סוכות, שמח"ת ושמ"ע כמה ספיקות בהיכרא בסוכה ליום השמיני והתשיעי (1 צופה)

[נדיב לב]

כתב השו"ע (סימן תרסו - דיני סוכה ביום השביעי) וזה לשונו:
אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד י"ט האחרון; ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף: הגה - ואם רוצה לאכול בסוכה אחר החג א"צ לפחות בה, דלא נראה כמוסיף רק ביום שמיני (מנהגים). ואם הוצרך לסעוד בשאר היום, צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה; ובחוצה לארץ, שצריך לישב בה בשמיני, גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותם ממנה; ואם אין לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי, אינו יכול לפחות בה מפני שהוא י"ט, ומה יעשה להיכרא, אם היתה קטנה שאסור להניח בה הנר בשאר הימים, יניחנה בה; ואם היא גדולה, שמותר להניח בה הנר, מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם, כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה עכ"ל.

והתעוררו לי היום כמה ספיקות ואכתוב אותם במרוצת העניין בלי לעיין כה"צ.

הסתפקתי מיהת"י להתיר טלטול קדירות לצורך הכרא והלא הם כלי שמלאכתו לאיסור שאסור לטלטל ביום טוב. וצריך לומר מכיון ועל ידי טלטולם והנחתם בסוכה מותר לו לשהות ולאכול בה לא גרע מלצורך מקומו.

הסתפקתי לשיטת הראשונים שקדירה פוסלת הסוכה, מה טעם ההיתר לעשות היכרא על ידי זה ולא חשש לסתירת אוהל עכ"פ מדרבנן. (אמנם במ"ב בסימן תרלט ס"ק ו' ובשעה"צ שם כתב שרוב הראשונים נקטו שאין הסוכה נפסלת).

הסתפקתי לפי מש"כ הרמ"א בסימן תרלט ס"א דשרי להכניס קערות וקדירות בשעת האכילה, אמנם במ"ב שם ס"ק ה' כתב שהעולם נזהר הזה ולא מכניס גם בשעת אכילה, מה הדין כשרוצה לעשות היכרא בסוכה גדולה על ידי קערות וקדרות, האם מועיל באופן שהכניס בשעת האכילה מכיון ולפי הרמ"א שרי, או דילמא מכיון ובשאר הימים נהג שלא להכניס נחשב היכר. וכן יש להסתפק מי שבשאר הימים הכניס בשעת האכילה, כמה זמן יצטרך להשאיר שם לאחר הסעודה כדי שיחשב להיכר.

הסתפקתי מה הדין כשמכניס לסוכתו קערות וקדירות לצורך היכרא, אבל מניח מתחת לדופן עקומה בסוכה. ובפשטות מכיון ויש מתירים להכניס בלאו הכי קערות וקדרות מתחת לדופן עקומה (עכ"פ בסוכה ג' דפנות שאינה נצרכת לסוכה), אם כן יש לומר דלא נחשב היכרא, אולם ככל ומחמיר מלהכניס שם, ייתכן ונחשב היכרא בשמיני ויל"ע.

הסתפקתי מה הדין כשהסוכה נסתרה ג' בתוך ימי החג, האם צריך לעשות היכרא בשביעי בד' או מכיון וסוף סוף הסוכה הייתה פסולה קודם לכן ולא ישב בה, ממילא לא מחזי כמוסיף ביושב בשמיני ואי"צ לפחות ד' על ד'.

הסתפקתי האם יש להעדיף לעשות להכרא נר בקטנה מאשר קדרות וקערות. ומלשון השו"ע שמנה לראשונה היכר דנר כך משמע.