה שאין הכונה שאנו דוחים המצוה מחמת הא דאנו עסוקים בחוברת הוראות אלא המצוה נדחת משום מצוה שונה, שבמקרה הכא עסקינן בתלמוד תורה.
 
לשון דבר בן עזאי בגמרא בכתובות סג ע"ב.
- יבמות סג: וזה אינו ציטוט מדויק " תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר (בראשית ט, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשהמ שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים".
"אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים".
חלק מסיבת הפטור הוא שאפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
דיוק יפה. אבל מ"מ לא ענית לי לשאלתי..... - כיצד שייך לומר שזה מצוה שאפשר לקיימה ע"י אחרים שהרי אין איזה שהוא מכסת אנשים אשר אם יבאו לעולם יקוים המצוה וא"כ המכסה הזאת יכולה להעשות ע"י אחרים, אלא פשוט שהמצוה לרבות כמה שיותר אנשים בעולם והרי הילדים שיצאו מפלוני ברור שלא יכולים לצאת מאדם אחר.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
דיוק יפה. אבל מ"מ לא ענית לי לשאלתי..... - כיצד שייך לומר שזה מצוה שאפשר לקיימה ע"י אחרים שהרי אין איזה שהוא מכסת אנשים אשר אם יבאו לעולם יקוים המצוה וא"כ המכסה הזאת יכולה להעשות ע"י אחרים, אלא פשוט שהמצוה לרבות כמה שיותר אנשים בעולם והרי הילדים שיצאו מפלוני ברור שלא יכולים לצאת מאדם אחר.
צ"ל שבאמת אין גבול למצווה מבחינת כמות,
רק שמצוות פר"ו הגדר שלה זה חובה לקיים את העולם ע"י הולדת וולדות.
 
האם מקיימים בבן ובת או ב' בנים וכו'.
לפי דברי
שבאמת אין גבול למצווה מבחינת כמות,
רק שמצוות פר"ו הגדר שלה זה חובה לקיים את העולם ע"י הולדת וולדות.
נחלקו באימתי מוגדר כמקיים את העולם וקיים את המצווה של פר"ו.
 
אם תוכל לכתוב יותר בהרחבה זה יקל אלי מאוד
מחילה,

ביבמות סא: נאמר:

לא יבטל אדם מפריה ורביה - אלא א"כ יש לו בנים. ב"ש אומרים: שני זכרים, וב"ה אומרים: זכר ונקבה, שנאמר: זכר ונקבה בראם

לאחר שקיים את המצוה לפי כל א' מהם,

ודאי שאינו מחוייב שוב משום פריה ורביה.
 

הודעות מומלצות

הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה -...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה