תגובות חדשות באשכול זה נשלחות לאישור מנהל
בגלל זה שמעתי שכוונת הרמב"ם בשאלתו הוא משהוא אחר לגמרי, והוא
הרי הרמב"ם עצמו שם כמה הלכות אח"כ כותב במפורש שמי שאומר שהשי"ת מכריח את האדם הוא מגולמי האומות וטפשי בני ישראל,
דהיינו שהרמב"ם בעצמו שולל דבר זה בפשיטות ואין אצלו שאלה על זה כלל
אבל שאלת ידיעה ובחירה זה שאלה אחרת לגמרי
על דרך משל להבדיל אלף הבדלות אדם שיודע מה שהשני יעשה מראש לא מכח נבואי רק מכח חכם עדיף מנביא - הוא מסתכל על האדם ומבין כוחותיו ודעותיו וכו' ועפ"ז הוא קולע בול מה יעשה האדם,
הרי שזאת אומרת שהאדם לא היה יכול לעשות אחרת כי הם המה תכנותיו,
וזה שאלת הרמב"ם הרי השם יתברך יודע מה תהא עשיית האדם לא מחמת שהוא מכריחו ח"ו (כי מי שאומר כך הוא מגולמי האומות וטפשי בני ישראל כמ"ש הרמב"ם), אלא הוא יודע כי הוא מכיר תכוונותיו של כל אחד ואחד, ולפ"ז קשה מאוד דאם סיבת הידיעה הוא מפני הכרת תכונות כל אדם ואדם ועפ"ז הוא יודע מראש וצדוק וכביכול קולע הרי שכל בן אדם לא היה יכול לעשות אחרת ומה ההבדל בין רבינו משה לכל אחד ואחד
לסיכום:
לא שידיעתו מכריח
אלא ידעיתו מראה לנו שהבן אדם לא יכול לעשות אחרת
וזאת הסתירה,
וע"ז מתרץ הרמב"ם שבאמת אין כן סתירה ושניהם הם נכונים במאה אחוז באופן שאינם מכחישים זה את זה,
רק אנו ברוב שפלות דעתינו איננו מסוגלים להבין איך זה לא סתירה, אבל באמת לאמיתו ליכא סתירה.

שמעתי מאחד מחכמי הדור שליט"א,
מאז אורו עיני כי תמיד היה קשה לי השאלה שלך, וכמה שבררתי אצל הבקיאים בענינים אלו לא קבלתי תשובה, וראיתי שגם אצלם זה בגדר הן ולאו ורפיה בידיה,
וחסדי השם יתברך שחמל עלי גם בזאת.
נ"ל שלא הבנת מש"כ

ואני לא הבנתי מה אתה כתבת

אלוקים לא יודע מה האדם יעשה רק משום שהוא מכיר את תכונות האדם. זה לבד לא מספיק, האדם "בוחר" יש לו "רצון חופשי", וזה בלא קשר לתכונות נפשו.
אלוקים פשוט יודע את העתיד, וידיעת העתיד מקנה לו ידע מה אני יעשה.

וממילא לא מתחיל הקושי שהצגת
 
אלוקים פשוט יודע את העתיד, וידיעת העתיד מקנה לו ידע מה אני יעשה.
הבנתי טוב מה שכתבת במיוחד שאתה חוזר על אותו דבר פעמיים תוך כדי משפט.
[כי מה ההבדל בין אלוקים פשוט יודע את העתיד לבין וידיעת העתיד מקנה לו ידע מה אני עושה]
ודווקא מה שכתבת מראה בעליל שלא לזה התכוון הנשר הגדול כי איך שאתה כותב אין כאן שום צל של קושיוא ודילמה כלל וכלל והידיעה והבחירה יכולים לצעוד ביחד בשלום ובשלווה (וכמו שהקשה רבינו הראב"ד על הרמב"ם, שידיעת העתיד אינו איש ריבו של הבחירה ולא קרב זה אל זה, שזה גם מוכיח שלא זו הייתה כוונת הרמב"ם)
 
אז למעשה אין שום ישוב על הקושיה של אמונה וידיעה כי בחירה משמעותה שעכשיו יש לי ב' אפשרויות ואין לי ב' אפשרויותל כי מה שהקב"ה יודע שאבחר/שבחרתי זה מה שאני יבחר (ואפילו אם הוא יודע את זה בגלל שהוא מעל הזמן למעשה בשעת הבחירה יש את הקב"ה שנמצא מעל הזמן ויודע כבר מה אבחר) וזה צע"ג כמו עוד שאלות רבות [וזה אף יותר מיושב כי אנו מבינים שאין לנו השגה בה' ובידעותיו]
 
למה לא תשאל אם השי"ת הוא מעל הזמן איך יש זמן
אלא וודאי שהשי"ת יכול לברוא זמן כך גם השי"ת יכול לברוא בחירה
 
אז ע"י היצירה של הזמן אתה מוכיח שאני לא מבין בסדר יש לי עוד הוכחות... אבל אין דברי התפארת ישראל הנ"ל מיושבים
 
אז ע"י היצירה של הזמן אתה מוכיח שאני לא מבין בסדר יש לי עוד הוכחות... אבל אין דברי התפארת ישראל הנ"ל מיושבים
אני רק מוכיח שלא זו השאלה של הרמב"ם כי אין קשר בין ידיעת העתיד לבחירת האדם
וכמש"כ, הרמב"ם לא שואל מחמת סיבה אלא מחמת סימן
 
לא קראתי את כל התגובות באופן פרטני, בכל זאת אסכם את העניין כפי דעתי בזה. ואשמח לקבל הערות מהציבור:

זה מבואר בכמה מקורות, שהקב"ה יודע מה יהיה בעתיד, אע"פ שהוא עדיין לא קרה.
והנה אנחנו מכירים אפשרות אחת בלבד איך לדעת מה יהיה בעתיד: ע"י ידיעת התכונות של המציאות כיום, ולחשבן לפי זה מה התוצאה.

וא"כ לא מובן, כיון שיש בחירה חופשית, שהיא אינה תלויה בסיבות, איך יתכן שהוא ית' יודע מה יהיה.

וע"ז לכאורה צריך לתרץ, שאנו לא משיגים את מציאותו, ולכך אין אנו מבינים כיצד זה יתכן, ולכן אי"ז קושיה כלל.

רק שיש שאלה אחרת, איך יתכן שהקב"ה יודע מה האדם יבחר, והאדם עדיין יש לו בחירה.

ועל שאלה זו, יש לומר שהשאלה לא מובנת, כיון שאין אנו יודעים ומשיגים כיצד הקב"ה יודע, הרי שאפ"ל שידיעתו היא אחרי הבחירה ולכן אין בזה כל סתירה. ועיין לעיל בהודעת 'בד קודש' בארוכה.

והנה יל"ע אם כוונת הרמב"ם לשאלה הראשונה, איך יתכן בכלל ידיעה על בחירה חופשית, או לשאלה השנייה.
ואם כוונת הרמב"ם, ושאר הראשונים מפורש שזה כוונתם לשאלה השנייה לא מובן מה הייתה שאלתם כלל.
(ואמנם בדעת הראב"ד יתכן לומר שזה מה שהתכוון לתרץ, אך עיין באו"ש ועוד שלא הסכימו עם דעת הראב"ד.
וצע"ג.
 
לא קראתי את כל התגובות באופן פרטני, בכל זאת אסכם את העניין כפי דעתי בזה. ואשמח לקבל הערות מהציבור:

זה מבואר בכמה מקורות, שהקב"ה יודע מה יהיה בעתיד, אע"פ שהוא עדיין לא קרה.
והנה אנחנו מכירים אפשרות אחת בלבד איך לדעת מה יהיה בעתיד: ע"י ידיעת התכונות של המציאות כיום, ולחשבן לפי זה מה התוצאה.

וא"כ לא מובן, כיון שיש בחירה חופשית, שהיא אינה תלויה בסיבות, איך יתכן שהוא ית' יודע מה יהיה.

וע"ז לכאורה צריך לתרץ, שאנו לא משיגים את מציאותו, ולכך אין אנו מבינים כיצד זה יתכן, ולכן אי"ז קושיה כלל.

רק שיש שאלה אחרת, איך יתכן שהקב"ה יודע מה האדם יבחר, והאדם עדיין יש לו בחירה.

ועל שאלה זו, יש לומר שהשאלה לא מובנת, כיון שאין אנו יודעים ומשיגים כיצד הקב"ה יודע, הרי שאפ"ל שידיעתו היא אחרי הבחירה ולכן אין בזה כל סתירה. ועיין לעיל בהודעת 'בד קודש' בארוכה.

והנה יל"ע אם כוונת הרמב"ם לשאלה הראשונה, איך יתכן בכלל ידיעה על בחירה חופשית, או לשאלה השנייה.
ואם כוונת הרמב"ם, ושאר הראשונים מפורש שזה כוונתם לשאלה השנייה לא מובן מה הייתה שאלתם כלל.
(ואמנם בדעת הראב"ד יתכן לומר שזה מה שהתכוון לתרץ, אך עיין באו"ש ועוד שלא הסכימו עם דעת הראב"ד.
וצע"ג.
ככה אומרת השכל הישר שבוודאי כוונתו למה שכתבת בהתחלה כי דבר השני אינה נקראת "שאלה" כי איזה סתירה יש בין ידיעת העתיד לבחירת הבוחר ולא קרב זה אל זה כי הוא זה.
 
ככה אומרת השכל הישר שבוודאי כוונתו למה שכתבת בהתחלה כי דבר השני אינה נקראת "שאלה" כי איזה סתירה יש בין ידיעת העתיד לבחירת הבוחר ולא קרב זה אל זה כי הוא זה.
אך אתה עדיין לא מתמודד אם דברי האור שמח על הרמב"ם, ועוד אחרונים שמפורש בדבריהם שהבינו שכוונת הרמב"ם לשאלה השנייה.
 
כשם שכדי להבין קושיא שעולה מתוך הלימוד צריך לא לענות עליה מיד אלא לשהות עליה זמן מה כדי לחיות את הסתירה וזה עדיף עשרת מונים מתשובה בינונית שרגילים לענות מיד העיקר כי לא נעים לחיות עם קושיא.
ה"ה בשאלת 'הידיעה והבחירה' אני ממליץ לחיות את הסתירה הזאת בלי לחפש תשובות וכך יתחדד במוחו מחד גדלות ה' ומאידך על כח הבחירה שיש ליהודי בכל צעד ושעל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון