חשוון ט"ו חשוון - יומא דהילולא של החזון איש זצוק"ל (1 צופה)

[אחד יחיד]

סיפור בן זמננו ("ארחות רבנו" ח"ב. קס"ב), סיפר הגאון רבי אברהם הלוי הורביץ זצ"ל.

בחודש אלול תשל"א, היה בעיר צפת וביקר בבית הקשישה מרת אסתר בן דרלי, נינת הרבי מרוז'ין זצ"ל.

הקשישה סיפרה ששלושים ואחת שנים לפני כן, השכירה שני חדרים בביתה לחודש ימים: האחד למרן החזון איש זצ"ל, שהגיע למנוחה, והשני לאחותו, אשת הסטייפלער זצ"ל ולבנה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

הסטייפלער עצמו כיהן כראש ישיבת "בית יוסף", ולא יכול היה להצטרף אליהם.

פעם אחת יצאה המארחת החוצה בשתיים לפנות בוקר, וראתה את החזון אי"ש יושב במרפסת ומתנועע, ועל ראשו עמוד אש, מרוב בהלה היא ברחה לתוך הבית פנימה.

לסיכום, המקיים מצוה הוא מרכבה לשכינה, עד שהזוכים רואים את עמוד האש מהארץ עד לרקיע, שלפי דברי הרדב"ז זצ"ל ("מגדל דוד". שיר השירים ג', ו') מורה על השראת השכינה וחיבור שמים וארץ.

(מתוך מקרבן לתורה, ראש השנה)

 

[אחד יחיד]

חדרו של ה'חזון איש' זצ"ל היה תל תלפיות שרבים באו בשעריו. אלה מבקשים עצה, אחרים מבקשים ברכה, לצד צורבים שביקשו להתפלפל בלימוד עם גדול הדור. ביום מן הימים נכנס בחור בשערי ביתו של ה'חזון איש', ונראה שביקש ליהנות מכל העולמות…

הוא פתח וסיפר, כי הוא מתמודד עם מחלה משונה, והוא אינו יודע מה לעשות. רופא אחד מציע דרך טיפול אחת, רופא אחר מציע דרך טיפול אחרת, והוא מבקש עצה כיצד לפעול. ה'חזון איש' האזין לו בקשב, דן בפרטי תוכניות הטיפול המוצעות לבחור, ולבסוף הכריע בעד ניתוח, שיש בו סיכונים לצד סיכויים…

עתה, ביקש הבחור ברכה להצלחת הטיפול, וגם לכך נענה לו ה'חזון איש' ובירכו בחום רב. ועדיין לא נחה דעתו של הבחור, והוא ביקש לדון עם ה'חזון איש' בכמה סוגיות תורניות בהן הוא עוסק עתה, כשהוא מתחיל לדון עם ה'חזון איש' בכמה סברות ויסודות בסוגיות הנלמדות…

לא היה ל'חזון איש' תענוג גדול יותר מלעסוק בדברי תורה. הוא דן בנושאים שהעלה הבחור, יישב את קושיותיו והעלה שאלות חדשות. מפה ומשם הביא ה'חזון איש' ראיות גאוניות, ואף הבחור דן בהן כתלמיד לפני רבו, והעלה סברות שונות לדחות את חלקן…

שעה ארוכה של קורת רוח עברה על ה'חזון איש' והבחור, שעה של התבוננות בעיון בנבכי סוגיות התורה. כשקם הבחור לצאת ונפרד מה'חזון איש' לשלום, עצר אותו ה'חזון איש' ואמר לו לפתע:

'אבל בקשר למה שדיברנו בתחילה, והוריתי לך לעשות ניתוח, חוזרני בי. אין צורך בו, בעזרת השם תבריא גם בלעדיו!

'מה?!' – נחרד הבחור, 'מה השתנה? הלא מקודם הרב היה סבור קודם שיש צורך בניתוח. וכי עתה הנתונים השתנו? הן לא הבאתי כל מידע חדש, הנושא הרפואי כבר הוסר מעל השולחן לפני זמן רב. אם מלכתחילה היה צורך בניתוח – צורך זה כיצד פקע?!' – שאל הבחור בהשתוממות…

השיב לו ה'חזון איש' תשובה מנומקת ומפתיעה, החושפת בפנינו טפח מהנעשה בעולמות העליונים: 'לפני שדיברנו בלימוד, השבתי לך כפי שהייתי משיב לכל אדם. עתה, לאחר שדנתי עימך בלימוד והתפעלתי מעמלך בתורה, לאחר שראיתי והבחנתי שאתה בחור שמתייגע בתורה ומתאמץ להבינה – אין כל ספק כי יש עבורך בשמים מסלולים אחרים, על טבעיים, ובעזרת השם תתרפא גם ללא הניתוח!' (מעשה איש)

 

[אחד יחיד]

המעשה שלפנינו אירע לפני שבעים שנה.

בחדש שבט תשי"ב התקיימו נישואיו של רבי יצחק גרינברג. עוד בעודו בחור כבר הלך שמו לפניו כתלמיד חכם ובר דעת, משכמו ומעלה, וישיבת 'כנסת חזקיהו' ששכנה באותם ימים בזכרון יעקב התכבדה בו שישמש כמשגיח. אכן הוא עצמו היה בחור מבוגר, אולם בחכמתו היטיב להדריך ולנווט את הישיבה בנועם ובתבונה רבה.

בדרך לחופה התלווה אליו הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצוק"ל, ודיבר עמו כממתיק סוד. בטוחים היו הרואים שוודאי מדבר הוא עמו דברים גבוהים ונשגבים, אבל האמת שרבי אליהו בירר אצלו מספר פרטים חשובים בהנהגת הישיבה והבחורים, כיון שהוא זה שבא לשמש אחריו כמשגיח בישיבה, וחפץ היה לדעת כמה דברים נחוצים לצורך הנהגת הישיבה.

החתן הצעיר ר' יצחק עבר לגור בירושלים עיר הקודש, שם זכה לקרבה מיוחדת אצל גדולי ישראל, ביניהם מרן הרב מבריסק, מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ומרן הגאון רבי צבי פסח פרנק. עם הזמן התחבב מאד על הגאון רבי צבי פסח ונהיה מעוזריו הראשיים ואף מינהו שיהיה אחראי על כל המקוואות בירושלים. הרבה דברים נשגבים ונחוצים ליהדות החרדית ועולם הישיבות באותם הזמנים, היה זה ר' יצחק שפעל ועשה וסידרם על צד היותר טוב לשביעות רצון כולם.

כחודש לאחר חתונתו, בחדש אדר תשי"ג, הגיעה אליו משלחת מישיבה בפתח תקוה. משלחת מכובדת המבקשת ממנו שיבוא לשמש שם כמשגיח, והלא כבר יצא שמעו הטוב בהדרכת והכוונת בחורים. הדברים לא התקבלו על ליבו כלל וכלל, אבל לחצו ובקשו שיואיל לענות בחיוב. ומה היה בידיהם להציע לו עבור עבודת הקודש להיות משגיח בהיכל הישיבה הקדושה?

לא הרבה! משכורת זעומה, וגם מקום מגורים לא ממש מפואר… המקום שהציעו לו היה רפת מקורה, כן, רפת של פרות! אך אל דאגה, כמובן לאחר שרוקנו אותה מהפרות. את הרפת לשעבר הפכו למושב בני אדם, גגון וכדומה. מה צריך יותר מזה. זה מה שהיה בידם בימים ההם.

אולי דברים אלו לא היוו סבה לגרום לו לרצות לא לבוא, אך היו לו די סיבות למה לא לעקור ולעזוב את ירושלים. מול עיניו עמדו כל מפעלותיו למען כלל ישראל; למען טהרת ישראל; למען האידישקייט, שעליהם היה אחראי.

ובכלל, להגיע למקום תורה חדש, משגיח חדש באווירה של חודש אדר ופורים, ודאי שדבר זה לא בא בחשבון. מה גם שבירושלים יש לו משכורת מכובדת; בית ראוי למגורים וכל מה שצריך. ואכן ר' יצחק לא הסכים. הוא הודה להם על ההצעה, אך סירב לה. רבני המשלחת לא הרימו ידיהם ולא וויתרו כה מהר. הם ידעו שר' יצחק קשור מאד וחביב גם אצל מרן החזון איש, על כן אמרו לו שלכל הפחות ישאל שאלה גורלית זו את מרן החזון איש. לא היה לו ספק, לר' יצחק, שוודאי החזון איש ישלול דבר זה. עם כל זאת הוא נאות להם לדבר זה ונתן את הסכמתו שישאל את החזון איש.

ידידיו ומכריו ששמעו על הצעה זו נענו כולם ואמרו שאין ספק שהחזון איש ידחה זאת על הסף. ובכל זאת נסע ר' יצחק לבני ברק ושטח לפני החזון איש את הענין.

'תיסע מחר לפתח תקוה להיות שם משגיח!', ענה לו החזון איש נחרצות.

הדבר נפל על ר' יצחק כרעם ביום בהיר ושטח שנית את סברתו מדוע לא לעזוב את ירושלים ולכל הפחות לא לנסוע לשם עכשיו.

'ומה יהיה עם כל המקוואות שהנני כרגע אחראי עליהם? ומה יהיה עם כל האידישקייט שהנני פועל ועושה עכשיו למען כלל ישראל?' טען ר' יצחק בלהט.

'אף על פי כן, סע לפתח תקוה מחר!' היתה הכרעת החזון איש. 'אכן, אל תחכה עד תחילת הזמן הבא – ראש חדש אייר'. לפליאתו, מה כל כך נחוץ להזדרז עכשיו, מדוע לא יוכל להתחיל בעבודת הקודש להיות משגיח בראש חדש אייר, בשביל מה להתחיל בחדש אדר באווירה של פורים, מקום חדש, משגיח חדש. ענה לו החזון איש: "בזמן הקצר הזה יבוא בחור ואתה תרומם אותו לבן תורה. זה שווה יותר מכל האידישקייט שאתה עושה עכשיו!' פסק נורא מהחזון איש.

עדין לא התיישבו הדברים על ליבו של ר' יצחק והמשיך לישא ולתן עם החזון איש מדוע בכל זאת לא כדאי לו לנסוע עכשיו לפתח תקוה לעבודת המשגיחות.

במהלך הדברים עצם החזון איש את עיניו ואמר: צריכים לראות לצאת מירושלים כמה שיותר מהר'!. ויהי לפלא.

נחרד ר' יצחק ומיהר לקיים את דברי החזון איש. הוא שב לירושלים והודיע לכל מכריו שהוא עובר לפתח תקוה. בדירה שלו בירושלים עבר לגור מישהו אחר. כמה ימים אחרי חג הפסח, פרצו ערבים לאותה דירה בשעת לילה מאחרת וירו בבעל הדירה והמיתוהו. נפשו של ר' יצחק היתה לשלל.

תחילת חודש אדר תשי"ג, באחד הימים מופיע בחור גבוה וחסון בפתח היכל הישיבה, נעמד על יד דלת בית המדרש ושואל בקולו הרועם: 'מי זה ר' יצחק'?

לפי לבושו של אותו אחד, חשב ר' יצחק לתומו שוודאי מביאים לו איזו חבילה על ידי חברת 'המקשר' כפי שמצוי היה באותם ימים להעביר חבילות דרך 'המקשר', חברת אוטובוסים שהיתה לפני 'אגד'.

נגש ר' יצחק לדלת ואמר 'אני ר' יצחק, האם הבאת עבורי חבילה'? לא! ענה הבחור, אני לא שליח מחברת המקשר. באתי הנה להיות כאן שלושה שבועות. החזון איש שלח אותי לכאן!

בבקשה, בבקשה, תכנס לישיבה. החזון איש שלח…

'לא, לא באתי לכאן ללמוד', מבהיר הבחור. 'באתי להיות כאן שלשה שבועות, לאחר מכן אני הולך לאוניברסיטה'.

שמע זאת ר' יצחק והשתאה, מה עושים כעת? מצד אחד, הלה טוען שהחזון איש שלח, ומאידך, הבחור מצהיר חגיגית שכלל אין בדעתו ללמוד, אלא הישיבה משמשת לו כמעבר עד שלושה שבועות ומשם חפץ ללכת לאוניברסיטה, מה עושים? הוא צריך לענות תשובה לאלתר. 'הרי אין יותר טוב מהתורה בעצמה'. נפל ברעיונו של ר' יצחק, 'אולי תרצה ללמד עמי קצת?'. הציע לו ר' יצחק. הבחור הסכים. הוא צעד פנימה, בלבושו החריג בהיכל הישיבה. הגמרא הראשונה שבדיוק הזדמנה לידיהם בסטנדר הראשון, היתה מסכת גיטין. פתחו בפרק השולח והתחילו ללמוד את הסוגיא 'קנין פירות' כ'קנין הגוף' או לא, ר' יצחק אמר לו את החקירה הידועה של ה'מחנה אפרים'. האם יובל זה 'הפקעה' או שזה 'מכירה לזמן'. המשיך ר' יצחק ואמר לו 'חקירה זו שייכת גם לגביך. האם הגעת לזמן של שלושה שבועות, או שהגעת לתמיד אלא שאחרי שלושה שבועות יש הפקעה. מצדי – אמר לו ר' יצחק – הרי זה ברור כאילו הגעת לתמיד – לעולם, ובעוד שלושה שבועות – הפקעה'.

בינתיים הבחור התאקלם בישיבה ור' יצחק החל מברר עליו כל מיני פרטים. מתברר שהבחור ה'חברה'מן' הזה למד כבר בכמה ישיבות וזרקו אותו בגלל מעשי קונדס שעשה, ואחרי שראה שנזרק מישיבות, הלך ורשם את עצמו באוניברסיטה. ביקש כסף מהוריו ושלם מראש לשנה. והיות והיה לבחור קשר גם עם החזון איש נסע אליו וסיפר לו כל מה שארע עמו בישיבות בהן למד וכי כעת נרשם לאוניברסיטה. החזון איש שאל אותו מתי מתחילים שם הלימודים. 'בעוד שלושה שבועות' ענה הבחור. אמר לו החזון איש, לכל הפחות בשלושה שבועות אלו סע לישיבה בפתח תקוה. הבחור הסכים וכך הגיע לישיבה.

הבחור עשה חיל בלימודיו, כישרונות היו לו. הוא ישב ולמד באופן מרנין. 'מה עושים להצלתו?', הטרידה מחשבה זו את ר' יצחק. הוא שלח בסתר שליח לאביו של אותו בחור שגר במקום רחוק, השליח סיפר לאבא שברוך ה' בנו הגיע לישיבה בפתח תקוה ומאוד מתקדם שם ומצליח, אבל שמענו שכבר שילמתם לכל השנה מראש על למוד באוניברסיטה. כיון ששמע האב בשמחה את התקדמות בנו בישיבה הביע בהנאה את שמחתו שישנה איזו ישיבה שהבן שלו מתאקלם שם ומצליח בלמוד, 'הנני מוותר על כל הכסף שכבר שילמתי. והלוואי שימשיך בישיבה'. אמר האבא לשליח הסודי של ר' יצחק. ר' יצחק שמח לשמוע זאת ושמר את הדברים בליבו.

כשהסתיימו להם אותם שלשה שבועות. נגש הבחור למשגיח היקר והמסור ר' יצחק. ואמר לו: באמת הייתי רוצה מאד להישאר כאן ללמוד תורה, אך מה אעשה ואבא שלי כבר שילם מראש על כל שנת למודי באוניברסיטה. ומה אעשה עם הצער של אבא!?

ענה לו ר' יצחק בחכמה, הרי אני רואה שאתה בעל כשרון גדול, חבר'המן ובעל שכנוע גדול. סע הביתה לאביך ותספר לו על רצונך העז ללמוד, אולי תצליח לשכנע אותו שיוותר על הכסף שכבר שילם מראש, ותחזור לספר לי מה פעלת ומה התקדם.

הנער נסע לביתו וכמובן הצליח לשכנע את אביו שיסכים שיישאר ללמוד בישיבה. בשמחה הוא חזר לישיבה ובישר לר' יצחק שהצליח לשכנע את אביו שיישאר בישיבה.

בהזדמנות הראשונה לאחר מכן, כשנכנס הבחור למרן החזון איש וסיפר לו את השתלשלות הדברים דפק החזון איש על השולחן ואמר וחזר ואמר: "זה נקרא תחיית המתים, זה נקרא תחיית המתים!!!"

גם כשר' יצחק גרינברג נכנס בהזדמנות לחזון איש חזר הדבר על עצמו, החזון איש דופק וחוזר ואומר 'זה נקרא תחיית המתים. זה נקרא תחיית המתים!!!'

הנער הזה הינו כיום רב חשוב ומפרסם, צאצאיו גם ידועים ומפורסמים, תחיית המתים אמיתית!

ספור זה זכה הגאון הצדיק רבי יששכר דב הכהן טריגר זצ"ל לשמוע בעצמו מהגה"צ רבי יצחק גרינברג זצ"ל, בחל המועד סכות האחרון לחייו.

(דברי בינה, שבועות פ"ג, הרב פנחס זרביב)

 

[אחד יחיד]

טו' חשון מרנא החזון איש זצ"ל

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוֹצֶר המפתחות]

החזון אי"ש​

רוח הקודש
משקל ההכרעה של מרן החזון איש
שיעורי המצוות – שיטת החזון איש
שיטת החזו"א במהות הביטחון
חזון איש - השתדלות
המיתוס: החזון איש פילס את דרכו בתורה ללא נגיעה כלשהי עם מוסדות התורה שבימיו
קושיא בדברי מרנא החזון איש.
החזון איש - פסיקה
חובת בדיקה בפחות מכזית - החזון איש
בד' רבנו חיים הלוי והחזו''א בענין הדלקת המנורה
פלוגתת מרנן החזו''א והגרי''ז זצ''ל בענין דין עשרה בקריאת המגילה
דרוש ביאור במעשה עם החזו"א והגרח"ק בעניני ברכות
---
'אלול' אצל החזון איש
סיפורים על מרן החזון איש
סיפור - איך אפשר לזכות לגדול כמו החזון איש?
סיפורים על שבת קודש
החזון איש חובש שטריימל
אשכול סיפורים בעניין 'מידה כנגד מידה'
עיבודים ותמונות אומנותיות של גדולי ישראל ורבנים
---
מי הדמות ברקע?

 

[התורה]

בהמה שאכלה כובע קש אי חשיב שן - דרכו של מרנא החזו"א זיע"א

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הצעיר שבחבורה]

בליל הסדר הראשון אותו חגגתי לאחר נישואינו, סעדנו את סעודת החג בביתו של מרן ה'חזון איש' זיע"א.

גיסתי, הרבנית אהובה ברמן ע"ה היתה אז בחורה צעירה, והיא נטלה על עצמה את תפקיד החבאת האפיקומן. כשהגיע זמן אכילת האפיקומן, ביקש ממנה ה'חזון איש':

לחץ כדי לכווץ...

הסיפור אינו מדייק בפרטים
שהרי, הגר"ח נישא בז כסלו תשיב

ההזמנה של הסטייפלר לחתונה

לחץ כדי לכווץ...

והגר"ש ברמן נישא באותה השנה, ביב אב תשיב

.

לחץ כדי לכווץ...

סביר להניח שכבר היתה הרבנית ברמן מאורסת בפסח של אותה שנה.