הלכות יום טוב כלי שיר בחול המועד (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

מתוך דברי הביאור הלכה (שלט ג ד"ה להקל)

ומכ"ש שאסור ע"י כלי שיר ומנגנים [והרמ"א שכתב שנהגו להקל לא על אופן זה קאי כמו שכתב בא"ר] ובשו"ת שער אפרים סימן ל"ו אוסר אפילו בחוה"מ

שו"ת שער אפרים סימן לו
אי שרי לנגן ולהכות בחש"מ על כלי זמר בנבל וכינור ושאר כלי זמרים דהא גזירה שמא יתקן כלי שיר וגם באמת מתקנים כשנקרע נימא מן הכלי שיר:
תשובה לכאורה יש להביא ראיה ממה דאמרי' בגמ' דסוכה פ' החליל וז"ל החליל ששה ושבעה כו' לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את הי"ט ומשמע לאפוקי חש"מ דוחה והיינו דוקא חליל של בית השואבה שהוא שמחה של מצוה לאפוקי אותן שמנגנים בכלי זמר לא משום שמחה של מצוה עושי' ואסור אף שי"ל דהתם שמכין על כלי זמר הוא לצורך שמחת נשואין ואז הוא מצוה אבל ז"א שהרי אסור לעשות שמחת נשואין בחש"מ מטעם דאין מערבין שמחה בשמחה וא"ת שמחת יום טוב נמי שמחה של מצוה הוא אבל ז"א שהרי כתבו התוס' שם בריש הפ' הלא זהו רק גזירה שמא יתקן כלי שיר ואין שבות במקדש שתירצו לפי ששמחת בית השואבה הוא שמחה יתירה וע"ש וא"כ ה"ה אותן שמכין על כלי זמר בחש"מ עבור שמחת יום טוב נקרא ג"כ שמח' יתירה ואסור ודו"ק:​

 

[הצעיר שבחבורה]

והבאים אחריו נחלקו עליו, ותמהו על דבריו, ה"ה
שו"ת אבן השוהם סימן נ
נשאלתי אם מותר לנגן בכלי שיר כגון נבל וכנור בחול המועד או לא, דלמא יתקן כלי שיר ומלאכה אסור בחול המועד או לא גזרינן.
תשובה, מנהג של ישראל תורה היא, בימי חורפי כד הוינא טליא ראיתי שהבחורים עושין מחולות בחולו של מועד ויהודים מנגנים בכלי שיר ואין מוחין בידם, הן כשהייתי בן לאדוני אבי מ"ו ז"ל נהגו הבחורים לעשות מחולות בחול המועד וא"א ז"ל לא מחה להם, והן בלימוד בישיבות אצל גאוני ארץ. על כן אמרתי לעת עתה אחפש בחיפוש דנרות מאין יצא היתר זה.
ומאריך בתשובתו, ומזכיר את דברי השער אפרים הנ"ל ותמה עליו

ובשו"ת שבות יעקב (חלק א סימן כה) האריך לחלוק על דבריו ומתיר אף לתקן כלי שיר בחולו של מועד.​