סוכות, שמח"ת ושמ"ע - כמה ספיקות בסוכה הכשרה מדין מגו | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - כמה ספיקות בסוכה הכשרה מדין מגו | ענייני דיומא

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,651
תודות
5,605
נקודות
385
בגמ' ז. אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת.
וחידוש דין זה נוגע לשני עניינים. א. להתיר טלטול מהסוכה והחוצה אף שהסוכה בנויה משתי דפנות וטפח, וליתא ג' דפנות ב. אף בתוך ג' מחיצות אסור לטלטל מדרבנן אבל בשבת סוכות התירו משום מצווה סוכה. עיין במ"ב סימן תר"ל ס"ק לב.

והסתפקתי השבת בכמה ספיקות.

א. מה הדין בסוכה שנפסלה בגלל דבר חיצוני, לדוגמה כשהניח בה קדירות האם זה גם אוסר בטלטול או מכיון ובכניסת שבת זו הייתה סוכה כשירה בפרט שמדובר בפסול חיצוני שאפשר להתיר בקלות על ידי הסרתו ממילא לא פקע שם רשות היחיד?

ב. כמו כן יש לדון לאדם שסובר שהסוכה פסולה בגלל ענין מסוים שתלוי במחלוקת הפוסקים וכדומה, האם מכיון וסוף סוף כלפי הבעלים זה נחשב לסוכה זה מתיר לו לטלטל, בפרט דהוי ספק דרבנן?

ג. האם זה מתיר גם לאישה? וסיבת הספק מכיון וכל ההיתר הוא משום "מצוות סוכה" אבל אישה שאינה מחוייבת יש מקום לומר שכלפיה לא נחשב הסוכה כרשות היחיד?

ד. לשיטת הרי"ף דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה. האם מכיון וטלטול לא נאסר אלא מדרבנן ולא מהתורה ממילא לגבי זה הסוכה מתירה?

כמו כן יש לדון באופן שסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, דמבואר בגמ' שם שהסוכה כשירה בשבת (אף שהלחי פחות משיעור טפח ואין בו שיעור דופן מצרפים את שתי דפנות המבוי והלחי לדופן שלישית) והטעם מפני שאומרים מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה עיי"ש. וכך נפסק בשו"ע סימן תרל סעיף ז' עיי"ש.

ה. ולפי זה הסתפקתי מה הדין בבין השמשות לשיטה דלא גזרו על שבות בבין השמשות וממילא אין צורך בלחי להתיר הטלטול ועל כן גם אינו מכשיר הסוכה לדופן שלישית או שנימא שאף שלא גזרו אבל כל דיני שבת נוהגים בביהש"מ וממילא גם לענין הכשר הסוכה?

ו. לשיטת הרי"ף דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה. מה הדין בסכך על גבי מבוי ו' על ו' האם אמרינן מיגו דהוי דופן לענין מבוי (הלחי), הוי דופן גם לסוכה.

ז. מה הדין אם ראובן ושמעון יושבים באותה סוכה, ראובן מכניס שבת מאוחר יותר האם יכול להוציא יד"ח את חבירו שמקדים?
 
מה הדין בסוכה שנפסלה בגלל דבר חיצוני, לדוגמה כשהניח בה קדירות האם זה גם אוסר בטלטול או מכיון ובכניסת שבת זו הייתה סוכה כשירה בפרט שמדובר בפסול חיצוני שאפשר להתיר בקלות על ידי הסרתו ממילא לא פקע שם רשות היחיד?
לכאו' אין בזה דין שכיוון שנכנס שבת נעשה לרשות דזה מצינו רק במוקצה אבל לא ברשויות [אולי בד' אמות של אדם ששבת ברה''ר כי זה מקומו]
ועוד שלכאו' למה זה נחשב רק בגלל שיש עליו שם של סוכה זה מה שעושה את זה למקום חשוב ולהוי רשות אבל אם כבר התבטל שם סוכה אז נפסל
 
ועוד שלכאו' למה זה נחשב רק בגלל שיש עליו שם של סוכה זה מה שעושה את זה למקום חשוב ולהוי רשות אבל אם כבר התבטל שם סוכה אז נפסל
זה בדיוק מה שאני מסתפק. אמנם יש לחדד, ולחלק בין פסול בגוף הסוכה ובין פסול חיצוני שאינו פוסל את הסוכה אלא שחז"ל פסלוהו (גם לשיטות שפוסלים הסוכה בהכנסת קדרות הוא מדרבנן ראה במ"ב סימן תרלט סק"ו ובשעה"צ שם) מכיון ותשבו כעין תדרו ובביתו לא מכניס קדירות למקום ישיבתו אלא בבית החיצון. ולכן י"ל שלא פסלו אלא את ישיבתו ולא את גוף הסוכה, ולכך אם מוציא את הקדרות הסוכה נכשרית ולא חיישינן לסתירת אוהל מדרבנן לגבי היכרא עיין סימן תרסו (וזה תירוץ למש"כ כאן). וממילא שם סוכה לא פקע.
 
בגמ' ז. אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת.
וחידוש דין זה נוגע לשני עניינים. א. להתיר טלטול מהסוכה והחוצה אף שהסוכה בנויה משתי דפנות וטפח, וליתא ג' דפנות ב. אף בתוך ג' מחיצות אסור לטלטל מדרבנן אבל בשבת סוכות התירו משום מצווה סוכה. עיין במ"ב סימן תר"ל ס"ק לב.



ה. ולפי זה הסתפקתי מה הדין בבין השמשות לשיטה דלא גזרו על שבות בבין השמשות וממילא אין צורך בלחי להתיר הטלטול ועל כן גם אינו מכשיר הסוכה לדופן שלישית או שנימא שאף שלא גזרו אבל כל דיני שבת נוהגים בביהש"מ וממילא גם לענין הכשר הסוכה?
יש לחלק בנדון זה דאם איירי בשבת שתוך המועד אזי חל ספיקו
אומנם אם יו''ט ראשון חל בשבת בזה יל''ד ביותר, דעל הצד דעכשיו חייב בסוכה גם הו''ל לילה [מיהו בתוס' כמדו' מבו' דל''ג גם על רגע ראשונה שאחרי ביה''ש].
 
בגמ' ז. אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת.
וחידוש דין זה נוגע לשני עניינים. א. להתיר טלטול מהסוכה והחוצה אף שהסוכה בנויה משתי דפנות וטפח, וליתא ג' דפנות ב. אף בתוך ג' מחיצות אסור לטלטל מדרבנן אבל בשבת סוכות התירו משום מצווה סוכה. עיין במ"ב סימן תר"ל ס"ק לב.

והסתפקתי השבת בכמה ספיקות.

א. מה הדין בסוכה שנפסלה בגלל דבר חיצוני, לדוגמה כשהניח בה קדירות האם זה גם אוסר בטלטול או מכיון ובכניסת שבת זו הייתה סוכה כשירה בפרט שמדובר בפסול חיצוני שאפשר להתיר בקלות על ידי הסרתו ממילא לא פקע שם רשות היחיד?
לכאו' בלא''ה יש 'הותרה' דלכאו' חשיב איתנייהו למחיצות, ודו''ק.
 
לכאו' בלא''ה יש 'הותרה' דלכאו' חשיב איתנייהו למחיצות, ודו''ק.
למה? אם הסוכה נפסלה וליתא בשם סוכה וממילא לא חשיבי מחיצות לאשווי רשות בפני עצמה. וכפי שכתב המ"ב דשם מצוות סוכה הוא דמשוי ליה.
 
למה? אם הסוכה נפסלה וליתא בשם סוכה וממילא לא חשיבי מחיצות לאשווי רשות בפני עצמה. וכפי שכתב המ"ב דשם מצוות סוכה הוא דמשוי ליה.
לכאו' ליתנהו למחיצות הי' שנפלו, ולא שאינם מועילות [דהי' שנעשה בהם שינוי בגופם]
 
לכאו' ליתנהו למחיצות הי' שנפלו, ולא שאינם מועילות [דהי' שנעשה בהם שינוי בגופם]
מחיצות בלאו הכי אין כאן, אלא משום מצוות סוכה החשיבו כרשות בפ"ע וממילא כשאזל שם סוכה ממילא אין כאן רשות.
אומנם אם יו''ט ראשון חל בשבת בזה יל''ד ביותר, דעל הצד דעכשיו חייב בסוכה גם הו''ל לילה [מיהו בתוס' כמדו' מבו' דל''ג גם על רגע ראשונה שאחרי ביה''ש].
הערה יפה יישר כח.

נ.ב כ"כ משמח לראות אותך שוב איתנו. ברוך בואו.
 
נערך לאחרונה:
מחיצות בלאו הכי אין כאן, אלא משום מצוות סוכה החשיבו כרשות בפ"ע וממילא כשאזל שם סוכה ממילא אין כאן רשות.


נ.ב כ"כ משמח לראות אותך שוב איתנו. ברוך בואו.
חזינא לדעתיה דמר דהמיגו קאי ארשות ולא אמחיצה, האם כך הוא?
 
ג. האם זה מתיר גם לאישה? וסיבת הספק מכיון וכל ההיתר הוא משום "מצוות סוכה" אבל אישה שאינה מחוייבת יש מקום לומר שכלפיה לא נחשב הסוכה כרשות היחיד?
מסתבר שלא נעלמו מעיניו דברי הבי''צ בזה [באו''ח סי' נה אות ח].

אומנם עיקר הנדון מחודש בסברא, ובפשוטו הוא נדון על המקום ולא על האדם.
 
חזינא לדעתיה דמר דהמיגו קאי ארשות ולא אמחיצה, האם כך הוא?
אני טוען דבר פשוט. מכיון ולגבי שבת לא נחשב רה"י אלא מקום המוקף בג' מחיצות אבל אם עשה שתי מחיצות ודופן שלישית טפח אין זה נחשב כלל כרשות היחיד, אלא דיש היתר בסוכות משום מצוות סוכה (שבכך נכשרת הסוכה) ולכן גם לגבי רה"י בשבת החשיבו כך כרשות בפ"ע, ממילא כשאזל שם סוכה אין כאן רשות היחיד כבכל שבתות השנה שצריך שלוש דפנות ולא די בשלישית בטפח. ואין זה משנה אם המחיצות קיימות או לא, מכיון וכל שאין ג' מחיצות לגבי שבת לא מועיל, ורק ככל והסוכה כשירה ממילא היא מתירה לגבי שבת אבל ככל והיא פסולה מיהת"י.
מסתבר שלא נעלמו מעיניו דברי הבי''צ בזה [באו''ח סי' נה אות ח].

אומנם עיקר הנדון מחודש בסברא, ובפשוטו הוא נדון על המקום ולא על האדם.
אכן לאחר שהסתפקתי בעצמי ראיתי שזו מחלוקת אחרונים שלא הוכרעה. (דברי הבנין ציון שזה כולל אישה לענ"ד לא מכריעים).
 

הודעות מומלצות

מכאן ואילך משתמשים שרוב ככל עיסוקם באתר הוא...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון